זה קרה ביום שני בשבוע שעבר, כאשר שחקני נבחרת אירלנד התכנסו במלון קאסלנוק, מערבית לבירה דאבלין, והחלו את ההכנות לארבעת המשחקים הקרובים במסגרת ליגת האומות. ליד המלון התגודדו כמאה מפגינים שהניפו דגלי פלסטין וכרזות הדורשות מהנבחרת להחרים את צמד המשחקים מול ישראל בדברצן שבהונגריה ושבוע לאחר מכן בעיירה בצ'קה טופולה שבסרביה.
ההפגנה הזו, חלק מהקמפיין שנקרא "עצרו את המשחק" (Stop The Game), לא הפתיעה אף אחד. מאז ההגרלה בפברואר שקבעה כי אירלנד וישראל ישחקו באותו בית, המחאות לא פסקו ליום אחד. מאחורי הקמפיין עומד גוף בשם "ספורט אירי למען פלסטין", שנתמך ע"י המפלגה הלאומנית "שין פיין" - מי שהייתה בעבר הזרוע המדינית של ארגון הטרור IRA.
אבל מה שקרה הפעם היה צעד אחד מעבר. המפגינים החליטו לפנות באופן אישי ל-26 שחקני הסגל וביקשו מהם שלא להתייצב למשחקים. "טרוי פארוט - אל תשחק! ג'ייסון נייט - אל תשחק! פין עזז - אל תשחק!", וכך הלאה. את המפגינים לא מעניין שפין עזז הוא חצי ישראלי, שסבו וסבתו לחמו במלחמת העצמאות ב-1948. לא בטוח שהם בכלל מודעים לכך.
המחאה שעברה מההתאחדות אל השחקנים
אחרי שהניסיון לגרום להתאחדות הכדורגל האירית לפרוש מהמשחקים לא עלה יפה, השלב הבא היה לחץ ישיר על השחקנים ובני משפחותיהם. בשלב מסוים הם ניסו לפרוץ לתוך המלון, אבל נעצרו ע"י המשטרה. מי שהצטרף לקריאה הבוטה היה הזמר ארון רואו, שביטל את השתתפותו במופע החימום של אד שירן בצפון אמריקה, בעקבות הדחתו של הראפר מקלמור, בשל אמירויותיו הפרו-פלסטיניות.
רואו פרסם סרטון שבו קרא לשחקני הנבחרת ללמוד מהצעד שלו ואמר: "כל שחקן שישחק נגד הטרוריסטים המז***נים האלה, אתם תיזכרו לדיראון עולם, אל תשכחו זאת!". במקביל פירסמו כ-160 ספורטאים אירים מכתב פתוח לשחקנים וגם הם קראו להם לסרב לשחק מול ישראל.
וכך הפכה המחאה נגד ישראל - למחאה נגד שחקני הנבחרת הלאומית, שבעיניי חלק מדעת הציבור באירלנד ייחשבו ל"בוגדים", אם חס וחלילה יעזו לשחק מול נבחרת ישראל. לא במקרה על אחד השלטים נכתב: "משחק נמשך 90 דקות. ההשלכות: רגשות אשם לכל החיים". המטרה ברורה: לגרום לשחקנים עצמם לבקש שלא לשחק, למרות שנכון לעכשיו רק אחד מהם, השוער גאווין בוזונו, עשה זאת.
אחרי ההפסד 1:0 לקוסובו ביום חמישי הקשר ג'ייסון נייט אמר: "אני לא חושב שהמשחק צריך להתקיים, אבל הוא יתקיים", וכנראה ביטא את רחשי הלב של חלק מהשחקנים, שמקבלים אין ספור הודעות מבני משפחה וחברים. החשש הגדול מצידם הוא שברגע האחרון יהיו שחקנים בודדים שיישברו, מה שעשוי לגרום למשבר אדיר בתוך הנבחרת.
המאמן שיצר סערה
מי שהוסיף אש למדורה היה מאמן הנבחרת, האיסלנדי היימיר הלמירגסון, שאמר בשבוע שעבר: "אנחנו לא משחקים עם רצח עם, אלא משחקים נגד רצח עם. אנחנו משחקים נגד ישראל, ולא עם ישראל". במוצאי יום כיפור הגיעה התגובה של ההתאחדות הישראלית, שעשתה כמובן הרבה מאוד כותרות בעולם. "הצלחנו לתרום לעולם בהמון תחומים, כולל מספר מרשים של פרסי נובל. לצערנו, טרם מצאנו תרופה לטיפשות, בורות וצביעות כפי שהפגין מאמן נבחרת אירלנד. אנחנו לא משחקים עם בורות, צביעות וטיפשות, אלא נגד מי שמייצג אותם כמאמן".
אפילו ראש ממשלת אירלנד, מייקל מרטין, נדרש לעניין ואמר: "התגובה של ההתאחדות הישראלית לא מקובלת. הם צריכים לקחת אותה בחזרה", והדגיש כי הוא מצדד בדבריו של הלמיגרסון. אגב, הלמיגרסון אימן בעבר כשנתיים וחצי את הקבוצה הקטארית אל עראבי. אז לא היו לו שום בעיות לאמן ולהרוויח מיליונים במדינה תומכת טרור, שזכויות האזרח מופרות בה באופן קבוע.
מאז 1967 אירלנד מיצבה את עצמה כתומכת מובהקת בצד הפלסטיני בסכסוך, בעיקר בשל ההיסטוריה שלה. אבל מאז ה-7 באוקטובר המצב הידרדר באופן דרמטי. בין היתר שגרירת ישראל בדבלין, דנה הרמן, הוחזרה הביתה, אם כי, הפלא ופלא, שגרירת אירלנד בישראל סוניה מקגיניס ממשיכה בתפקידה בתל אביב.
