"ויתרתי על חצי מיליון דולר בכדורגל כדי לא לחלל שבת"

רגעים ספורים לפני שריקת פתיחה במשחק ליגת העל, מבט מהיר אל כר הדשא יזהה כמה שחקנים מכסים את ראשם, עוצמים עיניים ונוסעים תפילה קצרה. חלקם אף יעשו מאמץ, במידה והמשחק נערך בשבת, להגיע אליו רגלית ולצמצם ככל האפשר את חילולה. זה לא סוד שבשנים האחרונות המושג "להתחזק" אינו מדבר רק על הצד המקצועי, אלא גם על הצד הרוחני, כי כדורגלנים בישראל מתקרבים לדת.

בפרוייקט מיוחד לחגי תשרי, ריכזנו ארבעה שעברו את תהליך המעבר מעולם הכדורגל לעולם התורה. חן עזרא, עידן טל וכבוד הרב אסי טובי שעשו זאת בשלהי הקריירה או אחרי שפרשו, וכבוד הרב שניר גואטה, שבשיאו, בגיל 26, נפרד מהמשחק שהוא כל כך אהב והתמסר לאמונה, תוך שהוא מפתיע את האוהדים ובעיקר את בני משפחתו.

"בשבילם זה היה משהו לא מוסבר איך ויתרתי על כל ההנאות שבחור צעיר יכול לקבל", משתף גואטה, "הם לא קיבלו את זה בהתחלה, זה הגיע לבכי. הם חשבו שקרה לי משהו. רק אחרי מספר שנים הם הבינו שזה עשה לי רק טוב בחיים. היום אמא מתגאה בשעורים שאני מעביר ואבא מתרגש בכל פעם שהוא שומע ורואה אותי".

מה קורה בנפש שמקבלים כזאת החלטה?
"זה היה שלב מאוד קשה בחיים שלי, לבוא ממקום מאוד גבוה בספורט ולרדת נמוך, לשחק בליגה שומרת שבת. החלום הוא כבר לא אותו חלום. שיחקתי רק בשביל הפרנסה, אבל הצלחתי להחזיק מעמד רק שנה, שהיתה שנת הסתגלות מעולה למעבר שלי מהכדורגל לעולם תורה".

"חן ויתר על הרבה כסף"

עזרא עבר תהליך דומה, כאמור בשלהי קריירה ארוכה ופור, וגואטה מזדהה מאוד עם הדרך שהוא עבר: "חן ריגש אותי. הוא ויתר על הרבה כסף כדי לא לחלל שבת, ועשה המון למען הכלל. הוא פתח שיעור תורה בביתו שקירב וחיזק מאות אם לא אלפי יהודים, אני לא מגזים, והם עד היום שומרים שבת, חובשים כיפה".

עזרא מבין גם הוא את התהליך שעשה גואטה, אבל מעיד קודם כל על עצמו: "תמיד היה לי קטע עם התורה, והייתי משתדל בכל כוחי לשמור שבת. הייתי עושה שבתות ליד מגרשים, הולך ברגל. אין מקום בארץ שאני לא מכיר. לקראת סוף הקריירה התחלתי גם לגעת בלימוד תורה, גמרא, הלכה.

"הכל התחיל אצל כבוד הרב רפאל רובין. כשקרעתי את כל הרצועות בברך וכבר לא יכולתי לחזור לשחק, התורה היא זו שהצילה אותי. לא היה לי עוד משהו שיכולתי לקבל ושישמח אותי פנימה כמו התורה והדת. לבוא ממעולם של קהל וכבוד ופתאום אתה מסיים אותו ברגע, מה ימלא את החלל הזה? אצלי ברוך השם זה לא רק מילא את החלל, זה גם עלה בכמה דרגות".

חן, הרב גואטה אמר שוויתרת על הרבה כסף לטובת הדת והשבת.
"זה נכון. הייתה לי הצעה של חצי מיליון דולר מרוסיה. דיברתי עם הרב, אבל זה משהו פנימי בנשמה, ולא הייתי מסוגל למכור את השבת בשביל הכסף".

