ויקטור מרעי נחשב לכישרון מבטיח בהפועל תל אביב. הוא היה חלק מהסגל בעונת הדאבל הקסומה ב-2009/10 ועונה שלאחר מכן זכה גם בגביע המדינה. בהמשך שיחק במכבי פתח תקווה, עירוני טבריה ובני לוד וכעת, בגיל 36, הוא נזכר בקריירה בראיון מיוחד ל"היום".
מה אתה עושה כיום?
"כיום אני מנהל מקצועי במועדון איחוד בני באקה. מדובר בניהול מקבוצת הבוגרים ועד האקדמיה שכוללת מעל 500 ילדים. יש לנו 24 מאמנים במחלקה ויש הצלחה בתקווה שגם קבוצת נערים א' וגם קבוצת נערים ב' יעלו ליגה".
לא חשבת ללכת לאימון בוגרים?
"פחות. דווקא רציתי ללכת לתחום מחלקות הנוער כי אני חושב שיש הרבה ילדים מוכשרים במגזר הערבי ואני רוצה לתת להם כיוון. אין לי ספק שיש סיכוי שייצאו מכאן שחקנים לליגת העל ואפילו לנבחרת ישראל".
מיצית את מלוא הפוטנציאל בקריירה?
"ממש לא. אני חוזר לילדים ואני חושב שיש בעיה בקבלת ההחלטות במהלך הקריירה כבר מגיל ילדים, גם לי הייתה את הבעיה הזאת. אומנם זכיתי בדאבל בהפועל ת"א, אבל קיבלתי החלטות פחות טובות כי הייתי צריך להגיע יותר רחוק".
מה היה מיוחד בעונת הדאבל 2009/10?
"וואו, כל האווירה מסביב. המועדון, הקהל, החיבור בין השחקנים. כולם ראו שהיו שם עוצמות ורק מי שהיה במועדון יכול להבין אותן. באותה תקופה השאלה לא הייתה 'אם אנחנו מנצחים' אלא 'כמה אנחנו מנצחים'".
איזו הפועל ת"א טובה יותר - אז או היום?
"עבר כל כך הרבה זמן והכדורגל השתנה, אבל אני חושב שהקבוצה של דאבל הייתה חזקה יותר".
היו לך לא מעט פציעות בקריירה. כיצד מתמודדים?
"נכון, עברתי הכל. גם קרע ברצועה הצולבת וגם קרע במיניסקוס ואני חושב שאיבדתי 3-4 שנים מהקריירה לשיקום הפציעות. זה מאוד קשה לקום כל בוקר ולהתמודד עם הפציעה, אבל בגיל שלי כיום אני מבין שהפציעות הן חלק מהמשחק וצריך להתמודד איתן".
שיחקת גם בליגות הנמוכות. לאחרונה יש הרבה קבוצות מהמגזר שמתפרקות, מה אתה חושב על זה?
"אני חושב שעיקר הבעיה היא ההתנהלות והדברים המקצועיים. חלוקת התפקידים זה נושא בעייתי כי אף אחד לא יודע את התפקיד האמיתי שלו וכל אחד רוצה תוצאה מיידית. משקיעים המון כסף עונה אחת ואם אין עלייה הקבוצה מתפרקת. צריך לעבוד לאורך כל הזמן, לתמוך בשחקנים הצעירים ולהתוות דרך, כי יש מספיק כישרון במדינה וגם במגזר הערבי".
בנוער זכית לעניין מאינטר. למה זה לא עבד?
"היינו בטורניר 'גביע החלב' עם הנבחרת הצעירה והיה לי טורניר נהדר, כאשר חזרנו לארץ גם אינטר וגם מילאן שלחו פניות להחתים אותי, אבל שוב אני חוזר להתנהלות, אמא שלי ביקשה שלא אעזוב אותה ובמקום לעשות קריירה באירופה נשארתי בבית".
פוליטיקה מעניינת אותך?
"ממש לא. אני מסיים תואר במשפטים בחודשים הקרובים ורוצה להמשיך ולהתפתח ולפתוח סוכנות שחקנים עם מערך סקאוטינג".
שאלות קצרות
המועדון שהכי נהנית בו?
"הפועל ת"א".
המאמן שהכי השפיע עליך?
"משה סיני".
רגע השיא בקריירה?
"דאבל עם הפועל ת"א וכמובן הניצחון בטדי".
הפספוס בקריירה?
"שלא הצלחתי להתקדם מהפועל ת"א למקום גבוה יותר והיו לי את היכולות לזה".
השחקן הכי גדול ששיחקת איתו?
"הזר וינסנט אניימה, הישראלי גילי ורמוט".
מי השחקן הגדול ביותר במגזר הערבי?
"וואליד באדיר".
מה עוד לא עשית בכדורגל שתרצה לעשות?
"תמיד רציתי לתרום מהידע שלי, אני שמח לשמש כמנהל מקצועי ורוצה לעזור לשחקנים מהמגזר הערבי שיפרצו קדימה גם בישראל וגם באירופה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
