בשנתיים האחרונות, מדווחים אתרי הספורט שעל הפועל תל אביב מצולמות סדרה וסרט דוקומנטריים. למביט מבחוץ עולה השאלה - למה שמישהו מחוץ לישראל ירצה לצפות בסרט על קבוצת כדורסל, שמגיעה ממדינה שקובעי דעת הקהל בעולם המערבי עושים הכל כדי להתרחק ממנה?
אבל האמת היא, שהפועל תל אביב בכדורסל, רגע לפני שעונת הספורט מגיעה לשיאה - היא הדבר הכי מופרע ומרתק בספורט הישראלי. תסתכלו על העניין כמביטים מבחוץ: בעלים שבין הערכים שעליהם גדל לבין הערכים של הפועל תל אביב אין דבר וחצי דבר, שהצליח להמאיס את עצמו על חלקים נרחבים בקהל הכי נאמן בארץ.
כזה שככל שהקבוצה שלו מצליחה יותר, היא עושה זאת דווקא כשהיא משחקת מחוץ לישראל, שהשחקנים הישראלים בה נראים סובלים מכל רגע ואילו הזרים לא מבינים איך הם הגיעו לסיטואציה הזאת ומתקשים לייצר זהות אמיתית.
השבוע הכי טוב - במלחמה הכי נוראית
שבכלל, מכבי תל אביב, עם חבורת שחקנים בינוניים ורומן סורקין אחד, מצליחה להישאר יותר רלוונטית בזכות מאמן שזוכה לאהדת הקהל והתקשורת, בניגוד למאמן היווני של האדומים, על אף היותו המאמן הזר הטוב ביותר שאימן אי פעם בישראל.
אך בשורה התחתונה, הספורטיבית הנקייה: הפועל תל אביב רשמה במהלך המלחמה הכי נוראית בתולדות מדינת ישראל את השבוע הכי גדול שלה במסגרת אירופית, אם לא הגדול ביותר, עם שני ניצחונות (ואולי שלושה ברצף) שיכולים לשנות עונה שלמה והיסטוריה של מועדון.
הניצחונות של הפועל תל אביב על פנאתינייקוס ופנרבחצ'ה שינו את המסלול שלה ואת כל מה שחשבנו עליה עד כה: בסוף, כנראה שכן מדובר בחבורה של ווינרים שיודעת מה היא רוצה מעצמה - ועושה זאת בזירה הכי חשובה של הכדורסל האירופי.
עונה נוספת ביורוליג היא עניין מוגמר
מהעונה הזאת איש לא יזכור מי זכתה בגביע או מי, אם בכלל, תיקח אליפות - הזירה החשובה באמת נשארה אירופה, ושם נכון לעכשיו הפועל כבר כותבת את ההיסטוריה שלה, גם אם לא תזכה השנה בגביע אירופה. משפט שמי האמין שייכתב אי פעם. עונה נוספת ביורוליג היא עניין מוגמר עבור האדומים, דרך המגרש.
הקונפליקט הזה שבין ההישגים האדירים ביורוליג בעונה הראשונה של הפועל במפעל, לבין העובדה שחלקים נרחבים מאוהדיה עדיין מנסים לעכל את מה שמתרחש, הוא בדיוק החומר שממנו עשויים סרטי הספורט הגדולים.
בעלים שנואים היו לנו בספורט העולמי כבר בשנות השישים של המאה הקודמת וקהל שיוצא נגד הנהלה יש שלוש פעמים בשנה כמעט בכל ליגה ספורטיבית - אבל כשכל זה מתנהל תחת טילים, על אדמת מדינה זרה, ועוד כשהמשחק המכריע בשבוע הבא הוא בכלל דרבי בין מי ששלטה בכדורסל הישראלי עד לא מזמן על כל חלקיו - מהשופטים ועד התקשורת - לבין מי שמאיימת לשנות את ההגמוניה הזאת - הרי שלא תמצאו סיפור ספורטיבי גדול מזה בתוך מה שנשאר, לכאורה, מהספורט הישראלי העונה, שבניגוד להפועל תל אביב בכדורסל, מגיע על הגחון ליישורת האחרונה.
