אחת התחושות הקשות ביותר ששחקן כדורגל (וספורטאי בכלל) יכול להסתובב איתה היא התחושה או הידיעה שהוא אינו רצוי בקבוצה שלו. הוא יכול להיות כוכב גדול או שחקן רוטציה מקצה הספסל - אבל כנראה שאין אכזבה גדולה מזו.
שחקנים במצב כזה תמצאו בכל ליגה, לפעמים הם מכונים "המנודים" ונשלחים להתאמן לבד בשולי המגרש, ולפעמים הם פשוט נדחקים בכח לקבוצה שאינם רוצים לשחק בה, במהלך של השאלה.
גם בעונה שרק נפתחה בליגת העל לא חסרים שחקנים במצב הזה, ונראה שיש כמה מקרים שבהם הקבוצות שבהם הם משחקים (או לא משחקים) מפספסים את האפשרות להיפטר מהם על ידי טרייד שיעזור לכל המעורבים.
מבית וגן לקריית שלום ולהיפך
ירדן שועה סיים את העונה שעברה בבית"ר ירושלים כאחד הכוכבים הגדולים של סגנית האלופה בפרט וליגת העל בכלל. הוא כבש 15 שערי ליגה והוסיף 7 בישולים. העונה, כמו שוויו בשוק באתר "טרנספרמרקט", ערכו בקבוצה ירד משמעותית, במה שנראה כבחירה מקצועית של המאמן אלמוג כהן
שועה התרגל לעלות העונה כמחליף, לרוב לחצי השעה האחרונה, ובפעם היחידה שפתח בהרכב הוחלף בדקה ה-52. בסטטיסטיקה הוא הסתפק עד עתה בבישול בודד בחמישה משחקים, ונראה אומלל למדי במעמדו החדש.
מערבה בכביש 1, בואך קריית שלום, מחכה יון ניקולאסקו, המולדובי של מכבי תל אביב, לקבוצה שתסכים לקחת אותו ולגאול אותו מהקפאתו. גם הצהובים ישמחו לראות אותו עוזב, אפילו כמושאל, ומפנה מקום בסגל לחיזוק מתאים.
את המצב הזה צריכים שתי הקבוצות ושני שחקנים לנצל ולדחוף לטרייד שממנו כולם ירוויחו. שועה כרגע הוא שחקן אדיר עם כישרון שמתבזבז, ולמרות שאינו טיפוס קל, למכבי ת"א יש מנגנון מספיק מסודר וחזק כדי לאפס אותו ולהפוך אותו לשובר שוויון בליגת העל.
בית"ר, שצריכה חלוץ, יכולה להחזיר את לחיים את ניקולאסקו, שמכיר את הקבוצה מקדנציה קודמת, בה קרע רשתות במדים הצהובים-שחורים. כל המעורבים אמנם יצטרכו לחכות כנראה עד לחלון של ינואר, אבל יש להם מספיק זמן להתכונן אליו ולא לפספס את ההזדמנות.