"אפשר למצוא פתרונות"

התהליך הרגיש כל כך עובר על כל אחד בדרך אחרת, למרות נקודות מחברות. טובי, שהיה בעבר מלך השערים של ליגת העל, נזכר בהתרגשות בשבת הראשונה ששמר: "ישנתי לבד במלון די קרוב למגרש והלכתי אליו 45 דקות. זו לא ההרגשה הכי טובה, אבל זה נתן לי כוחות להבין שאין דרך אחרת. מהר מאוד המאמן וההנהלה ידעו שהכל תלוי ונגמר בתפילות שלי. היו מתאמים ככה את זמני האסיפות, לפי ההבדלה למשל.

"בהתחלה היה קשה, החבאתי את הכיפה. בסוף היית שקית של כיפות ושל סידורים וכל אחד הצטרף למניין. בהפועל ירושלים לא היה דבר כזה שעולים למשחק בלי להתפלל. למאמן, יוסי מזרחי, אמרתי 'אני אתן גול או שניים ואסמן לך שתוציא אותי' כדי שאספיק לתפילת מנחה. כך זה היה וסיימתי באותה עונה מלך שערים".

אפשר לשלב דת וכדורגל?
טובי: "בהתחלה חשבתי שאפשר לשלב בין כדורגל לעבודה הרוחנית. אבל אז ראיתי שאי אפשר להחזיק את שתי העולמות, שאי אפשר להיות באמצע. אדם צריך לבחור את הדרך ולדעת מה היעד ומה המטרה. אפשר לעשות משחקים לא בשבת, זה מהלך מבורך שיכול לעזור להרבה בעלי תשובה שעדיין קשורים לספורט, שרוצים לראות כדורגל, אז למה למנוע מהם".

גואטה: "זה תלוי מאוד. אדם שלוקח את הכדור ועושה מזה 'אלילות' זה נוגד את התורה. לעשות ספורט ולשחק כדורגל זה מצויין. אני בעצמי משחק פעם-פעמיים בשבוע, לפעמים גם פאדל, אבל אני לא לוקח את בתור משהו שהוא מקור בחיים שלי. בורא עולם רוצה להיות מרכז החיים. זה לא 'על הדרך', אלא הדרך עצמה".

עידן טל, שזכור בעיקר מימו בבית"ר, מצטרף לשיחה ומביע דעה קצת שונה בנושא: "אני חושב שהכל תלוי ביכולות. אם הקבוצה זקוקה לך מאוד אז היא תלך בדרך שלך. כל עוד זה לא פוגע בך ובקבוצה, אני לא חושב שתהיה למישהו התנגדות. אפשר לשלב בין הדברים, אבל צריך נחישות והקרבה גדולות".

עזרא לעומתו, חוזר לשאלה מהכיוון של טובי: "זה מאוד קשה לשלב, אבל אני תמיד אומר משהו פשוט: אם בימי ראשי ושני האצטדיונים מפוצצים, אז איך אפשר להגיד שבשבת הכי נוח, ושבראשון ושני יש בית ספא ואי אפשר לבוא? אם האצטדיונים מפוצצים בראשון ובשני, אפשר לעשות את כל המחזור בימים האלה. יש דרך לשפר את זה".

"מכיר כדורגלנים שעזבו את המשחק בגלל דת"

גואטה, טובי, עזרא וטל אינם הראשונים או האחרונים שעברו ממגרש הכדורגל למגרש האמונה, ועדים להתרחבות התופעה. "אני מכיר כדורגלנים שעזבו את המשחק בגלל דת, כי הם לא רצו לחלל שבת, מבחינתם זה היה קו אדום. הרבה מהם משלמים מכספם לחדר במלון, כדי לישון בקרבת מקום וללכת לאצטדיון ברגל וזה ראוי להערכה", מספר גואטה. "להמון שחקנים יש זיקה לדת", מחזק עזרא, "כל אחד עושה שמע ישראל ואוכל כשר. יש גם קבוצת ווטסאפ ענקית עם מאות שחקנים של 'כדורגל למען השבת', שבה כל אחד עוזר לשני למצוא מקום, מלונות".

