"בת הזוג אמרה שווייטנאם זה מקום לטיול אחרי צבא, מרוויח יותר מבישראל"

יובל שדה הפך לשחקן הישראלי הראשון שישחק בליגה הווייטנאמית • בראיון הוא מספר מה לא עבד בקלוז' ("אין לי סיכוי לשנות מה שלא בשליטתי"), הטלפון הראשון מאסיה ("צחקתי לסוכן בפנים"), ההצעות שפספס במכבי נתניה ("היו כמה מקרים שהייתי רגל וחצי בחוץ") ומדוע לא עזב לקבוצות הגדולות

יובל שדה. צילום: אלן שיבר

קשרה של מכבי נתניה לשעבר, יובל שדה, עבר חודש מאוד עמוס ואינסטיבי. הוא עזב את היהלומים לקלוז' הרומנית, שהגיעה לסיכום על מעברו עוד במהלך חלון ההעברות של החורף, אבל לא הצליח להסתדר עם הצוות המקצועי החדש ובסופו של דבר עשה מעבר מפתיע לפ.צ האנוי ויהפוך לישראלי הראשון שמשחק בליגה מוויטנאם.

זה היה חודש מאוד אינטנסיבי, תחושות של חוסר וודאות לאן אני הולך, מה אני עושה, מה הכי נכון לי" מספר שדה בראיון ל"היום", "גם כשאתה יודע שהכל לטובה, קשה לפעמים להאמין בזה עד הסוף לצד כל הלחץ ובלי היידע לאן הולכים ומה יקרה". 

יובל שדה, צילום: ברני ארדוב

מתי הבנת שדברים הולכים לא כמו שתכננת בקלוז'?

"במשחק השלישי של מחנה האימונים. עד אז הרגשתי ממש טוב, שמדברים איתי ולוקחים אותי בחשבון, שאני נראה טוב שרוצים לקדם אותי. במשחק הראשון והשני שיחקתי עם ההרכב וכולנו יצאנו במחצית הראשונה. במשחק השלישי לא שיחקתי דקה. זה היה מוזר כי בשני המשחקים עשיתי משחקים טובים גם בצוות והשחקנים אמרו לי וגם הרגשתי את זה. במשחק ה-3 רק אני ועוד 2 שחקנים לא שיחקנו ואפשר לומר שזה לא היה בשביל מנוחה. הבנתי לאן נכנסתי ושאין לי סיכוי לשנות משהו שלא בשליטה שלי.

"המשכתי להתאמן טוב והמשכתי להאמין וגם יכול להיות שאם הייתי נשאר הייתי משחק, כי כמה שחקנים עזבו, אבל עם הזמן אני מבין את התמונה המלאה גם כלכלית. לא קיבלתי משכורת, לא קיבלתי את הרכב שמגיע לי. לקחתי רגע לעשות חושבים עם עצמי.

"אחרי בירורים הבנתי שמדובר בבעיות כלכליות שיהיו רק יותר גרועות וגדולות. בנוסף גם הבנתי שאני לא יכול לשחק בקונפרנס ליג כי המועדון לא שילם את חובות העבר שלו ולכן השחקנים החדשים לא יכולים לשחק. הגעתי להחלטה עם הסוכן שלי שאפשר להתחיל לחפש משהו ובמידה ותהיה הצעה אטרקטיבית, נוכל לשקול. תוך כמה ימים הגיעה ההצעה מוויטנאם והשאר היסטוריה".

גם המאמן והמנהל המקצועי שהביאו אותך עזבו.

"נכון, חתמתי בינואר באמצע עונה שעברה והיו מנהל מקצועי ומאמן שרצו והביאו אותי. שבוע לפני תחילת העונה שניהם עזבו, הבנתי שזה היה בעיקר בגלל בעיות כלכליות. הייתי בסיטואציה שאני עם מאמן חדש שלא מכיר אותי באמת, עם צוות חדש. לא היה לי את הגב של מישהו שהביא אותי ומאמין בי".

יובל שדה חוגג, צילום: אורן אהרוני

"יש 10 חדרי הלבשה ומיטות, חם יותר מבישראל"

וייטנאם זה מקום לא סטנדרטי. איך הגבת כשקיבלת את ההצעה?

