"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא לשון הרע: משה פרימו הפסיד בתביעה לאוהד שכינה אותו "ז*** של גרמנים"

קללה בוטה ברשת X של אוהד מכבי חיפה הובילה לתביעה של 158 אלף שקל מצד פרשן ערוץ הספורט • בית משפט השלום בתל אביב קבע כי אף שמדובר בביטוי "מכוער, בזוי וראוי לכל גינוי", הוא נותר בגדר גידוף וקללה בשיח הספורטיבי היצרי

,עודכן
0השמעה
משה פרימו. צילום: צילום מסך

תביעה על סך 158 אלף שקלים שהגיש עיתונאי ערוץ הספורט משה פרימו נגד אוהד מכבי חיפה, בעקבות קללה בוטה שפורסמה נגדו ברשת X, הסתיימה בדחייה. בית משפט השלום בתל אביב קבע כי אף שמדובר בביטוי "מכוער, בזוי וראוי לכל גינוי", הוא אינו חוצה את הרף המשפטי של לשון הרע, אלא נותר בגדר גידוף וקללה בשיח הספורטיבי היצרי.

על פי התביעה, אביב כהן, אוהד ותיק של מכבי חיפה, במאי 2023 פרסם נגדו תגובה חריפה ברשת X, בעקבות ביקורת שהשמיע פרימו על מכבי חיפה בתוכנית "בלי ברקסים". בתגובה כתב הנתבע שורת קללות, שבמרכזן הביטוי "אתה חתיכת זונה של גרמנים", ובהמשך הוסיף אמירות נוספות נגד פרימו. פרימו טען כי מדובר בפרסום משפיל ופוגעני, שנועד לבזותו, לפגוע בשמו הטוב ובמעמדו המקצועי, ולפיכך דרש פיצוי של 158 אלף שקלים ללא הוכחת נזק.

לטענת פרימו, הביטוי נשא קונוטציה לשואה ולנאצים, תוך הצגתו כאדם המחניף ליריביה של מכבי חיפה לשם טובת הנאה אישית. הוא טען כי מדובר בפרסום מחריד שנחשף לעשרות אלפי בני אדם, בין היתר לאחר שצוטט גם באתר אינטרנט, וכי הנתבע לא התנצל באמת אלא רק החריף את הפגיעה. עוד טען כי הדברים פוגעים ישירות במשלח ידו כעיתונאי ותיק ובעל מוניטין של עשרות שנים.

משה פרימו,צילום: אפרת אשל

האם מדובר בלשון הרע או בגידוף ספורטיבי?

הנתבע מצדו טען כי מדובר בתגובה ספונטנית שנכתבה "בעידנא דריתחא" במהלך ויכוח ספורטיבי טעון, וכי יש לבחון את הדברים על רקע תרבות השיח בעולם הכדורגל, שבו נפוצים ביטויי סלנג, עקיצות וכינויי גנאי בין מחנות אוהדים. לדבריו, הכינוי "גרמנים" הוא כינוי ותיק למכבי תל אביב, והביטוי כולו נועד לבקר את פרימו על תמיכתו לכאורה במכבי תל אביב, ולא לייחס לו כל זיקה לנאצים או לשואה. הוא אף טען כי מדובר בתביעת הפחדה שמטרתה להשתיק ביקורת של אוהד מן השורה.

פרימו עצמו עוד טען כי זיהויה של קבוצת מכבי תל אביב עם הכינוי "גרמנים" נובע בעצמו מאמירות המבקשות לזהות את המועדון עם גרמניה הנאצית, לאחר שקבוצת הנוער של מועדון מכבי תל אביב בכדורסל השתתפה במשחק שנערך ביום הזיכרון לשואה בשנת 2008.

עוד טען כי גם אם תתקבל טענתו המופרכת של הנתבע, כי כל אדם סביר מבין שהכוונה למכבי תל אביב ולא לגרמנים הנאצים, ברור מאליו כי עצם השימוש במונח "ז*** של גרמנים" לא מותיר כל ספק בנוגע להקשר. כלומר, הפרסום לא נועד לצייר את התובע כמזוהה עם מכבי תל אביב, אלא כז*** שלהם, בתור עיתונאי, באופן שבא לידי ביטוי בהיותו "לקקן", כך שבכל הקשר בו נאמרו הדברים מדובר בלשון הרע.

משה פרימו (מימין) עם שייע פיינגבוים,צילום: אפרת אשל

מה קבעה השופטת מיה רויזמן אלדור?

השופטת מיה רויזמן אלדור קבעה כי אין ספק שפרימו נפגע מהדברים, וציינה כי מדובר בפרסום "בלשון נמוכה ורדודה, בוטה ופוגענית". עם זאת, לדבריה, לא כל אמירה מכוערת מקימה עילת תביעה בלשון הרע. השופטת הדגישה כי יש לבחון את משמעות הדברים באופן אובייקטיבי ובהקשר שבו נאמרו, ובמקרה זה מנקודת מבטו של אוהד הכדורגל הסביר שנחשף לשיח ברשת סביב משחק כדורגל.

"אני סבורה כי הפרסום שפרסם הנתבע ביחס לתובע אינו חורג מגדרי הגידופים והקללות, ובזוי וראוי לגינוי ככל שיהיה, אין בו כדי להוות פרסום לשון הרע המקים עילת תביעה מכוח חוק איסור לשון הרע בענייננו", כתבה השופטת.

בפסק הדין נקבע כי בעיני קהל היעד מדובר בגידוף ספורטיבי ולא בייחוס עובדתי שיש בו כדי לפגוע באמת בשמו הטוב של פרימו. "אין מדובר בפרסום אשר עלול להשפיע באמת על שמו הטוב", כתבה השופטת, והוסיפה כי "הדברים הינם הבלים שאין לייחס להם שום משקל". עוד קבעה כי גם הפרסומים המאוחרים יותר שהדהדו את התגובה לא שינו את אופייה ולא יצרו נזק עצמאי נוסף.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

לכן נדחתה התביעה במלואה. עם זאת, בית המשפט נמנע מלחייב את פרימו בהוצאות משפט. השופטת מתחה ביקורת חריפה גם על הנתבע וציינה כי דבריו "ראויים לכל גינוי", וכי השימוש בביטוי בעל קונוטציה לשואה משקף "זילות שואה מוחלטת". לסיום כתבה כי גם אם קללות כאלה אינן עוברות את הרף המשפטי, הן פוגעות ברמת השיח הציבורי ובחברה שבה אנו מבקשים לחיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר