זה גם עליו: החלק של עודד קטש בכישלון של מכבי תל אביב

אפשר לדבר על הבעלים שלא משחררים תקציבים מספקים לחיזוק, ואפשר לדבר על המנהל המקצועי קלאודיו קולדבלה – אבל צריך לדבר גם על עודד קטש. לא צריך לאתרג את הנסיך של הכדורסל הישראלי. קטש הוא עדיין המאמן הישראלי הטוב ביותר, אבל מה שקורה למכבי תל אביב עד עכשיו העונה - זה גם עליו. 

זה מאוד מזכיר את העונה שעברה. הקבוצה מפסידה לא מעט משחקים, אבל נושא הדיון המרכזי הוא החיזוק שמכבי צריכה. אז בעניין הזה יש שלושה דברים: קודם כל, צריך חיזוק. שנית, השחקנים האלה היו צריכים להיות כאן כבר בקיץ. ושלישית, גם עם מה שיש, אפשר וצריך להיראות טוב יותר.

קולדבלה הוא המנהל המקצועי, אבל שיטת העבודה במכבי היא שהמאמן מעורב בכל החלטה על בניית הסגל והשחקנים שיגיעו. לכן, האחריות על הבנייה הבעייתית בקיץ ועל אי הגעת חיזוק עד כה היא גם של המאמן. אי אפשר להפיל הכל על קולדבלה. העובדה שיש במכבי שני זרים, אורוש טריפונוביץ’ וקליף אומורי, שלא משחקים כלל, היא תוצאה של החלטות לא נכונות בקיץ. כש-25% משחקני הרכש הזרים לא באים לידי שימוש, מדובר בכישלון מובהק.

נתונים מביכים

יש גם נתונים שאינם נתפסים, שלא לומר מביכים. ההגנה של מכבי פשוט לא קיימת, וסופגת 94 נקודות בממוצע למשחק. בשני המשחקים האחרונים ספגה הקבוצה 19 ריבאונדים בהתקפה מול פנאתינייקוס ו-24 מול הכוכב האדום.

קטש לא יכול לקחת ריבאונדים במקום השחקנים ולא יכול לשמור במקומם, אבל על הופעה כזו, האחריות הכוללת היא גם שלו. עודד מעולם לא נחשב למאמן הגנה גדול, אבל כשהיו לו ווייד בולדווין, לורנזו בראון ובונזי קולסון אפשר היה לשחק את ההתקפה שלו ולנצח בזכות הכישרון. היום הוא צריך לבצע התאמות ולשחק סגנון אחר של כדורסל.

תופעה נוספת שמלווה את משחקי מכבי היא הנפילה ברבע האחרון. זה נובע לא מעט מהרכבים לא נכונים בדקות הסיום וממצב מנטלי בעייתי של השחקנים. קטש גם לא מצליח להוציא את המיטב מהשחקן הכי טוב והכי יקר שלו, לוני ווקר. נראה שהוא לא מחובר מספיק, סובל מעליות וירידות, וקטש פשוט לא מוצא את הדרך להשתמש בו נכון ולשחק עליו.

סגל ששווה יותר

קטש לא חי בבועה, הוא פועל תחת אילוצים ומגבלות. תקציב מכבי, וגם תקציב החיזוק, מוגבלים מאוד, ויש עיכובים לא ברורים בהחתמת שחקנים חדשים. למאמן יש לא מעט קשיים להתמודד איתם, ולא הכול תלוי בו, אבל זה לא מוריד מהאחריות שלו למה שקורה על הפרקט.

תראו את ז’לגיריס קובנה לדוגמה: קבוצה עם תקציב דומה לזה של מכבי, אבל עם מאזן הפוך (2:6). בליטא רואים תוצאה של עבודה נכונה בקיץ על בניית הסגל, ובעיקר, הוצאת המקסימום מהשחקנים על המגרש. כל זה עם מאמן רוקי ביורוליג, תומאס מאסוליס. זה בדיוק ההפך ממה שקורה במכבי. על חלקו הראשון, בניית הסגל, יש לקטש אחריות; על החלק השני, ההופעה על המגרש, יש לו אחריות בלעדית. הסגל הזה, על כל בעיותיו, שווה יותר משני ניצחונות. אפשר לדבר הרבה על מה שאין, אבל עם מה שיש צריך לעשות יותר.

מעבר לכל הנתונים המקצועיים והסטטיסטיים, נדמה שקטש פשוט לא משפיע על משחק הקבוצה כפי שעשה בעבר. המושג “הכדורסל של קטש” כבר לא קיים, ולא בטוח שהסגל הנוכחי מתאים לסגנון שלו. הוא גם לא מצליח לייצר בקבוצה תחושת דחיפות. ייתכן שמדובר בעייפות החומר אחרי יותר משלוש שנים בתפקיד, ואולי גם בעומס ובעיות מהעונות האחרונות, שהוציאו ממנו אנרגיות.

אין אלטרנטיבה טובה יותר

למרות המצב ולמרות האחריות שיש לו, מכבי לא צריכה לפטר את קטש - וגם אין לה אלטרנטיבה טובה יותר. אין כיום מאמן ישראלי טוב ממנו עבור מכבי תל אביב. עם זאת, עליו להוביל את הסגל הזה למקומות אחרים, לא להיתקע עמוק בתחתית היורוליג עונה שנייה ברציפות.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

קטש היה ונשאר מאמן יורוליג טוב. אם מחר לא יהיה מאמן מכבי, תהיה לו דרישה ברמות הגבוהות באירופה. ובכל זאת, ייתכן שעונה רביעית בתפקיד היא עונה אחת יותר מדי. ואולי, כמו שקרה עם דייוויד בלאט בעונת 2013/14 – גם קטש, שפתח את העונה בצורה רעה, עוד יכול להפוך אותה לסיפור הצלחה גדול.