"בשיחה הראשונה צחקתי לסוכן שלי בפנים. היה לי חלום להגיע למועדונים באסיה עם חשיפה יותר גדולה, עם כסף טוב והגיעה השיחה מאסיה. שיתפתי את בת הזוג שלי ובהתחלה היא פסלה על הסף.

"בינתיים המשכתי לברר על המועדון, דיברתי עם המאמן בווידאו והוא די שכנע אותי, אז התחלתי לבדוק על העיר. לאט לאט התחלתי לעשות טלפונים שישכנעו את גם בת הזוג שלי, הבנתי כמה המאמן רוצה אותי וזה היה חסר לי במיוחד ברומניה - ועכשיו הדברים יכולים להיות תלויים בי.

"בנוסף, זאת הצעה כספית שלא הייתי מקבל בארץ. אחרי מסע שכנועים הצלחנו לקדם את העסקה. אני אמור לקבל פיצויים מקלוז׳, שכנראה לא אקבל בפועל, והצלחתי להתיר את החוזה. במקום מסוים, עשיתי להם טובה בגלל הבעיות הכלכליות שהם חווים".

יובל שדה (במרכז), אחרי החתימה בפ.צ האנוי, צילום: ללא

קח אותי לרגעים הראשונים שאתה נוחת שם.

"בת הזוג שלי אמרה בהתחלה ״זה מקום של טיול אחרי צבא״. ככה הכרנו את וייטנאם בהתחלה, אבל הרגשתי שזו קפיצת מדרגה שיכולה להביא אותי לקבוצות הגדולות באסיה. המאמן סיפר לי מה הוא דורש באימונים ומאוד התחברתי.

"יצא לי כבר לעשות אימונים אישיים עם המאמן הראשי ומאמן הכושר, הכרתי את העיר, מסעדות, זה שונה מכל דבר שפגשתי עד היום. החום כאן מאוד משפיע, חם כאן יותר מבישראל. הכל מאוד שונה אבל המגרשים טובים והצוות מאוד רוצה אותי ומאמין בי. המאמן מזכיר לי את ריימונד אטפלד, שהיה איתי בנתניה".

באיזה קושי נתקלת?

"אני שומר כשרות מבחינת בשר חלב. פה אני לא יכול לאכול בחדר ההלבשה לצערי כי בכל הבשר כמעט יש גם גבינה, אבל אני מסתדר. היום הכרתי את בית חב״ד פעם ראשונה, מקום שאני אבקר בו הרבה, ללא ספק. לגבי חדרי ההלבשה, אני רגיל שכל השחקנים מתלבשים ביחד, יושבים צוחקים ופה יש 10 חדרי הלבשה - בכל אחד 3 שחקנים. יש גם מיטות בחדר ההלבשה, אבל זה נותן לך גם את השקט שלך".

דגל וייטנאם, הא ג'יאנג, צילום: אביטל פריד

"הרגשתי בבית במכבי נתניה, רציתי להביא גביע"

חתמת בנתניה כשחקן צעיר שהגיע מרמת השרון, האמנת שתהיה שם כל כך הרבה זמן?

"הייתי ילד צעיר כשהגעתי ולקח לי הרבה זמן להתאקלם. כשחזרתי מהשאלה, אטפלד היה המאמן והוא נתן הרבה צ׳אנס לצעירים. הוכחתי את עצמי, שיחקתי, כבשתי שערים, השתפרתי מאוד ולמדתי מה זה כדורגל אירופאי דרך ריימונד. הייתה לי ציפייה להתקדם אחרי העונה הטובה שהבאתי, אבל עם זאת הייתי מודע לאיפה אני נמצא ולנקודות בהן אני צריך להשתפר. התרכזתי בלהמשיך לשחק, להתקדם ולהיות שחקן טוב יותר". 

ולא מעט מאמנים עברו בנתניה מאז.