בין הפטיש לסדן: המחיר הכבד של החרם
בנובמבר 2025 הצביעה האסיפה הכללית של ההתאחדות בעד בקשה מאופ"א להשעות את ישראל. זה לא קרה כמובן. ביוני 2026 הודיעה ההתאחדות כי למרות הכוונה המקורית לארח את ישראל בדאבלין, המשחק יתקיים במגרש נייטרלי וללא קהל. החשש הגדול היה מאי יכולת לאבטח את הנבחרת של רן בן שמעון.
בכל הזמן הזה הלחץ על ההתאחדות להודיע על החרמת המשחקים נמשך, אלא שביולי אישרו נציגי ההתאחדות את תמיכתם בקיום המשחקים, כאשר 68 אחוזים הצביעו בעד ו-32 אחוזים התנגדו. ראשי ההתאחדות האירית נמצאים בין הפטיש לסדן. מצד אחד ברור להם שהם לא יכולים להחרים את המשחקים, מה שיעלה להם לא רק בהפסדים טכניים אלא כנראה גם בעונשים כבדים נוספים.
אירלנד היא אחת ממארחות טורניר יורו 2028, ואם היא תפסיד פעמיים 3:0 טכני במשחקים מול ישראל, אחרי שכבר הפסידה לקוסובו, זה יפגע בסיכוייה להעפיל לטורניר שאותו היא מארחת (יחד עם אנגליה, וויילס, צפון אירלנד וסקוטלנד). וזה לפני עונשים כבדים אחרים אפשריים כמו קנסות והשעיות. מצד שני ההתאחדות לא יכולה להתעלם מדעת הקהל במדינה, ולכן הוחלט שמשחק ה"בית" יתקיים בסרביה.
מי שכן מחרימה את המשחקים היא רשת הטלוויזיה הלאומית RTE, שהחליטה לא לשלוח צוות שידור לדברצן. הרשת מחוייבת לשדר את המשחק, אבל תעשה זאת בדרך המינימלית ביותר: בלי אולפן מקדים, בלי פרסומות ועם שדר מהפיד הבינלאומי של אופ"א.
אפקט הדומינו: החשש מפיצוץ המשחק מול אוסטריה
אם לא מספיק להתאחדות האירית הבלגן סביב המשחקים נגד ישראל, כעת יש חשש רציני לגורלו של משחק הבית מול אוסטריה, שיתקיים בדאבלין ביום חמישי, בין שני המפגשים מול ישראל. החשש העיקרי הוא שחוץ ממחאות תהיה גם פריצת אוהדים למגרש, שינסו לפוצץ את המשחק.
כצעד ראשון החליטה ההתאחדות להעביר כמה מאות אוהדים, שהחזיקו בכרטיסים למושבים הצמודים למגרש, למיקומים אחרים באצטדיון "אביבה". ההחלטה התקבלה מבלי להיוועץ באותם אוהדים. התירוץ הוא שהמשחק ישמש כאירוע מבחן לקראת אירוח משחקי יורו 2028. אבל גורמים בהתאחדות הודו כי הצעד נעשה בעיקר כדי ליצור אזור הפרדה, למניעת פריצות למגרש.
לאור העובדה שהמשחק מול אוסטריה ייערך ארבעה ימים אחרי משחק ה"חוץ" מול ישראל ושלושה ימים לפני משחק ה"בית" מולה, הוא צפוי להפוך למוקד למחאות. משחק הידידות של אירלנד מול קטאר בחודש מאי בדאבלין הופסק כמה פעמים, כאשר האוהדים השליכו אלפי כדורי טניס לכר הדשא בקריאה שלא להתייצב למשחקים מול ישראל.
כל זה קרה לפני ארבעה חודשים. כעת המצב הרבה יותר לוהט ובהתאחדות חוששים כי שיבושים חוזרים ונשנים עלולים להוביל להפסקת המשחק ולהפסד טכני. שלא לדבר על ה"הייט" שיקבלו אותם שחקנים שלא החרימו את המשחק מול ישראל. המתח בתוך הנבחרת האירית הוא עצום, וחלק מהשחקנים מאשימים את ההתאחדות שהותירה אותם לבד במערכה מול דעת הקהל. בנוסף יש את הוויכוחים הקשים בין השחקנים לבין עצמם.
אחד הרעיונות שעלו בקשר לצעדי מחאה היה לא ללחוץ את ידי השחקנים הישראלים. פאתטי, בהתחשב בעובדה שדניאל פרץ, שוער נבחרת ישראל, משחק יחד עם פין עזז וראיין מאנינג בסאות'המפטון, ופרץ סיפר שעזז הוא חברו הטוב ביותר בקבוצה...
בהקשר הזה צריך להזכיר שלפני כשנה נבחרת ישראל שיחקה מול נורבגיה, מדינה שגם בה דעת הקהל מאוד אנטי ישראלית. אבל בניגוד לאירלנד, הנורבגים אירחו את המשחק באוסלו. יו"ר ההתאחדות, ליסה קלאבנס, שבעבר היו לה התבטאויות קשות נגד ישראל, לא החרימה את המשלחת הישראלית ואף נפגשה לארוחה משותפת עם שינו זוארץ, נשיא ההתאחדות הישראלית. הפעם אין שום כוונה לקיים פגישות אישיות בין ראשי שתי ההתאחדויות, שלא לדבר על ארוחות משותפות.
ולסיום הנה תסריט הבלהות האמיתי של האירים: האפשרות הלגמרי סבירה שנבחרת ישראל תעפיל ליורו 2028 ותוגרל לקיים כמה ממשחקיה בדאבלין. נראה איך הם יתמודדו עם האתגר הזה.
