זה נראה טוב. אפילו טוב מאוד. טוב מאוד ברמת חמסה-חמסה, רק שלא יבוא איזה מנחוס. המשחק הבוקר (חמישי) צפוי בהחלט לפקוח את עיני מי שעדיין לא הפנים את הקפיצה שעשה דני אבדיה בחצי השנה האחרונה, וגם, אולי, אפילו גורמת לו להפוך למועמד ריאלי לאולסטאר השנה. זה יהיה קשה, כי הפורמט החדש מגביל מאוד את הגמישות של הקהל והמאמנים לבחור שחקנים, אבל האם דני הוא אחד מ-12 השחקנים הכי טובים במערב כיום? יש בהחלט על מה לדבר.
המספרים פנטסטיים: 24.4 נקודות (לעומת 16.9 בשנה שעברה), 6.5 ריבאונדים (לעומת 7.3), 4.5 אסיסטים (לעומת 3.9), ומספר שיא של דקות בממוצע, 33.4 (לעומת 29.8). אין מה לומר - מספרים של אולסטאר, או על הסף. פורטלנד טרייל בלייזרס פתחו את העונה במאזן 3:5, למרות טלטלת צ׳ונסי בילאפס, הרבה בזכות המנהיגות והאנרגיה של אבדיה שהפך את עצמו, ללא עוררין, לאיש מספר 1 של פורטלנד. ישראלי כשחקן המוביל של קבוצת NBA לא רעה? כזה עוד לא היה לנו.
אבל חשוב לא למהר מדי עם החגיגות. מדובר בעונה ארוכה ושוחקת. למרות שדני סבל רק פעם אחת מפציעה רצינית בעונת הרוקי שלו, העומס הפיזי עליו כרגע לא דומה לשום דבר שהתמודד איתו עד כה. 36.1% משלוש הם אחוזים לא רעים בכלל, אבל בכדי שיוכל להמשיך לחדור לסל ולמשוך עבירות, הוא יצטרך להתייצב על 40% כדי להכריח שומרים לצאת אליו.
לסיכומו של עניין, דני אבדיה משחק את הכדורסל הטוב ביותר ששיחק ישראלי אי פעם והגיע למעמד הבכיר ביותר אליו הגיע כדורסלן ישראלי מאז ומעולם. זה לא מעט, והעובדה שגרף השיפור שלו (יש לקוות) רק בתחילתו, אפשר להניח ששיאים יוצאי דופן עדיין לפניו. דבר אחד בטוח: החוזה הבא שלו, סביר להניח שיהיה מקסימום, יהפוך אותו לספורטאי הישראלי העשיר ביותר אי פעם. ובקלות.
