נבחרת ישראל הגיעה למשחק הכי חשוב שלה בסבב המשחקים הנוכחי, מול אוסטריה בבית, אחרי הניצחון המפתיע בקלילותו באיי פארו וההצגה של ערן זהבי. גם לפני המשחק באיי פארו, היה ברור שהמשחק מול אוסטריה בסמי עופר הוא המשחק החשוב ביותר בסבב המשחקים הנוכחי. בהתחשב ביכולת של הנבחרת במשחקי החוץ מול נבחרות מדרגים גבוהים יותר והעובדה שכבר הפסדנו נקודות בבית מול סקוטלנד, כל תוצאה מלבד ניצחון במשחק הזה, הייתה מוציאה אותנו לחלוטין מהמאבק על המקום השני בבית.
רוטשטיינר המשיך לשמור אמונים למערך ולשחקנים שהוא הולך איתם מתחילת הטורניר ועשה רק שינוי אחד בהרכב וגם הוא היה כפוי – אלחמיד במקום פרץ הפצוע. באופן מפתיע, העדיף רוטשטיינר להציב דווקא את אלחמיד כקשר אחורי ולא להזיז את ביטון מדרגה קדימה לתפקיד שהוא מכיר טוב יותר משחקן הפועל ב"ש.
האוסטרים מנגד הגיעו אחרי טורניר יורו מוצלח שבו הודחו רק אחרי הארכה בשמינית הגמר מול האלופה הנכנסת איטליה, אבל בטורניר המוקדמות הנוכחי הם נראו רע מתחילת הדרך. רביעייה כואבת ברבע שעה מול דנמרק בבית ומשחקים לא מרשימים בלשון המעטה מול איי פארו ומולדובה, יחד עם סגל שחסר ארבעה שחקנים מרכזיים, גרמו לפרנקו פודה להמון דאגות וכאבי ראש. פודה ניסה להתאים את עצמו למערך של רוטשטיינר כשעלה גם הוא עם שלושה בלמים, כשדויד אלאבה, שלא שיחק בשני המשחקים הקודמים מול ישראל, פתח כמגן שמאלי, ומרקו ארנאוטוביץ' פותח בחוד כשחברו של מונאס דאבור בהופנהיים, כריסטוף באומגרטנר, פותח לצידו.
במחצית הראשונה קיבלנו משחק מטורף שישראל קבעה בו את הקצב מכל הבחינות. מצד אחד, יכולת מבריקה וניצול מצבים מקסימלי של שחקני החלק הקדמי (3 בעיטות, 3 שערים) שהביאו לשערים נפלאים גם ברמה האישית (סולומון), גם ברמה הקבוצתית (דאבור) וגם ברמת הלחץ והנחישות (זהבי).
מנגד, משחק פשוט נוראי של שחקני ההגנה, עם דגש על שלישיית הבלמים, שבשלבים מסוימים הייתה תחושה שהם משחקים נגד ההתקפה שלנו. איבודי כדור קלים, התעקשות על הנעת כדור תחת לחץ כשהבלמים חסרי ביטחון ואלחמיד, האיש שאמור לשחרר את הפלונטר, לא הצליח למקם את עצמו בזויות מספיק טובות כדי לקבל את הכדורים ולעשות את המעברים.
למזלה הגדול של הנבחרת האוסטרים לא היו מרוכזים בפעולות האחרונות מול השער ולא ניצלו את המתנות שההגנה שלנו נתנה להם. במחצית השניה רוטשטיינר הכניס את גלזר והוריד את אלחמיד לעמדת הבלם, ובפעול אחת הוא סידר שני שחקנים בתפקיד הטבעי שלהם מה שצמצם את כמות הטעויות בצורה משמעותית. בהמשך, אחרי השער המבריק של ארנאוטוביץ', רוטשטיינר, שלרוב לא ממהר עם החילופים, שוב הגיב מצוין והכניס את שון וייסמן ואבו פאני במקום דאבור ונאתכו (שהיה נהדר במחצית הראשונה אבל התעייף) מה שמיד נתן לו דיווידנד עם שער נפלא של וייסמן אחרי לחץ אדיר של גלזר. השער הזה שבר את האוסטרים והנבחרת שייטה לה לאחד הניצחונות המרשימים ביותר שלה בשנים האחרונות.
ב- 28 לאוקטובר 1992, נבחרת ישראל של שלמה שרף יצאה לווינה, משחקה הראשון מאז החזרה לאירופה והובסה ע"י האוסטרים של טוני פולסטר ואנדי הרצוג 5:2. 29 שנים לאחר מכן, נבחרת ישראלית שמאומנת ע"י מאמן אוסטרי מביסה את האוסטרים באותה תוצאה. שוב אנחנו רואים כי לחיים יש דרך מוזרה לסגור מעגלים. אפשר רק לקוות שהמעגל הזה ייסגר בפלייאוף העלייה למונדיאל, כי אם את המשחק הזה ניצחנו בתוצאה הזו, אז אולי באמת הכל אפשרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
