עו"ד רועי רוזן: "יש אווירת ג'ונגל בכדורגל הישראלי"

תשאלו כל כדורגלן או כדורסלן, מאמן או סוכן, מה עליו לעשות כשהוא נתקל בבעיה משפטית, וסביר להניח שתקבלו את התשובה הבאה - אפנה לעו"ד רועי רוזן. הסיבה: בשנים האחרונות הפך רוזן בן ה־42 לאחת הדמויות המובילות והחשובות בספורט הישראלי.

רוזן נמצא היום כמעט בכל צומת של שחקן, מאמן, סוכן קבוצה או איגוד, בין שמדובר בחתימה על חוזים באירופה, דוגמת דור פרץ בוונציה או דיא סבע באל־נאסר מאיחוד האמירויות, ובין שבמקרים פחות נעימים, כמו תביעות שחקנים שקוצצו בשכר, הפרו חוזה ועוד.

בשנים האחרונות החל משרדו של עו"ד רוזן לייצג יותר קבוצות ואיגודים, מהפועל ב"ש, מכבי נתניה והפועל ת"א בכדורגל, דרך קבוצות הכדורסל הפועל חולון ומכבי ראשל"צ, ועד לאיגוד הכדוריד ואיגודים נוספים.

למרות ההצלחה המטאורית שלו, רוזן שומר על פרופיל נמוך ומקפיד למעט להתראיין, ועושה זאת בעיקר בנוגע לתיקים ספציפיים, "רק כשאני חייב", כלשונו. כעת הוא מעניק ראיון נרחב ראשון ל"ישראל היום", שבו הוא מדבר ללא מעצורים.

"לפני שאתה הופך לעורך דין של ספורט, אתה חייב להיות אוהד אמיתי של קבוצה כדי להבין את העומקים הנפשיים ואת כלל הרבדים של הדבר הזה שנקרא עולם הספורט", פותח רוזן את דבריו, "גדלתי בבית של ספורט, שבו אבא שלי יושב בימי שישי ורואה ליגה לאומית. הייתי ילד שרץ בבוקר ומחפש את עמודי הספורט בעיתונים ומחכה לקנות את עיתון 'שם המשחק', עליו השלום.

אבל בעיקר גדלתי כילד שמגיל 5 לקחו אותו לראות משחקים של הפועל חולון בכדורסל. גם היום, 35 שנה פלוס אחרי, אני לא מפסיד משחק. אני חושב שלהיות אוהד שרוף אמיתי נותן לי יתרון גדול בתחום. כשהלכתי ללמוד משפטים, לא תכננתי שזה מה שיקרה, אבל החיים המקצועיים הובילו אותי להתעסק בספורט בשלב מוקדם מאוד".

"נמני אמר: 'אני מפקיד בידיך את ענייניי המשפטיים'"

מי שפתח לרוזן את הדלת לפני יותר מעשור הוא לא אחר מאשר אבי נמני. "אני מייצג חלק משמעותי מהסוכנים בארץ, וגאה לומר שרונן וגלעד קצב חברים שלי. יש בינינו מערכת יחסים קרובה, אבל נמני בשבילי הוא משהו מיוחד. בתחילת דרכי הוא היה הראשון שאמר לי 'אתה תגיע רחוק, אני סומך עליך ומפקיד בידיך את ענייניי המשפטיים'. ככה, בלי למצמץ, ועם אמון מלא. הכרת הטוב היא דבר חשוב, ואת מה שסיפרתי לך עכשיו אני לא שוכח ולא אשכח לו אף פעם. אני אוהב אותו".

אגב, השחקן הראשון שהגיע לרוזן היה טוטו תמוז, אז בבית"ר ירושלים, וכך שמו הטוב החל להתגלגל "מחדר הלבשה לחדר הלבשה".

מה התיק ששם אותך על המפה?

