שנים גדולות בפתח, עושה רושם, לנבחרת ישראל בכדורסל. ב-NBA יש כבר שלושה שחקנים שמחזיקים בדרכון ישראלי (דני אבדיה, בן שרף ודני וולף) והיד עוד נטויה. עמנואל שארפ, שון אבייב ועומר מאייר צפויים להיבחר באחד משני הדראפטים הקרובים, לאובי טופין מאינדיאנה שורשים יהודיים גם כן, ותסריט שבו סגל נבחרת ישראל ליורובאסקט הבא יכלול שישה או שבעה שחקני NBA אינו דמיוני בכלל.
יובל זוסמן, ים מדר, רומן סורקין ותומר גינת הם שחקני יורוליג לגיטימיים ומעלה, והעומק שמציג הכדורסל הישראלי הוא חסר תקדים. אבל בינתיים, זו הנבחרת דני אבדיה וזה היורובאסקט שלו. אז ברשותכם, בואו נתמקד בו, ובעיקר - בחשיבות של הטורניר הזה עבור קריירת ה-NBA שלו.
כ-30 שחקני NBA צפויים לקחת חלק - ניקולה יוקיץ׳ יהיה שם, גם לוקה דונצ׳יץ׳, יאניס אנטטוקומפו, לאורי מארקנן, פרנץ ואגנר, ועוד לא מעט שחקני חמישייה בליגה הטובה בעולם. ועכשיו: דני. אחרי עונת הפריצה המרשימה מאוד שלו בפורטלנד, מעמדו בליגה הוא הטוב ביותר של שחקן ישראלי אי פעם. כן, אפילו יותר מעומרי כספי, שנתן קריירה יפה, אבל מעולם לא היה נחשב לשחקן שעתיד העונה של הקבוצה מונח על כתפיו. הטרייל בלייזרס בעונה הקרובה תלויים באבדיה, ביכולתו לקפוץ עוד מדרגה ולהתקרב לרמה של מועמד לאולסטאר. הוא עדיין לא שם, אבל האופק הזה קרוב בהחלט.
גם ב-NBA לוטשים עיניים
היורובאסקט, שרק לפני עשור עדיין היה נחלתם של פריקים אמיתיים בלבד וזירה שבה המון סקאוטים הסתובבו, הפך לאירוע כדורסל שעיני כל המאמנים והג'נרל מנג'רים בליגה הטובה בעולם נשואות אליו. הרמה בחלק מהמשחקים בו לא תיפול ממשחקים ב-NBA, והשחקנים יתחרו לא רק על הישגים קבוצתיים במדים הלאומיים, אלא גם על שיפור עמדות בהיררכיה של הליגה, ערב העונה החדשה.
יורובאסקט טוב של דני ישפיע באופן משמעותי על מעמדו בליגה, ולא פחות מזה, על עתידו ועל הארכת החוזה שיוכל לקבל בקיץ הבא או בזה שאחריו. אם יצליח לסחוב את ישראל על גבו לשלב הנוקאאוט, ויוכיח שהוא שחקן של 20 נקודות, 8 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, גם בטורניר כזה, מול תחרות ברמה הזו, הוא ילמד אותנו, ובעיקר את כל הבכירים בליגה, שהוא שייך לדרג השני של השחקנים באירופה.
והדרג השני של השחקנים באירופה הוא כבר כזה שאליו כוכבים - לא כוכבי על - משתייכים. צרפת, גם בלי ויקטור וומבניאמה, היא ליגה מעל שאר הנבחרות בבית הישראלי, אבל היא גם נבחרת שסגנון המשחק של דני מותאם להתמודדות איתה.
פיזיות, אתלטיות, אגרסיביות והרבה משחק מעבר - זה הלחם והחמאה שלו. דני יכול בשקט להפגיז מולה, גם במקרה של הפסד. ישראל תחרותית מול צרפת, בהובלת דני, היא בשורה טובה מאוד לאבדיה. סלובניה ודונצ׳יץ׳ הם עניין אחר לגמרי. ישראל מתקשה מסורתית מול הסלובנים והמשחק שלהם מחוץ לצבע יקשה מאוד על ישראל.
דני ככל הנראה יתבקש לתת לפחות 15 דקות בהגנה על לוקה, בגרסה הרזה שלו, וגם למאצ׳אפ הזה יינשאו הרבה מאוד עיניים.
איסלנד, פולין ובלגיה אמורות להיות היעדים הריאליים עבור ניצחונות ישראליים, ואם דני יוביל את הנבחרת לשלב בתים חזק, שיסתיים בהצלבה, הוא ייכנס לעונת ה-NBA הנוכחית עם המון ביטחון וסוואגר, וגם עם הרבה ריספקט.
למעשה, היכולת שדני יפגין היא ה"משחק שבתוך המשחק" של נבחרת ישראל. הוא יתבקש בוודאי להוביל כדור הרבה יותר פעמים מאשר בפורטלנד, ובדקות הקלאץ' והחפירות יהיה הגו-טו-גאיי של הנבחרת. שבוע טוב שלו, ואולי שבועיים, יהיו חדשות נהדרות לישראל, אבל יותר מכך עבורו.
הצ'אנס של שחקני היורוליג
עיני הליגה כולה נשואות ליורובאסקט הזה. שחקני יורוליג שיצטיינו יקבלו חוזים בסגלים החסרים בחלק מקבוצות הליגה, ושחקנים שיציגו יכולת בינונית יעלו סימני שאלה. זה ברור לכל. החדשות הטובות עבור דני - זו הנבחרת שלו, ושלו בלבד. השופטים צפויים לנהוג בו לפי מעמדו, ושהוא יצבור חדות וכושר משחק לפני מחנה האימונים של פתיחת העונה.
החדשות הרעות - הלחץ עליו לא יהיה דומה לשום טורניר שבו השתתף בעבר, ובטח לא רמת התחרותיות. מדובר בטורניר מאוד אינטנסיבי ופיזי, וסכנת הפציעות בו גדולה. אם דני יצליח לשמור על עצמו בריא, חד וממוקד - יש מצב לא רע שהדרך למשחק האולסטאר הראשון שלו תתחיל ביורובאסקט 2025.
אני אופטימי. נדמה שאבדיה עשה סוויץ׳ בראש והוא מרגיש שייך לרמה הזאת. אם נגלה שהג׳אמפ שלו לשלוש השתפר בקיץ, אז בכלל אפשר יהיה להתחיל לחלום בגדול.
