כל מי שצופה בעודד קטש מתראיין בסיום משחקי היורוליג רואה אדם שנראה כאילו הוא סובל. או מבעיה רפואית כלשהי, או מהעבודה שלו.
מכיוון שקטש הוא אחד האנשים הנחמדים, הרגועים והחברותיים שיש, ספק אם מדובר בבעיה רפואית. השהות במכבי תל אביב פשוט עושה לו רע. והוא לא היחיד, כמובן, תשאלו את האוהדים של הקבוצה. ההיגיון אומר שאם לבעלים לא טוב עם המאמן, צריך להגיד לו שלום ולהתראות, כי תמיד קל יותר להחליף מאמן מאשר קבוצה שלמה.
אוהדי מכבי תל אביב מפגינים מחוץ להיכל מנורה // דוברות ״נשארים במפה״
המאמן, מצידו, לא צריך להיות פראייר: שישלמו עד השקל האחרון והוא ימשיך הלאה. ככה זה בספורט מקצועני, ובטח בספורט הישראלי. רק שהסיטואציה הנוכחית במכבי היא כזו שבה כולם מתעקשים להיות צודקים - ובפועל אף אחד לא מתנהג בחוכמה.
צעיר במושגים של יורוליג
קטש הוא עדיין מאמן צעיר במושגים של יורוליג. יש לו לפחות עוד 16 שנות אימון ברמות הגבוהות. אפילו בעולם שבו הביקוש למאמנים ישראלים כמעט לא קיים, קטש ימצא את עצמו ביורוליג בקבוצה אחרת אם יעזוב את מכבי. הוא מספיק מוערך כדי שלא יידרדר לאיזו תחנה שולית בליגת העל עם שעונים שלא עובדים.
האם הוא באמת רוצה לבזבז את כל הקרדיט על עונה שעלולה להסתיים ללא תואר מקומי ועם מקום אחרון היסטורי ביורוליג? נכון, הסגל שלו מזכיר את הפועל חיפה מחוזקת בזרים שחלקם נבחרים אחרונים במשחק שלוש על שלוש בספורטק. ובכל זאת, הוא ידע בדיוק לאן הוא נכנס כשהסכים לאמן את מכבי.
מהצד השני נמצאת הנהלת מכבי תל אביב. הספורט הישראלי כולו גוסס מאז המלחמה. החזרה לארץ, אם וכאשר, אולי תקל מעט, אבל הנזקים הפיננסיים עמוקים.
לזה צריך להוסיף את העובדה שמכבי מתמודדת מול הקבוצה הכי טובה באירופה כיום, שהיא במקרה גם היריבה העירונית השנואה.
אולי עופר ינאי הוא גחמה זמנית, ואולי שמעון מזרחי עוד יספיק לראות את האימפריה שלו שוקעת ואת הפועל הופכת לדבר הגדול ביותר שראה הכדורסל הישראלי. אין טעם להתעסק ב"אולי". המציאות היא עכשיו, ונכון לעכשיו, במכבי אומרים שעוד שני הפסדים ביורוליג יסגרו סופית את העונה האירופית, ומי בכלל ירגיש אם המשחקים יחזרו לארץ או לא, כי למכבי אין אירופה.
במשימה הישראלית, ליגה וגביע, ההבדלים בין קטש, עדני דגן או יריב ורשצקי אינם מהותיים. ברגע שמכבי מתמקדת רק בזירה המקומית, המשימות הופכות ריאליות יותר. אבל מכבי תל אביב בכדורסל, עד שיוכח אחרת, היא מועדון הספורט הגדול בישראל. ואפילו הפסד בגביע ווינר (או באותה “שטות” של תחילת העונה, הגביע על שם ארנון בר-דוד) הוא משהו שהמותג הזה לא יכול לספוג בלי להיפגע. המנויים שלא נמכרים, הרייטינג הנמוך, וגם תקשורת הכדורסל, הסלחנית והמגוייסת ברובה, לא יכולה להתעלם מהטרגדיה הספורטיבית שמתרחשת.
עודד קטש צריך ללכת. הנהלת מכבי תל אביב צריכה ללמוד להיפרד ממאמנים. ולפעמים, אחת לכמה זמן, האוהדים גם צודקים. יכול להיות שזה נגמר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