"אני שמח שהשם שלי נבנה בצורה מדורגת. למרות שכבר הייתי פעיל מאוד ועשיתי הרבה בוררויות מתוקשרות, כמו זו של אריאל הרוש, אביחי ידין וכל המנודים למיניהם, אני חושב שהתיק הגדול הוא זה של עומר אצילי נגד בית"ר ירושלים, על תביעת השחרור שלו מהקבוצה ונגד הבעלים שנידה אותו לפני שעבר לספרד. ההשפעה של התיק הזה על הכדורגל הישראלי היתה מיידית. לפני אצילי, לכל קבוצה היו כמעט שלושה־ארבעה מנודים, וזה כמעט הפסיק לחלוטין. היום יש אופנה חדשה - אופנת המפוטרים. בוא נוציא לדן איינבינדר מכתב פיטורים, בוא נוציא למרקו יאנקוביץ' מכתב פיטורים. המוח היהודי לא מפסיק להמציא פטנטים. מעניין מה יהיה הדבר הבא".

איך אצילי הצליח לשים בצד את פרשת הקטינות ולהפוך לכוכב הגדול של הכדורגל הישראלי?

"עומר הוא בחור מיוחד, טוב לב וצנוע. לא ייצגתי אותו בחקירות ובכל הפרשה כי אני לא עורך דין פלילי. ייעצתי לו כחבר וכעורך דין שמייצג אותו באופן כללי. אני חושב שהעובדה שאצילי הפך לכדורגלן מספר 1 בישראל אומרת הרבה עליו, על האופי שלו ועל האדם שהוא. היו אנשים ששמו את עצמם כמשטרת המוסר בסיפור הזה, והם עשו חטא גדול. הוא שילם מחיר אדיר. מה שהבחור הזה ודור מיכה עברו במשך כמה חודשים היה פשוט לא נורמלי. חוץ מלצלוב אותם בכיכר העיר - עשו להם הכל. אני שמח שמכבי חיפה נתנה לו את ההזדמנות".

כמות התביעות בספורט הוכפלה בשנים האחרונות?

"הכמות עלתה דרסטית. ההסכמים שהיו פעם על מפית לא היו מגיעים לבוררויות. כל הסכם שאני מכין היום אני מביא בחשבון שהוא מגיע לתביעה. זה מטורף, ולמיטב ידיעתי גם חסר תקדים. אני מנהל בין 50 ל־100 תיקים בשנה במוסד לבוררות - ההתאחדות לכדורגל. עם זאת, ובלי קשר לתאוות הסכסוכים המוגזמת מאוד של העם היושב בציון, צריך להבין שהיום אנחנו מתעסקים בכסף גדול. גם במונחים של כדורגל ישראלי, חוזה של שחקן ודמי העברה יכולים להגיע לעשרות מיליונים. סביב כדורגלן ישראלי בכיר רצים סכומי כסף של תאגיד לא קטן, ואיפה שיש כסף - יש אינטרסים, סוכנים, בעלי אינטרסים, בעלי קבוצות, חוזים מסובכים, ואז משפטיזציה".

איך זה שיש קבוצות שעושות דין לעצמן ולא חוששות מתביעות?

"בתור מי שנמצא עמוק בתוך הביצה, אני יכול לאשר שיש אווירת ג'ונגל וכאוס בכדורגל הישראלי, ובספורט הישראלי בכלל. אני חושב שהחסמים לכניסה לבעלות על קבוצת כדורגל צריכים להיות הרבה יותר נוקשים ומשמעותיים. השאלה שלך לא רלוונטית לאנשים כמו אלונה ברקת או אייל סגל. אם אלונה חותמת על חוזה - הוא יכובד. לחיצת יד של אייל היא כמו ערבות בנקאית. הם לא יחידים, ואני לא רוצה לשכוח הרבה אנשים טובים שיש, אבל כאלה אנשים, כמו השמות שציינתי, הייתי רוצה לראות יותר בכדורגל שלנו.

