"לא הרגשתי שייך בבית"ר ירושלים, התעסקו בשכר שלי"

לטוטו תמוז יש שקט מהכדורגל. הוא עדיין לא פרש, לפחות לא לפי מה שהוא אומר. "אני תמיד אשאר בכדורגל, זה בתוכי" מספר בראיון מיוחד ל"היום", "לכל אחד יש את הדרך לפרוש. אני סיימתי עם הכדורגל בדרך שלי. אני שונא פרידות ומעדיף להשאיר את זה ככה. זה היה לא קל, אבל ציפיתי לזה. החיים שעברתי הכינו אותי לסיטואציה ולמצב. לא הרבה אנשים האמינו בי בגיל צעיר וזה נתן לי הרבה פוש להמשך".

הפריצה של טוטו תמוז הגיעה בגיל צעיר. עם דאבל בבית"ר ומעבר להפועל תל אביב בה כיכב, הוא הפך במהרה לחלוץ העתיד של ישראל. "הייתי ילד מאוד שאפתן ורציתי לקבל כבוד בכל מקום שהגעתי אליו" הוא מספר. "היה לי אופי לא קל כשחקן, לא הייתי החבר של כולם בחדר ההלבשה והיה קשה לאכול את זה, אבל זה גם בגלל מה שעברתי בגיל צעיר".

על התקופה בבית"ר, בה היה שילוב של שחקנים צעירים מאוד ומבוגרים, אמר: "לא הרגשתי שייך, כי הילד הצעיר שבא מפתח תקווה הרוויח סכומים שאפילו חלק מהוותיקים לא הרוויחו, וזה הפריע לשחקנים. לא היה קל להיכנס לתלכיד של בית"ר ירושלים, זו לא עוד קבוצה בישראל. דיברו על השכר שלי כשחקן צעיר וזה היה לא קל. בעונה הראשונה עברתי הרבה מכשולים מבחינה חברתית, לא התחברתי לאף קליקות".

היית עושה משהו אחרת?

"זה אני, לא הייתי משתנה בשום דבר. זה מה שחיזק את המעמד שלי בחדר ההלבשה שנה לאחר מכן וזה מה שהביא לי את ההצלחות עם בית״ר ירושלים. יש שחקנים עם אופי אחר שהיו מתנהלים אחרת. אני שלם עם עצמי. אני אוהב את הדרך שעשיתי בבית״ר וזה נתן לי פוש אדיר להמשך".

"רציתי להגשים את החלום שלי"

לאחר מכן, הוא עבר להפועל תל אביב בצורה די קשוחה. "התנהלתי מול איציק קורנפיין, שעדיין היה שחקן, ולא שידרנו על אותו גל. הוא העמיד תנאים כמו שאם לא אקצץ בשכר אז לא אתאמן עם הקבוצה הראשונה והיו עוד איומים שלא אהבתי. ההתנהלות שלו הייתה שגויה ואני שמח שעמדתי על שלי. המעבר להפועל זו הייתה ההחלטה הכי טובה בקריירה שלי".

ב-2012, כשהוא בשיא ההצלחה, הוא היה עתיד לעבור למונאקו הצרפתית, אך המעבר נפל בסופו של דבר. בשידור חי ומול המצלמות, תמוז התפרץ על הבעלים אלי טביב וקרא לו "בוגד". "באותם רגעים מאוד נפגעתי ממנו. החוזה שלי במונאקו היה קרוב ל-2 מיליון יורו ובבוררות נקבע לי סעיף שחרור של 1.5 מיליו יורו. אלי רצה 3 מיליון למרות שהוא רכש אותי ב-300 אלף דולר. ברגע שדברים זזו ונותרה רק החתימה של הפועל, אף אחד במועדון לא ענה.

"רציתי להגשים את החלום שלי. יום לפני תום החלון הצלחתי לתפוס את אלי ממספר צרפתי ואז הוא ענה, השיחה הייתה קצרה, התחננתי שייתן לי ללכת והוא אמר ״אין בעיה, תלך תגשים את עצמך״, אמרתי לו שאני מוכן לקצץ מהחוזה שלי שהעברה הזו תתקיים. הוא אמר לדבר עם העו"ד של המועדון לסגור את הקצוות. אף אחד לא חזר אלינו. נשבר לי הלב מבחינה מקצועית כי רציתי להתקדם, לא יודע איך המשכתי לשחק אחרי זה.

איך אתה מסכם את הקריירה האירופאית שלך?

