יורם ארבל בווידוי אמיץ: "הסרטן תקף במקום נבזי ורגיש"

יורם ארבל. צילום: שוקה כהן

אחרי היעדרות בת כשנה וחצי בעקבות התמודדות עם מחלת הסרטן לאחר שהתגלה גידול בגרונו ולמעשה, מנע ממנו לשדר כדורגל, השדר האגדי יורם ארבל, שחתום על אין סוף הברקות במהלך שידוריו אשר הפכו לחלק בלתי נפרד מפס הקול של הכדורגל הישראלי, חזר סוף כל סוף לשדר לפני כשבוע וחצי, בגיל 83.

כעת, לאחר החזרה המרגשת למגרשים ולחדרי השידור, ארבל, שחתום על הביטויים הבלתי נשכחים "ה-ל-ל-ו-י-ה" ו"ככה לא בונים חומה", ערך ראיון חזרה לשידורי הכדורגל כאשר התארח בפודקאסט "קיקטוק" של רועי זריהן וגילי ורמוט.

יורם ארבל, צילום: קובי אליהו

בגילוי לב מרגש, סיפר ארבל על ההתמודדות עם מחלת הסרטן: "הגורל תוקף אותך בדיוק במקום הכי רגיש שלך, בכלי העבודה. עזוב את הסכנה שיש בכל סרטן, הוא היה במקום נבזי מאוד. לא על המיתרים, אבל במקום שקשה מאוד להגיע אליו".

עוד הוסיף וסיפר על ההתמודדות הלא פשוטה: "זו הייתה שנה מאוד קשה". ורמוט שאל: "וכל השנה הזאת יש לך בראש 'איך אני חוזר לשדר'? שמת לך את זה למטרה?", כאשר על כך ארבל הגיב: "בוודאי, לא היה לי ספק שאני אחזור לשדר. לא מהרגע הראשון, אבל אחרי חודשיים-שלושה אני ראיתי את ההתקדמות, היא הייתה נורא נורא איטית, אבל היה ברור לי שאני אחזור. אם ירצו אותי".

יורם ארבל (מימין), צילום: נתוך חשבון ה-X של שרון ניסים

זריהן השיב והמשיך לשאול: "רצו - וטוב שכך! אתה מגיע לשידור הראשון לפני שבוע וחצי, ואתה מתרגש יורם?", כאשר על כך ארבל השיב בכנות: "כן, כן. תראה, אני מתרגש לפני כל שידור. אין, אתה חייב להתרגש".

כמו כן, ארבל סיפר גם על מה שמפריע לו בדור החדש של שדרי הכדורגל: "רוב השדרים הצעירים לא מבינים את זה ואני מדבר איתם על זה לפעמים. כבר נמאס לי, אבל הייתי מדבר איתם על זה לא מעט, שאתה חייב ללכת עם המשחק באינטנסיביות שלך. אני לא צועק, להכניס אינטנסיביות לשידור זה לא אומר לצעוק. אני לא צריך לשמור על הצופה שלי כל הזמן דרוך, הוא מתעצבן אחרי קצת זמן, אתה צריך לתת לו גם מנוחה".

"כשזה מגיע לאמצע זה חייב לעלות קצת (בטון), וכשאתה מבין כדורגל אתה רואה את הסיטואציה ואתה אומר 'שמע, יש פה פוטנציאל', פה אתה נדרך, וכשאתה נדרך, אתה דורך גם את הצופה שלך".

"היום הטכנולוגיה מאפשרת לרשת המיקרופונים במגרש לקלוט נגיחות, שומעים את הנגיחה ואת הבעיטה, תן לזה לעבוד. זה חלק מיצירת השותפות שלך כצופה עם מי שעושה את המשחק. אתה רוצה שהצופה שלך ירגיש שהוא במקום הכי טוב באצטדיון, על ידך. תצעק לו באוזן? לא תצעק לו באוזן, אבל אם יש גול - תקום להתחבק".