מוליכת היורוליג שבוע נוסף. מי שעדיין לא התרגל לתמונה הלא שגרתית הזו כדאי שיתרגל. הפועל תל אביב מסתכלת על כל היורוליג מלמעלה אחרי עוד ניצחון משכנע, הפעם 83:105 על אולימפיה מילאנו באיטליה אתמול (חמישי).
מבחן של קבוצה גדולה הוא דווקא איך היא מגיבה להפסדים. הפועל ת"א הגיבה מצוין להפסד לפנרבחצ'ה והראתה ששום דבר לא יזיז אותה מהדרך. עכשיו כבר בטוח שהפועל ת"א היא לא הבלחה וזו לא רק התלהבות של קבוצה חדשה ביורוליג, היא נראית כמו הדבר האמיתי.
מה שהכי מרשים זו הקלות בה היא מביסה קבוצת יורוליג כמו מילאנו במשחק חוץ. הכל מתואם כמו מכונה משומנת, למרות ריבוי הכוכבים אף אחד לא מנסה לגנוב את ההצגה ולמרות שזו חבורת כוכבים זו קבוצה שמשחקת קבוצתי.
היא לא תלויה באף שחקן, גם לא בווסיליה מיציץ' על ששת המיליונים בדולרים שהוא מרוויח. המספרים אומרים הכל ומראים עד כמה הכל עובד כמו שעון שווייצרי: 23 אסיסטים, 5 שחקנים בדו ספרתי ושחקן אחד בדו ספרתי באסיסטים (כריס ג'ונס עם 10).
זו קבוצה חדשה שנבנתה בקיץ והיא נראית כזו שרצה ביחד כבר כמה שנים. העסק מאוד מאוזן ומחובר ומי שהרכיב את הפאזל הזה כל כך טוב הוא המאמן דימיטריס איטודיס, שגם מנהל אותו כל כך טוב ומחלק את הדקות באמנות.
מילאנו נותרה חסרת אונים
נכון, מילאנו חסרה מספר שחקנים מרכזיים, אבל מדובר במועדון עם ניסיון יורוליג ארוך שנים. זו אותה מילאנו שלמרות החיסורים ניצחה ארבעה משחקים רצופים ואתמול פשוט נשארה חסרת אונים מול ההצגה של הפועל במחצית השנייה.
המחצית השנייה של הפועל ת"א הייתה של אלופת יורוליג. היה שלב במשחק שבו האדומים עברו מכדורסל לריקודים - ומי שראה את האסיסט מאחורי הגב של ג'ונתן מוטלי לאלייז'ה בראיינט מבין על מה אני מדבר. הפועל היא קבוצה שיש לה הכל ובעיקר איזון מצוין, כשלצד שחקני הקלאס יש שחקנים שמוסיפים את מימד היציבות והקשיחות כמו קולין מלקולם ואיש וויינרייט.
מגוון האפשרויות, מגוון ההרכבים ועמדת הסנטר הטובה באירופה (מוטלי ודן אוטורו עם 38 נקודות ביחד) מעמידים את הפועל ת"א עם איכות של מועמדת ללכת כל הדרך וכל זה עוד לפני חזרת המשחקים לארץ.