"פספוס גדול. בכדורגל הישראלי לא העריכו את מה שעשיתי מגיל 16 ובגלל זה רציתי לצאת בגיל 22. הרגשתי לא מוערך, תייגו אותי כבליין וזה כאב לי כי ידעתי מה אני נותן ומה אני נלחם כדי להישאר בטופ. הייתה לי הצעה ממכבי תל אביב והיו שיחות עם ג׳ורדי קרויף, אבל הרגשתי שאני לצאת מהארץ ולהתפתח במקום אחר".

אמרת בעבר שהרגשת ״שהיו אנשים שלא רצו שתצליח״.

"כן הרגשתי את התחושה הזו. בהפועל תל אביב התחושה הזו השתנתה, בתקופה שלי אני חושב שזה היה המועדון הכי טוב בארץ. השחקנים מאוד אהבו אחד את השני היה תלכיד מצוין מבחינת צוות, אלי גוטמן ויוסי אבוקסיס. הם נתנו לי המון ביטחון".

"כתם גדול בקריירה שלי"

תמוז הספיק לשוב להפועל תל אביב ולאירוע קשה נוסף בקריירה שלו. במאי 2017, אחרי משחק בין האדומים להפועל אשקלון, הוא יצא מהאצטדיון באזיקים לאחר שניסה לעזור לבן משפחתו עליו נזרקו חפצים. עד מהרה הייתה מהומה גדולה בין אנשי הפועל ת"א לשוטרים, בסיומה תמוז עוכב למעצר.

"זה סיפור עצוב מאוד מבחינתי. היה לי שברון לב מאוד גדול" אומר תמוז, "כאב לי הלב שאנשים נפגעו, סיטואציה שהתגלגלה מכלום. באותו רגע אמרתי לעצמי שסיימתי עם כדורגל, למרות שהתנצלו בפניי. אמרתי למנחם קורצקי שאני לא רוצה לשחק ולא רוצה להיות שותף. זה כתם גדול בקריירה שלי, אני יכול רק להצטער ולהרגיש רע עם זה. פתאום הגיעו יס"מניקים ותמונות של אנשים עם דם.

"זו החוויה האחרונה שלי מהכדורגל הישראלי, שהיא רעה לצערי. לקחתי הפסקה אחר כך. ברומניה היה לי יותר נוח לחזור למקם שיש בו יותר שקט ואני יכול להתרכז בכדורגל, אבל היה לי את הכתם הזה בנפש".

יש גזענות בישראל?

"כן ולצערי הרב לא מחמירים בטיפול של זה כמו באנגליה. בתקופה שלי זה היה רע מאוד. אני הייתי עולה עם האוזניות שלי ולא שומע כלום, אבל הרבה שחקנים לקחו את זה אישית". 

"זוכרים לי רק את הרגעים הטובים"

כשתמוז נשאל על סיום הקריירה שלו, הוא בחר במילה אחת: "מעניינת. הרבה אנשים יגידו פספוס בגלל אירופה ושלא הגעתי לאיפה שאני צריך להגיע, אבל יש דברים שתלויים בסיטואציה, במועדון וכו' ולא בי. בהרבה סיטואציות לא נתנו לי להתקדם, אבל תמיד הסתכלתי על זה שהגשמתי את החלום שלי להיות בבוגרים של הפועל פתח תקווה ולהיות בבוגרים של בית"ר ירושלים, אותה אהדתי כילד.

מה היית עושה אחרת?

"הייתי פועל בהרבה סיטואציות אחרת, אבל בעיקר בהתנהלות שלי מול המועדונים - איך להשתחרר מחוזים שיכלו לקדם אותי לשלב הבא, איך לדבר עם המועדון ולא ללכת ראש בקיר. במוח של אז זה היה קשה, לא רק אני קיבלתי את ההחלטות כי הייתי ילד צעיר ומבחינתי ראיתי רק כדורגל ואימונים אישיים. אם הייתי יודע להתנהל מחוץ למגרש, זה היה נראה אחרת".

התנתקת מהכדורגל מאז, בהסתכלות לאחור יש משהו שאתה מצטער עליו?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"התנתקתי כי הייתי צריך את הזמן שלי, יש לי טעם מתוק בגלל הדברים שעשיתי בארץ. זוכרים לי רק רגעים טובים. ההחלטות שלי אחרי שסיימתי בישראל היו לא טובות, ההחלטה ללכת לרוסיה הייתה שגויה ושילמתי על זה מחיר מאוד כבד כי מאז לא התפתחתי כמו שרציתי. זה עצר לי קצת את ההתקדמות, אבל זה דברים שקורים וקבלת החלטות תוך כדי תנועה. בדיעבד לא הייתי צריך לקבל את ההחלטה הזו".