סאן מנחם: "עברנו שנים לא פשוטות"

שחקני מכבי חיפה טיילו אתמול ברחבי ברלין, ביקרו באנדרטה לזכר נספי השואה, ובשעות הערב כבר ערכו אימון באצטדיון האולימפי. הכל קשור זה בזה. השחקנים עברו ברחוב סמוך, "ג'ודן שטראסה" (רחוב היהודים), ורגע לאחר מכן עלו למתקן שהוקם על ידי המפלגה הנאצית ב־1936.

"זו סגירת מעגל מטורפת, מרגשת", הודה המגן סאן מנחם בראיון מיוחד ל"ישראל היום", "יענקל'ה שחר דיבר איתנו בביקור באנדרטת השואה וזה היה מרגש מאוד, מכניס הכל לפרופורציה הנכונה. זה משהו שטוב שחווינו".

יענקל'ה הגיע אתכם לראשונה אחרי הרבה זמן שנמנע מטיסות בעקבות הקורונה, בגיל 80, אחרי כל כך הרבה אכזבות. מה שמעתם ממנו?

"זה מגיע לו. גם לעוזי מור, לאור שחר ולכל ההנהלה. הם עברו פה שנים לא פשוטות, גם אנחנו, ומה שקרה פה ממש לא אידיאלי למועדון כמו מכבי חיפה. היום אנחנו במקום אחר, עושים את הדברים בצורה משכנעת. זה מגיע להם, לקהל ולכל מי שקשור במועדון הזה ועבר את השנים הקשות".

מכבי חיפה חווה העונה עומס שלא היתה מורגלת אליו בשנים האחרונות. משחקים באירופה, באלוף האלופים, בליגת העל, בגביע הטוטו - ואנחנו רק בסוף ספטמבר. עבור מנחם העומס גדול יותר. הוא רשם עד כה 13 משחקים רק במסגרת המועדון ועוד שלושה בנבחרת ישראל בתחילת החודש. בשבוע הבא הוא ייצא שוב למשימה לאומית, לעוד שני משחקים חשובים מול סקוטלנד ומולדובה.

"זאת תקופה עמוסה, בכמה מסגרות, זה הלחץ שבכדורגל. ואני בתור שחקן? זה דבר שחלמתי עליו. בכל רגע ובכל שנייה שאני מרגיש טוב - הרצון שלי הוא להיות על המגרש. כל שחקן חולם על עומסים כאלה כילד. הצוות המקצועי בנה סגל חזק מאוד, ולזה בדיוק הם כיוונו – שנתמודד בכמה מסגרות וכולם ישחקו. אנחנו מודעים לעוצמות של אוניון ברלין, זה לא חדש לנו. אנחנו נעבוד קשה כדי לנטרל אותם כמה שאפשר וננסה לנצח, כמו תמיד, כמו שעושים בכל מגרש".

אחרי הגעתו של טאלב טוואטחה בעונה שעברה השתפרת. כעת הוא שוב חזר לרוטציה. זה ישפיע עליך?

"מכבי חיפה זה לא מועדון קטן שאפשר לנוח בו על זרי הדפנה ולהגיד 'זהו, אני שחקן הרכב'. צריך לעבוד קשה מאוד כדי לשחק. אין קשר בין אם זה טאלב, שון גולדברג או מישהו אחר. בכל אימון אני צריך להוכיח שמגיע לי לשחק. תחרות היא דבר חיובי, זה לקח אותי צעד קדימה, בדרך למטרות שלא הצבתי לעצמי. הגעתי למסקנה שאני חייב להשתפר בהמון דברים ואני רחוק מלהיות שחקן מושלם. אלה דברים שהתחרות תורמת להם".

הקהל פגש אתכם במהלך הטיולים שלכם בברלין, יש פה כמה מאות אוהדים. קצת על ההרגשה?

"אני פה כבר שבע שנים, שבהן ידעתי גם רגעים פחות טובים. עכשיו ההרגשה פשוט עילאית. אנחנו מרגישים במרכז הכרמל, לא בברלין. צעקו לנו 'מלחמה' ו'תתנו פה הכל', זה מרגש, לא אשקר. מבחינתם, לא משנה התוצאה - רק צריך לתת עבורם 200 אחוז על המגרש - וזה מה שנעשה".

מה המטרות שלכם בבית ה'?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"אנחנו שואפים הכי גבוה שאפשר".