"ריימונד פוטר והגיע בני לם שהאמין בשחקנים אחרים, שזה כמובן לגיטימי, הוא גם נתן לי לשחק, אבל פחות פתחתי ופחות הראתי את עצמי, ואז כשקיבלתי את הצ׳אנס הוא התפטר. אחריו הגיע רן קוז׳וך ובהתחלה לא שיחקתי כל כך. היו הרבה עליות וירידות. בסופו של דבר עבדתי קשה ואני לא מופתע שנשארתי".

ריימונד אטפלד, צילום: ברני ארדוב

בעונה שעברה כבר כמעט עזבת, אבל בסוף נשארת.

"היו כמה על מקרים שהייתי ״רגל וחצי בחוץ״. אחרי הנבחרת הצעירה קיבלתי הצעה מאפואל ניקוסיה בקפריסין ולא שחררו אותי לצערי. באותה עונה הגענו לגמר הגביע והפסדנו, חודש אחרי אני קולט שאני לא בתוכניות של להיות מחליף אפילו.

"דיברתי עם אלמוג כהן ורן קוז׳וך, סיכמתי בהפועל חיפה, אבל אייל סגל לא שחרר אותי והפועל חיפה לא רצו לשלם כי הייתי בעונה אחרונה בחוזה. כך יצא מצב שהייתי ביציע. רן פוטר ואז הגיע גיא צרפתי ש״החזיר אותי לחיים״, אבל גם איתו היו עליות וירידות.  

"בינואר הייתי כבר רגל וחצי בעזיבה לפתח תקווה או רמת גן, ואז הגיע מרקו בלבול איתו שיחקתי, אחריו הגיע יוסי אבוקסיס, איתו לא שיחקתי בהתחלה אבל כשהוא נתן לי את ההזדמנות בתור קשר, לקחתי אותה ומאז לא יצאתי מההרכב לדקה".

יובל שדה, צילום: אלן שיבר

עברת הרבה קדנציות בנתניה ותמיד בדיוק כשקיבלת את הצ׳אנס מישהו פוטר או עזב. זה לא מתסכל?

"זה מאוד מתסכל. ברוב הפעמים ששיחקתי, אפילו כמחליף, הוכחתי את עצמי. תמיד הגעתי עם גישה חיובית, לרוץ באימונים, להשתפר. בנוסף אני עובד עם המאמן המנטלי שלי כבר חמש שנים, הוא הציל אותי בתוך זה. לא פשוט ברגעים כאלה, כשלא מקבלים את הצ׳אנס וחוזרים לספסל ויש הרבה ״אפס אנד דאונס״, קשה להכיל את זה לפעמים, אבל זכיתי במאמן מנטלי שחיזק אותי וגרם לי להגיע לאימונים ולמשחקים הכי טוב שאפשר".

מי המאמן שהכי השפיע עליך?

"מבחינת כדורגל - אטפלד הכי השפיע עלי, הוא לימד אותנו כדורגל שונה, חשיבה אחרת משחקן ישראלי טיפוסי וגם רן קוז׳וך לקח ממנו הרבה דברים כשהיה עוזר מאמן שלו: אותה גישה, הרבה תרגילים, גם בווידאו הוא לקח ממנו המון דברים. המאמן שהכי נהניתי איתו, וגם שיחקתי אצלו הכי הרבה וכבשתי שערים, הוא יוסי אבוקסיס". 

יובל שדה, צילום: ברני ארדוב

לא קרץ לך להתקדם לקבוצות הגדולות?

"הרגשתי כל כך בבית במכבי נתניה שהיו לי הרבה חלומות איתם, כמו להביא תואר. ראיתי את עצמי בדמיונות חוגג עם הקהל והמועדון את הזכייה בגביע המדינה. זה מועדון גדול שראוי להיות בצמרת, אז למרות שיש את הגדולות, לא כל הנוצץ זהב ומכבי נתניה זה מקום שאפשר להצליח בו ולהצליח ממנו.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"יש הרבה שחקנים שעזבו מנתניה למקומות גדולים בחו״ל. מאוד הערכתי איפה שהייתי והכרתי תודה. עניין אותי להצליח עם נתניה, להיות הגרסה הכי טובה של עצמי ואם לעזוב רק לאירופה. גם עכשיו אני מקווה להיות הגרסה הכי טובה של עצמי ולהתקדם בכדורגל באסיה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר