כולם יודעים ש"לדרבי חוקים משלו". אבל מעטים יודעים מהו מקורו של המושג, שמתאר מפגש בין שתי קבוצות מאותה עיר, אותו מאותו איזור גאוגרפי. אז לפני שנדרג את חמשת משחקי הדרבי הלוהטים ביותר בעולם הכדורגל (ולא, הדרבי התל אביבי הוא לא אחד מהם), הנה שיעור קצר בהיסטוריה.
יש כמה גרסאות, אבל כולן קשורות לרוזן של העיר דרבי במרכז אנגליה. גרסא אחת טוענת שהכל התחיל עם מירוץ הסוסים שיזם הרוזן מדרבי ב-1780. הסבר אחר הוא שבימי הביניים הייתה בדרבי מסורת של משחק כדורגל מסוג קדום, בו השתתפו כל תושבי העיר.
אבל ההסבר האמין ביותר מסופר ע"י הרוזן הנוכחי של דרבי (ה-19 במספר), אדוארד סטנלי. הוא סיפר כי המושג השתרש דווקא בגלל משחק הראגבי המסורתי שהתקיים במאה ה-19 בכל חג פסחא על המגרש באחוזה המשפחתית, ובו נפגשו הקבוצות המקומיות וויגאן וסנט הלנס.
מהומות ענק, עצורים ומעוכבים לפני הדרבי התל אביבי
ועכשיו לדירוג:
5. גלאטסראי - פנרבחצ'ה
עם כל הכבוד לבשיקטאש, הדרבי הגדול של איסטנבול ושל טורקיה כולה הוא המפגש בין גלאטסראי לפננרבחצ'ה, זה שגם מכונה "הדרבי הביניבשתי". ההסבר ברור: פנר מגיעה מהצד האסיאתי של העיר, בעוד שגלאטסראי באה מהצד האירופאי.
ובשונה מדרבים גדולים אחרים, היריבות באיסטנבול היא לא על בסיס מעמדי או דתי, אלא גאוגרפית טהורה.בעוד שגלאטסראי זכתה יותר אליפויות (25 לעומת 19), פנרבחצ'ה ניצחה ביותר משחקי דרבי (149 לעומת 130). כך שמבחינה היסטורית אין לצד אחד יתרון ברור על הצד השני.
לא פעם היריבות העמוקה הניבה מקרי אלימות. הראשון היה ב־1934 במשחק ידידות שהפך לזירת קרב, תחילה בין השחקנים ואז בין האוהדים. מאז לא התקיימו יותר משחקי ידידות בין השתיים.ולאיזו קבוצה יש יותר אוהדים? ובכן, לפני כ־3 שנים התקיים בטורקיה סקר ענק ובו התברר כי 37.6 אחוזים מאוהדי הכדורגל בטורקיה תומכים בגלטסראי ו־32.3 אחוזים מעדיפים את פנר. כלומר לכל יתר הקבוצות במדינה, כולל הצלע השלישית בשיקטאש, יש פחות אוהדים מאשר לשתי הגדולות, רק 30.1 אחוזים.
ויש שחקן ישראלי ששיחק בשתי הקבוצות - חיים רביבו, שלבש את מדי פנר במשך שנתיים וזכה עימה באליפות של 2001, לפני שעבר במעבר סנסציוני לגלא לעונה אחת.
4. פלמנגו – פלומיננזה
היריבות החלה בשנת 1911, כאשר כמה שחקנים מתוסכלים של פלומיננזה החליטו לעזוב את המועדון ולהקים קבוצת כדורגל במועדון פלמנגו, שעד אז עסק בעיקר בחתירה.
עד היום התקיימו 456 מפגשים בין שתי הקבוצות כשלפלמנגו 167 נצחונות ולפלומיננזה 142. ואין בכדורגל העולמי מראה מלהיב ומרגש יותר מאשר לראות את המרקאנה מלא, רועש וגועש, בזמן של פלה־פלו.
3. אל־אהלי - זמאלק
יש הרבה קבוצות כדורגל במצרים, אבל רק שתיים גדולות ושתיהן מגיעות מעיר הבירה קהיר. מבחינה היסטורית מדובר בשתי הקבוצות הגדולות ביותר לא רק של מצרים, אלא של יבשת אפריקה כולה.
כשהן משחקות זו מול זו מצרים כולה עוצרת את נשימתה. וזו לא הגזמה. אירוע הספורט הגדול במדינה מעורר התעניינות עצומה לא רק במצרים, אלא בכל העולם הערבי.
בדומה למה שקורה בבואנוס איירס, גם בקהיר החלוקה היא בעיקר מעמדית. אל־אהלי (כמו בוקה) היא הקבוצה העממית, זו שמייצגת את העם הפשוט ולכן יש לה הרבה יותר אוהדים בעיר ובמדינה. זמאלק, שמגיעה משכונת היוקרה הנושאת את אותו שם, מייצגת את השכבה המבוססת יותר (כמו ריבר).
בימים רגילים השנאה בין שני מחנות האוהדים היא עצומה. והיו בעבר לא מעט תקריות אלימות ומשחקי דרבי שפוצצו. אבל פעם אחת בהיסטוריה האוהדים של אל־אהלי ושל זמאלק שיתפו פעולה.