טל מצטרף לדברים: "המגמה הזו לא קטנה, אבל קשה לשלב בין שני הדברים במתכונת הנוכחית בישראל. אפשר למצוא פתרונות אם רוצים, אבל כרגע אף אחד לא מוכן להילחם. יש לזה מקום, אם נשנה את הדרכים שלנו". טובי מסתכל על זה מזווית קצת אחרת: "זה מתחיל כמו אמונה תפלה, 'אם אעשה משהו, אקבל פרס'. ככה גם אני הייתי... בשבת בבוקר הייתי עולה לתורה ונותן גול. המשכתי לעשות כך עד שהתחברתי לקב"ה. אצל שחקני כדורגל הרבה פעמים הנשמה ריקה, כי כל דבר גשמי עובר וחולף. רק דבר אחד אפשר לקחת הלאה, רוחניות".

"שינוי מטורף"

מבין הארבעה, חן עזרא נכנס לתהליך בסיטואציה שונה מאוד, עת שיחק מעבר לים, באומוניה ניקוסיה הקפריסאית. לשאלה איך הסתדר שם, הוא עונה בעיניים בורקות: "נס עצום. כשהסוכן אמר לי 'ניקוסיה רוצים אותך, כסף טוב', אמרתי לו: 'תשמע, אני לא יכול לעשות שבת בחו"ל עם כל הגויים. תגיד להם שאני לא נוסע בשבת ושיסדרו לי מלון ליד כל מגרש'.

"הוא אמר לי: "זה נראה לך חוג? זה כדורגל מקצועי'. אחרי זה הוא התקשר אלי בהתרגשות: 'חן, אני לא מאמין, הם הסכימו. אני לא יודע מה עשית'. ובאמת חתמתי על חוזה שבת שנשמר בכל משחק. אחרי כמה חודשים המנהל המקצועי שם אמר לי שהם עשו טעות, אז הסתדרנו ונפרדנו".

אתה מסתכל לאחור ואומר לעצמך, איפה הייתי פעם ואיפה אני היום?
"לפעמים אני מרגיש שאני שני אנשים בבן אדם אחד, שני גלגולים בעולם אחד. אתר חוזר אחורה, במחשבות, ומבין שזה שינוי מטורף. יש הרבה התמודדיות. אתה נזכר בדברים ויש אישזהו געגוע. היצר לא פראייר, הוא יודע איך לגעת לך בנקודות רגישות של 'תראה איפה היית', אבל זה עובר טיק-טק. ברש"י הראשון אתה שוכח מהכל".

"אי אפשר לרקוד על כל החתונות"

טל, ששיחק וכבש בליגות האנגלית והספרדית, חוזר גם הוא לרגע לימים של פעם: "להבקיע שער בפרמייר ליג זה מרגש, לשחק מול 50-70 אלף איש באנגליה או בספרד זו חוויה מאוד מספקת בקריירה, אבל אי אפשר להשוות. לשמוע דבר תורה זה גם מרגש, רק ממקום אחר עם רבדים אחרים ועמוקים. זה רוחני מול גשמי. היום אורח החיים שלי שונה לחלוטין. אני אח שהולך לפי היהדות. כולם יהודים טובים, מי ששומר מצוות ומי שלא. אני בחרתי בדרך שומר מצוות כי היא הנכונה בשבילי".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

ולסיום יש גם מבט קדימה, שמעלה את השאלה שהקפיצה שניים מהמרואיינים: מה תעשו אם הבן שלכם ירצה להפוך לכדורגל? גואטה השיב בדרכו המיוחדת: "זו שאלה קשה, אבל אני יודע דבר אחד – את הילד שלי אחבק ואנשק בכל מצב. השאיפה היא כמובן שיהיה בן תורה ויילך בדרך השם". טובי חד מאוד בתגובה שלו: "אני מקווה מאוד שהוא שלא ירצה לשחק כדורגל, הדרך שאנחנו מקנים היא דרך של עבודת השם. אי אפשר לרקוד על כל החתונות".