"אבל אני כבר מזמן הבנתי שהכדורגל הוא תמונת המראה של החברה הישראלית, ויש מכל הגוונים. מועדון כדורגל זה משאב ציבורי, לא עסק. מי שמקבל קבוצת כדורגל ליד שלו, חייב לבצע עליו בדיקות מקיפות, כמו שעושים לסוכן מוסד. אנחנו צריכים לדעת את מי אנחנו מכניסים לכדורגל, ולא להכניס מישהו רק כי יש לו כסף כרגע. צריך לבדוק מי הוא, מאיפה ההון שלו, מה עולם הערכים שלו, מה הוא מנסה להשיג מכניסה לכדורגל? לא צריך להתבייש, צריך להציב סטנדרט כניסה משמעותי".

איך מגינים יותר על השחקנים?

"הרבה פעמים שחקנים אמרו לי 'רועי, אתה יודע שאתה בעצם ארגון השחקנים האמיתי?'. אבל אני לא. השחקנים צריכים להיות מאוגדים בכוחם, עם שוט שיכול לתת משקל מול כולם. השחקנים מרגישים שהם לבד במערכה. אני יודע שארגון השחקנים לא יאהב את זה, אבל הארגון הזה, שיש בו אנשים טובים, צריך להיות הרבה יותר חזק ודומיננטי, כמו במדינות אחרות".

"אני מסרב להתייחס למקרה אוחיון כטרגדיה"

אחד התיקים הרגישים של רוזן הוא זה של חביב אוחיון נגד עיריית הרצליה. לאחר ששוער מכבי ת"א לשעבר נפגע כשמעד על מדרגה לא תקינה בחוף הים, הוא נפגע קשה בעמוד השדרה ובצוואר, ונזקק לניתוח ולשיקום ממושך. "אני מסרב להתייחס למקרה של חביב כטרגדיה, עתידו עוד לפניו", אומר רוזן, "השיקום שהוא עשה, בזכות היכולות הגופניות שלו, שם אותו במקום שרוב האנשים לא מגיעים אליו בפציעה כזאת. חבל שכישרון כל כך גדול לא עומד בין הקורות. הוא נכנס לי ללב. עו"ד עופר יחיאלי ואני איתו ובשבילו".

ספר על מקרה שריגש אותך במיוחד.

"לפני כשנה וחצי מצאתי את עצמי בערב יום כיפור בדובאי, וזה לא כמו היום, שכולם יכולים לטוס לאיחוד האמירויות. באותה תקופה היינו מהחלוצים שם. דיא סבע הגיע מסין, רונן קצב הגיע מהולנד, אני הגעתי מסגר מוחלט בישראל. אתה נמצא במדינה מוסלמית ורואה שהם מבינים שהם צריכים לכבד אותך בגלל יום כיפור, ואז הם מנסים לעשות הכל מהר, לחתום על החוזה, לצלם אותו, הכל כדי שנספיק לפני כניסת הצום. התרגשתי, כישראלי וכיהודי".

מה צריך לשנות כדי לשפר את הכדורגל שלנו?

"צריך להשקיע בנוער ובמתקנים, בעיקר בפריפריה, כי יש פה הרבה ילדים מוכשרים שהולכים לאיבוד. מחלקות הנוער לא משקיעות מספיק בתוכניות אימונים, במסגרות, ובעיקר לא משקיעות מספיק כסף ברמת האימון. לא יכול להיות שמאמן נערים א' במועדון גדול צריך לעבוד בשש עבודות כדי להתקיים. צריך שטובי המאמנים, פיגורות, יאמנו את הילדים האלה. תראה את סיפור אלמוג כהן ובני לם. אלמוג עשה קריירה מטורפת בגרמניה, אבל אם לא בני והאופי הייחודי של אלמוג - הוא היה יכול בקלות ללכת לאיבוד".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות