כנראה שבאמת לדרבי יש חוקים משלו. יותר נכון חוק אחד - מכבי תל אביב מנצחת.
התחושה של כולם לקראת המשחק הזה, וגם שלי, היא שפחות מניצחון דו ספרתי של האדומים ייחשב להפתעה. מצד אחד הקבוצה העשירה, החזקה, הנוצצת. מצד שני אסופת שחקנים שלמרות שהקיץ אוטוטו נגמר, עדיין משחקת כאילו מדובר במשחק כדורסל במתנ״ס של השכונה.
ולמרות זאת - לדרבי אכן חוקים משלו. בואו נהיה ישרים. במאצ'-אפ הישיר בין עודד קטש לדימיטריס איטודיס עד כה, הישראלי מנצח בנוקאאוט. הכדורסל של איטודיס, כמו של כל המאמנים היוונים, מבוסס בעיקר על כבוד ואגו. כבוד למאמן, כבוד למקצוע. פחות הברקות מקצועיות ודברים טקטיים אלא בעיקר קשיחות ואגרסיביות.
לעומת זאת הכדורסל של קטש, גם מאוד פשוט, אבל קצת יותר מתוחכם מהכדורסל של היוונים. דגש עצום על ריווח, תזמון הפיק אנד רול, לנסות להיכנס לפעולה הכי קריטית בהתקפה בתנועה ולהשתדל להימנע מאחד על אחד אלא אם זה סוף השעון.
מה המכנה המשותף לשני הסגנונות? שכשזה טוב, זה וואו. כשזה רע, בא לך לסגור את הטלוויזיה. ועד המשחק אתמול הפועל תל אביב נראית וואו, ומכבי רע. ממש רע. בכנות, אני קצת שמח שאיטודיס הפסיד. הפערים בין הכדורסל שלו לכדורסל של קטש דומים כמו לפערים בהתנהלות שלהם מחוץ למגרש.
קטש, שמסתובב בעולם הכדורסל עם בייגלה על הראש, תמיד צנוע. תמיד מתנצל. לפעמים זה מרגיש שהוא נכנס לדמות הזאת שהוא יצר לעצמו, אבל זה עודד קטש. מותר לו. גם כשזה מעצבן. אבל איטודיס. הו איטודיס. שמסתובב בינינו פשוטי העם, לאחר שירד אלינו מהאולימפוס על מנת לפתח את הכדורסל הישראלי. לא כי הוא מקבל סכומי עתק, אלא כי כל מטרתו בעולם היא להפיץ את הבשורה שלו - אל הכדורסל.
וברצינות, הרצון של איטודיס לשמור על הפרסונה באמת מרשימה. בכל ראיון הוא מוצא על מה להתלונן, מה לא טוב, מה צריך לשפר. אפשר לחשוב שהוא בכלל פולני, לא יווני. ולפעמים כשדמויות כאלה מקבלות ״כאפה״, יש שמחה לאיד. אמנם קטנה, אבל יש.
קריאת השכמה להפועל
ההפסד אתמול בדרבי צריך להיות חתיכת קריאת השכמה לאל הכדורסל ולהפועל תל אביב. לא כי זה דרבי ולא כי מכבי באמת קבוצה לא טובה, אלא על תחושת הזחיחות שחלחלה מהמאמן לאחרון השחקנים. יש חסרונות מקצועיים בהפועל תל אביב, אבל אין שום סיבה לחוסר חשק שראינו אתמול.
מאמן חכם פעם אמר לי, אחרי הפסד ב-45 הפרש במחזור הראשון של העונה, שעדיף לקבל כאפה באוקטובר מאשר במאי - כי יש זמן לתקן. אמנם אותו מאמן לא הגיע אלינו מהאולימפוס אחרי מסיבת בריכה עם זאוס ואפרודיטה, אבל הייתי ממליץ לאיטודיס להבין שצניעות זו לא חולשה - ובעיקר להתעסק בסגל המאוד יקר שהוא קיבל, בהזדמנות האחרונה שלו ביורוליג.
