"מנור סולומון? בקריסטל פאלאס התבאסו שלא הביאו אותו"

בגיל 34 אוהד אפרת נמצא בעיצומה של עונה נוספת באקדמיית הנוער של קבוצת הפרמייר ליגקריסטל פאלאס, שם הוא משמש כאחד מאנשי פיתוח השחקנים הצעירים במועדון.

בראיון מיוחד ל"ישראל היום" הוא משתף בתחושת הסיפוק המקצועי מהעשייה באחת הקבוצות המלהיבות בליגה, מספר על התמיכה יוצאת הדופן שגילה המועדון בישראל לאחר ה-7 באוקטובר וגם מדוע ההשאלה שלמנור סולומוןנפלה ברגע האחרון.

לא בכל יום ישראלי עובד במועדון פרמייר ליג, ועוד לתקופה כה ממושכת. איך נוצרה ההזדמנות לעבוד בקריסטל פאלאס ומה בדיוק תפקידך שם?

"התחלתי כאנליסט בהפועל רעננה לפני קרוב לעשור, כששיחקו בליגת העל. בהמשך עברתי לאנגליה להשלמת תואר שני בניתוח ביצועי ספורט. במקביל עבדתי במחלקת הנערים של קריסטל פאלאס כאנליסט עם השחקנים הצעירים. אחרי עונה בפאלאס יצאתי לגיחה קצרה להודו, למועדון נורת' איסט יונייטד, שם עבדתי כיועץ במשרה חלקית.

"ההודים מאוד התלהבו ממה שהצעתי להם, ונתנו לי את הצ'אנס לשמש כמנהל המקצועי. סיימנו במקום השלישי בליגה, שזה הישג נהדר במיוחד בהתחשב בכך שהיה לנו את התקציב הנמוך ביותר. לאחר מכן החלטתי לחזור לאנגליה, ולשמחתי נפתחה בפניי הזדמנות לשוב לפאלאס. מאז אני שם".

מה הופך את קריסטל פאלאס למועדון כל כך טוב באיתור, פיתוח ומכירת שחקנים צעירים?

"ראשית, המועדון שואף לשלוט באזור שלו - דרום לונדון. מדובר באזור עם פוטנציאל ענק שהניב לאורך השנים שחקנים רבים לפרמייר ליג. זהו אחד היתרונות הגדולים של פאלאס: ההיכרות עם השוק המקומי והיכולת לאתר כישרונות במגרשים ובבתי הספר שאין לכל מועדון בעיר גישה אליהם.

"המנטליות של פאלאס, כבר מגיל צעיר מאוד, היא לאפשר לשחקן לבטא את עצמו. לא מנסים לכפות עליו שיטות או טכניקות שלא מתאימות לו. רוצים להעניק לכל אחד את האפשרות להביע את עצמו ואת היצירתיות שלו, כמו ווילפריד זאהה או אברצ'י אזה, לדוגמה. פאלאס גם נותנת הזדמנות שנייה לשחקנים שנפלטו ממועדונים גדולים כמו ארסנל, צ'לסי או טוטנהאם. אם שוחררת מאחת האקדמיות הבכירות בעיר,הסיפור שלך כשחקן צעיר עוד לא נגמר".

בשנתיים האחרונות זכיתם בשני תארים, ואתם מתמודדים בקונפרנס ליג. אתם מרגישים פייבוריטים? מה סוד ההצלחה?

"קודם כל, צריך לתת קרדיט למנג'ר, אוליבר גלאסנר. פאלאס היא קבוצה שכל שחקן בה רץ ונאבק, והמנג'ר מעניק קרדיט על פי ההשקעה והמחויבות, לא רק לפי הכישרון. גלאסנר הנחיל פהDNAשל עבודה קשה, מחויבות הגנתית ויציאה מהירה למתפרצות. זה משהו שקשה מאוד להתמודד מולו.

"המועדון מעניק לו שקט, צוות טוב ותמיכה מלאה. התחושה בפנים היא של ביטחון, במיוחד אחרי הזכיות האחרונות. יש גם דיבור על שאיפה להעפיל לליגת האלופות בעתיד הקרוב. אמנם הקיץ איבדנו כוכב על כמו אזה שעבר לארסנל, וגם מתמודדים העונה עם שתי מסגרות - דבר חדש לגמרי למועדון - אבל דווקא האתגר הזה מוסיף רעב להצליח".

"יש אמפתיה ואהבה לישראל"

זה המועדון היחיד בכדורגל האנגלי שניצב בגלוי לצד ישראל אחרי ה-7 באוקטובר. בתור ישראלי, עד כמה זה ריגש אותך?

"לפאלאס היה קשר לישראל עוד לפני 7 באוקטובר. אני זוכר שטסנו לטורניר נוער בתל אביב, הבעלים הגיע מארצות הברית, ובכלל הרגשנו הרבה אמפתיה ואהבה כלפי ישראל. העבר של המועדון עם ישראל בהחלט מעודד, ולא ראיתי שום שינוי לרעה בשנתיים האחרונות".

איך קיבלו אותך בהתחלה – והאם היחס השתנה בשנתיים האחרונות?

"העובדה שכבר הכירו אותי עוד לפני המלחמה סייעה לי להשתלב מחדש בצורה חלקה. הבעלים של המועדון והנציג המרכזי שלו הם יהודים אמריקאים, והם חיבקו אותי מהרגע שחזרתי. היום, לישראלי שמחפש עבודה בכדורגל בחו"ל - זו משימה לא פשוטה. פה אני מרגיש שמכבדים אותי, מתעניינים בישראל ותומכים בי. נותנים לי תחושה של בית ובמקביל סביבת עבודה מקצוענית ומכבדת".

יש לך קשר קרוב למנור סולומון. עד כמה הוא באמת היהקרוב להצטרף למועדוןבקיץ?

"אני יודע שהמועדון מאוד רצה להחתים אותו ועבד קשה ביום האחרון של החלון כדי לנסות לסגור את העסקה, אבל כנראה שהקשיים היו מול טוטנהאם ברגעים האחרונים. ראיתי ברשתות כמה אוהדים שקראו לא להחתים את מנור כי הוא ישראלי, אבל אני יודע בוודאות שזה לא היה הסיבה שהעסקה נפלה.

"אחרי המשחק של הנבחרת מול איטליה בספטמבר וההופעה של מנור, ניגשו אליי כמה אנשים בפאלאס ואמרו: 'איך לא החתמנו אותו? אולי זו הייתה טעות'. העסקה לא יצאה לפועל פשוט כי טוטנהאם לא שחררה בזמן, ופאלאס אפילו ביקשה הארכת מועד רשמית אחרי סיום החלון - הם באמת רצו שהוא יגיע לסלהרסט פארק. בסוף זה פשוט לא הסתדר".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות