אם עד לפני חצי שנה מישהו היה אומר שאוסמן דמבלה יזכה בכדור הזהב לפני קיליאן אמבפה, הוא כנראה היה נשלח להסתכלות. שהרי אמבפה נחשב כבר יותר מחמש שנים לשחקן הטוב בעולם, או לפחות אחד משניים-שלושה הטובים ביותר, בעוד שדמבלה נחשב בעיני רבים לסוג של בדיחה.
לא עוד. אחרי הניצחון ההיסטורי של פריז סן ז'רמן 0:5 על אינטר בגמר במינכן, אחרי עונת השיא בקריירה שלו, דמבלה נמצא על פסגת העולם. אמבפה לעומת זאת נאלץ לראות מרחוק את הגמר במינכן.
שבע עונות שיחק אמבפה במדי פ.ס.ז' וחלומו הגדול היה לזכות בליגת האלופות. הוא הגיע פעם אחת לגמר, והפסיד ב-2020 לבאיירן מינכן. בעונה שעברה הוא הפסיד בחצי הגמר לבורוסיה דורטמונד.
אחרי 256 שערים במדי פ.ס.ז', אבל בלי גביע האלופות, אמבפה החליט לעזוב ולהצטרף לריאל מדריד, אלופת אירופה המכהנת. כאן, הוא בוודאי אמר לעצמו, יהיה לי קל יותר לזכות בליגת האלופות. וכשזה יקרה, יגיע גן הבלון ד'אור.
ברמה האישית אמבפה עשה עונה מצוינת בריאל. 43 שערים ב-56 משחקים זה מאזן נפלא, שווה זכייה בנעל הזהב – אבל לא בכדור הזהב. שכן ברמה הקבוצתית הוא נכשל. עם כל הכבוד לזכייה בסופרקאפ האירופי (כשהבקיע במשחקו הראשון במדים הלבנים), אמבפה לא הצליח לסחוף את הבלאנקוס להצלחות בליגה, בגביע ובאירופה. ובסוף מה שבאמת חשוב אלו התארים הקבוצתיים.
העזיבה של אמבפה פינתה את הזירה לדמבלה. מי שנחשב עד העונה לכדורגלן מוכשר, עם דריבל מהפנט, אבל לא הרבה מעבר לזה, עשה מטמורפוזה מדהימה. הרבה בזכות מאמנו לואיס אנריקה הוא המציא את עצמו מחדש. הוא נטש את האגף, עבר למרכז, ומעמדת ה-9 המדומה הראה שהוא ממש לא "וואן טריק פוני".
מי שכבש בעונה הקודמת במדי פ.ס.ז' 6 שערים בלבד בכל המסגרות, כבש העונה 33! שלא לדבר על 15 הבישולים, כולל שניים בגמר מול אינטר.
וצריך לזכור, העונה שלו לא התחילה כל כך טוב. הוא הורחק בהפסד מול באיירן מינכן ונופה מהסגל לפני המשחק מול ארסנל בשל בעיות משמעת. אבל דווקא הפיצוץ ההוא מול לואיס אנריקה היה זה שעשה את השינוי המיוחל.
דמבלה הוא לא אמבפה, שהיה בעל עוצמה אדירה בפ.ס.ז', הרבה יותר מהמאמנים שהיו לו. הוא כוכב בסדר גודל הרבה יותר צנוע. הוא הבין מי הבוס, ונענה לאתגר. הוא הקשיב לכל מה שהמאמן הספרדי אמר לו, כולל עזרה בלתי מתפשרת במשחק ההגנה.
השינוי היה לא פחות ממדהים. מתחילת ינואר הוא היה בלתי ניתן לעצירה, כבש את שער הניצחון באנפילד מול ליברפול וסיים את העונה בליגת האלופות עם 8 שערים ו-6 בישולים. אפילו אמבפה לא רשם מעולם 14 מעורבויות בעונה אחת בצ'מפיונס. כן, שוב ההשוואות הבלתי נמנעות עם אמבפה.
למונדיאל 2018 ברוסיה הגיעה נבחרת צרפת עם שני הצעירים הכשרוניים האלה, ושניהם היו בהרכב של דידייה דשאן למשחק הפתיחה מול אוסטרליה. אבל בעוד שאמבפה הלך והשתפר ככל שהטורניר הלך והתקדם, דמבלה, המבוגר בשנה וחצי מקיליאן, ומנוסה ממנו, איבד את מקומו בהרכב. בניצחון בגמר מול קרואטיה אמבפה נצץ והבקיע. דמבלה אפילו לא נכנס כמחליף.
הפער בין השניים רק הלך וצבר תאוצה. קיליאן הפך לסמל של נבחרת צרפת ושל הכדורגל הצרפתי כולו, והבקיע שלושער בגמר מונדיאל 2022 מול ארגנטינה. דמבלה היה בהרכב, אבל היה כל כך חלש שהוחלף כבר בדקה ה-41.
כשבוחנים את הקריירות של השניים, אין בכלל מה להשוות. אמבפה כבש 48 שערים ב-88 משחקים במדים הלאומיים והוא במקום השלישי בכל הזמנים. דמבלה? ב-55 משחקיו בנבחרת הוא הבקיע רק 7 שערים.
השניים אמורים לשתף פעולה שוב כבר ביום חמישי באצטדיון בשטוטגרט, כשצרפת תשחק מול ספרד בחצי גמר ליגת האומות. כלומר, כאשר דמבלה ישחק מול לאמין ימאל, הכוכב הצעיר של ברצלונה, שנחשב כרגע ליחיד שיכול למנוע ממנו את הזכייה בכדור הזהב.
אוהדי ברצלונה, שחגגו כאשר דמבלה עזב את הקבוצה שלהם אחרי 6 עונות של אכזבות, כשלונות, פציעות ושערוריות, מתקשים להאמין למה שקרה מאז לשחקן שהתפרסם בעיקר בשל חיבתו היתרה למשחקי פלייסטיישן בלילות.
אבל צריך להבין, דמבלה מודל 2025 הוא שחקן אחר ואדם אחר. הוא התחתן, נולדה לו ילדה, והפכיתו לאיש משפחה ביגרה אותו. וזה בא לידי ביטוי גם על המגרש. רק כדי לקבל פרופורציות: ב-6 שנים בברצלונה דמבלה כבש 40 שערים. בשתי עונות בפ.ס.ז' הוא הבקיע 39 – 33 מהם רק העונה!
בגמר מול אינטר הוא לא ניסה אפילו לרגע לגנוב את ההצגה, לא חיפש להבקיע בכל מחיר, אבל מצד שני סיפק את רגעי הקסם שלו עם שני בישולים נהדרים, כמה מסירות עקב מופלאות ומחוייבות מוחלטת למשחק הקבוצתי.
לא במקרה אמר לואיס אנריקה בסיום המשחק: "דמבלה היה מדהים. הוא עשה הגנה, התקפה, הלחץ שהפעיל היה מעולה. הוא לא נתן להגנה של אינטר רגע אחד לנשום. בלי שום צל של ספק כדור הזהב מגיע לו".
כמובן, יש עדיין זמן עד להכרזה על הזוכה ב-22 בספטמבר, ועד אז מצפים לנו גמר ליגת האומות וגביע העולם למועדונים, שעשויים להשפיע על הבחירה. אבל כפי שזה נראה כרגע דמבלה יהיה זה שיזכה בכדור הזהב, התואר היוקרתי שאמבפה ימשיך לחכות לו לפחות עוד שנה.
