קיץ 2023 נחשב לאחד הגדולים בתולדות הכדורגל הישראל, כאשר נבחרת הנוער סיימה בו במקום השלישי במונדיאליטו שנערך בארגנטינה, והנבחרת הצעירה הגיעה עד חצי גמר אליפות אירופה - והתקווה הגדולה הייתה שהתוצאות המרשימות יימשכו גם בנבחרת הבוגרת.
מאז חלפו שנתיים, ונראה שהכדורגל הישראלי חזר לאיתנו - אך הנבחרות הצעירות שוב מאכזבות ברמתן. למרות זאת, בהתאחדות לכדורגל לא מאבדים תקווה וממשיכים להשקיע בבניית דור העתיד, בין היתר באמצעות האקדמיה שהוקמה במכמורת.
בקרב ראשי ההתאחדות נעשה מאמץ לרכז את מיטב המאמנים שיסייעו לפיתוח השחקנים הצעירים, ואחד מהמובילים שבהם הוא שחקן העבר רביד גזל. גזל בן ה-43 אימן בעבר מספר קבוצות בוגרים, אך בשנתיים האחרונות הוא חלק בלתי נפרד מהאקדמיה. "אני עובד כבר שנתיים באקדמיה של ההתאחדות כמאמן ראשי בשנתון 2011 ונהנה מכל רגע", הוא מספר.
"יוזמה חשובה לפיתוח השחקן הישראלי"
מאיפה הגיע הרעיון לאמן באקדמיה?
"אני מאוד אוהב את הפרויקט וחושב שמדובר ביוזמה חשובה לפיתוח וקידום השחקן הישראלי. בעיניי, נכון ללוות שחקנים שישנים, לומדים ומתאמנים כל השבוע באקדמיה ובסופי שבוע חוזרים לקבוצותיהם. לא כל המועדונים משתפים פעולה, ופה אני מבקש מכולם לעשות זאת - זה מקדם גם את השחקנים וגם את הקבוצות".
כבר אימנת קבוצות בוגרים בליגה א'. למה חזרת לנוער?
"התחלתי במחלקת הנוער של מכבי נתניה והייתי עוזר מאמן בליגת העל, אבל מאוד קסמה לי ההצעה מההתאחדות. לא קיבלתי את ההצעה המתאימה בבוגרים, ולכן בחרתי לעבור לקידום עתיד הכדורגל הישראלי. אני שמח על ההחלטה הזו וחושב שאני במקום שטוב לי בו".
האם הדור הנוכחי מוכשר יותר מהדור שלך?
"היום התנאים והסיכויים של שחקנים צעירים להצליח גבוהים בהרבה משלנו. אני יודע על כל שחקן שלי הכול - איך הוא ישן, מה הוא אוכל, איך הוא מתאמן, ואני בקשר ישיר עם מאמני הקבוצות. בתקופה שלנו זה לא היה קיים. גם הטכנולוגיה והחדשנות שינו את פני הדברים".
מה העצה הטובה ביותר שתיתן לכדורגלן צעיר?
"קודם כל - ליהנות וללמוד מגיל צעיר. אם אתה טוב, תמשיך להשקיע. כדורגל זה לא מקצוע קל, הוא דורש הקרבה ויש לא מעט קשיים בדרך, אבל הוא יכול לבנות אותך כאדם, לסדר אותך כלכלית ולהעניק חוויות שאין בתחומים אחרים".
"הייתי עושה דברים אחרת"
נחזור לקריירת המשחק שלך. מיצית את הפוטנציאל?
"אני חושב שכן, לפעמים אני חושב שיכולתי לצאת לחו"ל. הייתי שחקן של עבודה קשה, אבל נהניתי מאוד".
מרגיש פספוס שלא יצאת לחו"ל?
"בוודאי. בדיעבד הייתי עושה דברים אחרת ויוצא, כי היו לי הצעות, אבל לא התאמצתי מספיק כדי שזה יקרה".
גדלת במכבי נתניה ונחשבת לאחד הסמלים שלה. מה דעתך על הקבוצה כיום?
"ראשית, הבעלים התחלפו ולקח זמן עד שהחדשים למדו את העבודה. היום מכבי נתניה בנתה קבוצה טובה שמשחקת כדורגל התקפי. מקומה בפלייאוף העליון בזכות הקהל הנפלא והיכולות של המועדון".
שיחקת גם במכבי חיפה וגם במכבי תל אביב, אך לא בלטת במיוחד. למה?
"אני לא כל כך מסכים. בשנתיים הראשונות שלי במכבי חיפה היו 15 שחקני נבחרת, כולל זרים, אז אמנם הייתי שחקן משלים, אבל לא חושב שלא תרמתי. למכבי תל אביב הגעתי בתקופה פחות טובה של המועדון, כשלוני הרציקוביץ' רצה למכור. אחר כך זכיתי באליפות עם קריית שמונה".
"הכח בקבוצה היה החיבור עם רן בן שמעון"
מה היה מיוחד בקבוצה ההיא?
"הגעתי לקריית שמונה בגיל 28 - שיא הבשלות של כדורגלן. הכול התחבר שם, היו שחקנים טובים, אבל הכוח היה בקבוצה עצמה ובחיבור עם רן בן שמעון והצוות. היתרון הגדול היה שכולם גרו בעיר - היינו מסיימים אימון, הולכים לאכול יחד, לשחות בים, מבלים. זו הייתה קבוצה מגובשת מאוד".
הצטיינת בעונת האליפות, אך בעונה שלאחר מכן פחות הורגשת. מה קרה?
"אחרי האליפות הדברים השתנו. זה התחיל טוב אצל גילי לנדאו, אבל כשהוא הוחלף בברק בכר הרגשתי פחות מוערך ופחות הסתדרתי, אז עברתי להפועל באר שבע".
"רוצה לאמן במכבי נתניה ולזכות באליפות"
שאלות קצרות:
הקבוצה שהכי נהנית בה?
"האמת, נהניתי בכל מקום וקשה לי לבחור אחת".
המאמן שהכי השפיע עליך?
"אבא שלי וזאביק זלצר, שהפך אותי לקשר אחורי".
השחקן הטוב ביותר ששיחקת לצדו?
"היו לא מעט אמיר שלח, איציק זוהר ויוסי בניון".
הרגע הגדול בקריירה?
"זכייה באליפות עם קריית שמונה והופעות בנבחרת ישראל".
מה ייחשב עבורך לסגירת מעגל כמאמן?
"להמשיך לאמן ולגדל כישרונות צעירים, לראות אותם מצליחים בבוגרים - ואולי יום אחד לאמן את מכבי נתניה ולזכות איתה באליפות".
