"אני אדם שונה מחיים רביבו שהיה, לא אוהב אותו - מאסתי ממנו"

חיים רביבו גדל באשדוד, ולצד אורח החיים הנוצץ שכולנו מכירים מרביבו כיום, תחילת הדרך ממש לא נראתה כך. "אבא שלי אימן אותי באשדוד, היינו הולכים ברגל 45 דקות לכיוון עד למגרש, היה משחק שבו הבקעתי שלושער, חזרנו הביתה ברגל וכל הדרך הארוכה הזו חיכיתי ממנו לפרגון, אבל פתאום הוא מסתובב ומתחיל לצעוק עליי", הוא משחזר בראיון מיוחד לפודקאסט ב"מגרש שלה".

"היה מצב שהייתי מול השוער וניסיתי לעבור אותו ואיבדתי את הכדור, גול שהייתי צריך לשים והוא צעק עליי 'אתה מגיע לשער ועושה משחקים', ואני ממש התחלתי לבכות. לכולם הוא אמר דברים טובים ורק לי לא, אבל שבוע אחר כך, מהעצבים שהיו לי, היה לנו משחק נגד ראשון לציון והבקענו עשרה שערים. הרווחתי המון דברים בזכות זה שהוא אימן אותי". וגם ההמשך לא היה קל: "כששיחקתי במרכז, המשחקים היו ביום שבת, אז בכל יום שישי הייתי צריך לישון אצל משפחה אחרת".

רביבו משתף על התקופה בהפועל ת"א והמעבר למכבי חיפה: "באותה תקופה הייתי המרוויח הכי גדול בהפועל ת"א, הרווחתי 120,000 דולר כשכל השחקנים הטובים בליגה הרוויחו 60,000 דולר, הייתי מבזבז, קניות, רכבים, חו"ל, לי, למשפחה, לכולם, סיימתי את השנה עם אפס בבנק, זה הכניס אותי לחרדה מסוימת".

הוא מוסיף: "ראובן עטר עבר להפועל חיפה, ובזמן שאני נמצא במחנה אימון עם הפועל ת"א ומכבי חיפה היו במרחק של שעתיים, נפגשתי עם גיורא שפיגל במחצית הדרך בסניף של מקדונלד'ס, הוא שאל אותי כמה אתה רוצה לקבל, כתבתי לו את הסכום על מפית והוא ענה אוקיי, קיבלת. אמרתי ליענקל'ה שחר אני חייב לקנות בית, אל תעביר את המשכורת אליי, תעביר ישירות לקבלן".

הפספוס הגדול במכבי חיפה

מבחינת רביבו, הפספוס הכי גדול שלו הוא שלא לקח אליפות עם מכבי חיפה: "לא הצלחנו לזכות באליפות במשך שנתיים ואני באופן אישי מלך שערים פעמיים, שחקן העונה, זה היה חד משמעית פספוס לא לזכות באליפות באותן שנים".

"כבר חתמתי בברצלונה"

רביבו זכה להגשים את החלום שלו ולשחק בליגה הספרדית כשחתם בסלטה ויגו, וחושף הסתגלות קשה: "בחודשים הראשונים קשה להסתגל לגשם, למשחק המהיר, לפיזיות, לא הייתי כזה, בארץ מאמן הכושר היה אומר לעשות עשר שכיבות סמיכה, הייתי עושה שבע ובורח, זה היה הטמטום שלי, חוסר מקצוענות, אבל השנה השנייה הייתה מצוינת וגם השנה השלישית שלי שם התחילה ממש טוב".

כל כך טוב, עד שרביבו היה על סף חתימה בברצלונה, והוא מתאר את הסיפור כ"מרגש ועצוב": "היו מרצ'נדייז של הקבוצה שלנו, סלטה ויגו וביניהן גם מחברת עם תמונה שלי, אז למאמנים היו מחברות, ואנשים אמרו לי שראו בשידור בטלוויזיה את ואן חאל, מאמן ברצלונה עם מחברת עם תמונה ענקית שלי על הכריכה, משהו הזוי.