זה קרה בסוף ינואר ותחילת פברואר 2011, כשהאולטראס של אל־אהלי ושל זמאלק היו בחזית ההפגנות בכיכר תחריר, ובאופן נדיר וחד־פעמי שיתפו פעולה, במהומות שהובילו לסיום שלטונו של נשיא מצרים חוסני מובארק. בשנים האחרונות אל־אהלי פתחה פער משמעותי על יריבתה הגדולה, גם מבחינה כלכלית, וזכתה ב־15 מ־20 האליפויות האחרונות במצרים.
2. סלטיק - ריינג'רס
אם בבואנוס איירס היריבות היא על רקע מעמדי, בגלאזגו אנחנו מדברים על רקע דתי, ואפילו פוליטי. מועדון סלטיק נוסד ב־1887 בידי כומר קתולי, האח ווילפרד, שהקים מסגרת ספורטיבית לילדי המהגרים העניים שהגיעו לסקוטלנד מאירלנד.
סלטיק הפכה למעשה למובלעת של אירלנד בגלאזגו, כולל הזדהות עם השאיפה של אירלנד לעצמאות, עם המלחמה נגד הצבא הבריטי ולעיתים גם עם הטרוריסטים של ה־IRA.זו הסיבה שביציעי סלטיק פארק מונפים דגלי אירלנד - ובשנים האחרונות גם דגלי אש"ף. הסיבה ברורה, אם כי פשטנית להחריד: הזדהות עם האומללים, המדוכאים, ששואפים לחופש ועצמאות.
ריינג'רס לעומת זאת הוא מועדון פרוטסטנטי, שמרבית אוהדיו שמרנים ותומכים בממלכה הבריטית. לכן באצטדיון אייברוקס מניפים את הדגל הבריטי, היוניון ג'ק.
השנאה בין אוהדי הקבוצות היא תהומית, גם אם בשנים האחרונות היא פחתה מעט, בעיקר בשל המשבר הכלכלי שעבר על ריינג'רס (שהורדה לליגה הרביעית לפני שחזרה לליגה הבכירה), מה שפתח פער איכותי עצום לטובתה של סלטיק.
ועדיין, מדובר בשני המועדונים המצליחים ביותר בכדורגל הסקוטי, בפער עצום מכל היתר, שכל אחת מהן זכתה ב־55 אליפויות. סלטיק גם היתה הקבוצה הבריטית הראשונה שזכתה בגביע אירופה לאלופות (ב־1967). במשך עשרות בשנים בריינג'רס סירבו לשתף שחקנים קתולים. ב־1989 זה קרה בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם הראשונה, כשהחלוץ מו ג'ונסטון חתם בקבוצה, מה שעורר סערה עצומה.
1. בוקה ג'וניורס - ריבר פלייט
המפגשים בין ריאל מדריד לברצלונה הם כמובן לא דרבי אמיתי, כי מדובר בקבוצות משתי ערים הרחוקות זו מזו. זהו רק "קלאסיקו", בלי "סופר". הסופר קלאסיקו האמיתי הוא הדרבי הגדול של בואנוס איירס. בבירת ארגנטינה משחקות עשרות קבוצות, אבל שום דרבי מקומי לא מתקרב בחשיבות, בעוצמה וביריבות למפגש שבין שתי הגדולות של העיר ושל המדינה.
שני המועדונים נוסדו בתחילת המאה ה־20 באזור העני של הנמל, בשכונת "לה בוקה", אבל ריבר פלייט עברה כמה שנים לאחר היווסדה לשכונת נונייס, המבוססת יותר, בצפון העיר. כאן החלה היריבות הגדולה, שהיא בעיקרה מעמדית. בוקה מייצגת את העם הפשוט, את עניי העיר. ריבר מייצגת לעומת זאת את השכבה העשירה יותר.
הבומבונרה, האצטדיון המיתולוגי של בוקה, עדיין נמצא במרכז השכונה הציורית. ריבר משחקת במונומנטל, האצטדיון שהפך גם לבית של נבחרת ארגנטינה, שם זכתה במונדיאל ב־1978.ב־1968 אירע האסון הגדול ביותר בתולדות הכדורגל הארגנטינאי, כאשר 71 אוהדים צעירים מצאו את מותם בדרבי ביציע 12 של המונומנטל, בעקבות עימות בין שני מחנות האוהדים.
בשל היריבות הקשה והאלימות בשנים האחרונות, נאסר על אוהדי ריבר להגיע למשחקי הדרבי בבומבונרה. כנ"ל כאשר ריבר מארחת, אז אוהדי בוקה מנועים מלהגיע למונומנטל. הדרבי הראשון התקיים ב־1913 וריבר ניצחה בו 1:2. הדרבי המפורסם ביותר היה בגומלין של גמר גביע הליברטדורס 2018. בשל ענייני אבטחה הוחלט לקיים את המשחק בברנבאו במדריד. בוקה הובילה, אבל ריבר ניצחה 1:3 בהארכה וזכתה לתהילת נצח.
ב־2004 פירסם העיתון האנגלי "אובזרבר" את רשימת "50 אירועי הספורט שאתה חייב להיות בהם לפני שתמות". באופן לא מפתיע הסופר קלאסיקו ניצב במקום הראשון.