"ברצלונה הגיעה אלינו למשחק, שעתיים לפני כבר כולם מגיעים למגרש עם חליפות, הוא תפס אותי לבד על המגרש ושאל אותי - אתה רוצה לשחק בברצלונה? אמרתי לו, מי לא רוצה לשחק בברצלונה מיסטר? והוא אמר שיצרו איתי קשר. היה לי משחק מטורף ואף אחד לא מתקשר, יום אחד מתקשר נציג שלהם ואמר שרוצה לפגוש אותי, חתמנו על זיכרון דברים.

"במסמך המשכורת הייתה מיליון דולר לשנה, חוזה לשלוש שנים, חתמתי. הוא לקח את המסמכים איתו, פתאום אחרי כמה ימים אני רואה ידיעה בתקשורת שנונייס (הנשיא של ברצלונה) וואן חאל עזבו, לא ידעתי מה לעשות, ואן חאל הוא זה שרצה אותי. התקשרתי לפיני זהבי שהיה מקושר שם שיעזור לי והוא אמר לי שאחד המועמדים לתפקיד נשיא ברצלונה (גספאר) הבטיח לו שאם הוא ייבחר הוא מביא אותי לקבוצה, הבחירות היו בקיץ והייתי צריך לחכות. בינתיים קיבלתי הצעה מטורקיה בסכום שהוא פי 3 ממה שאני אמור להרוויח בברצלונה, לא ידעתי מה לעשות, לא ישנתי כל הלילה, בסוף הלכתי על מה שבטוח וחתמתי בטורקיה".

"מאוד מקווה שנראה את רוי בחו"ל"

רביבו גם חושף את הטעות שעשה עם בנו הבכור ברגע הפרישה, ואיך אותה החלטה השפיעה על הקריירה של רוי: "הבן הבכור שלי רצה לפרוש בגיל 16.5, הוא שיחק בקישור וישב לו על הגב כל העניין של אבא שלו והשם רביבו, נתתי לו את זכות הבחירה ולא מזמן הוא אמר לי - אבא איך נתת לי לפרוש. אנחנו טועים בהמון דברים, לכן עם רוי זה היה אחרת.

על בנו שמשחק במכבי ת"א הוא מספר: "רוי מגיל קטן היה מאוד דינמי, כשהוא היה קטן הייתי מעורב בכל השלבים בקריירה שלו, אבל לא הייתי הולך לאימונים, רק למשחקים ובסוף המשחק הייתי אומר לו את התובנות שלי, וגם אם יש ביקורת היא צריכה לבוא בעידוד, ואז לפני כל משחק הייתי אומר לו - אל תשכח מה שדיברנו כן? הייתי כל פעם אומר לו 3 דברים הכי חשובים שהוא צריך להתמקד בהם.

לגבי המשך דרכו של רביבו, הוא חושף: "אני מאוד מקווה שנראה את רוי בחו"ל, אפשר לקרוא לילד שלי קורבן של הסיטואציה שלנו, שאנחנו נמצאים בזמן מלחמה, בעונה שעברה רביבו כמעט יצא לחו"ל כשקופנהגן הגישה עליו הצעה ובסוף הוא לא שוחרר. מצד אחד התבאסתי, אבל מה שצריך לקרות קורה, גם רוי התבאס ברור, אני רוצה שרוי יישחק באחת מ-5 הליגות הבכירות אבל יכול להיות בגלל הסיטואציה שנוצרה עם המלחמה נצטרך להתפשר. לגבי האפשרות שרוי יעבור ל-MLS, רביבו משיב: "אני רוצה משהו הישגי יותר".

לגבי השאלה מתי ואם נראה אותו בתפקיד מקצועי בכדורגל בקרוב, הוא משיב: "אני מעדיף להיות מעט רחוק מכל הסיטואציה הזו של הכדורגל, אנחנו מתמודדים מספר שנים עם בעיה בריאותית של אחד מבני המשפחה אז אין לי כל כך זמן להתעסק בדברים האלה".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

רביבו ביקש שלא להרחיב מעבר, ומסכם: "אני אדם שונה מחיים רביבו שהיה, אני לא ממש אוהב אותו ואני בכוונה מדבר עליו בגוף שלישי. הוא היה כזה מפורסם, הכל בחוץ, הרוויח כסף - מאסתי ממנו. עם השנים למדתי הרבה דברים, להיות שחקן כדורגל זה סבל. אנשים מתמכרים לכוח, לפרסום, ופתאום זה נעצר. זה קשה וזה סבל להיות שחקן כדורגל".