את הטור המקורי התחלתי לכתוב אתמול בערך בדקה ה-85 במשחק בין בני ריינה לבית"ר ירושלים. הסכינים הושחזו. הכיוון היה ברור - אם אנחנו לא מסוגלים לנצח, בקלות, מועמדת לירידה שספגה בשבוע שעבר שישייה מהפועל פתח תקווה - זה אומר הכל.
אלא שאז, משום מקום, ירן שועה (בבישול), עומר אצילי וג'ונבאסקו קאלו הצליחו להשכיח ממני משחק מאכזב מאוד. למרות השליטה האבסולוטית על הדשא (73%), בית״ר לא הצליחה לגמור את המשחק בשלב מוקדם, ובדומה למשחק נגד הפועל תל אביב, דקות הסיום הכריעו - הפעם לטובתנו.
בשבוע שעבר החלטתי לשנות דיסקט ולהתחיל להתמקד בדברים הטובים. בחיובי. זה לא אומר שלא אכתוב על השלילי, זה פשוט אומר שהשלילי כבר ברור וידוע וככל הנראה עד החלון בינואר - אין כל כך מה לטחון מים. ואיכשהו, למרות משחק שהרגיש ברוב הדקות כאילו אנחנו במשחקי טרום עונה: הרכב לא ברור, שחקנים שעולים לשחק כדי לראות מה יצא מהם, יותר מידי שחקני מפתח לא רצים מספיק, חילוף משולש בדקה יחסית מוקדמת ועוד, למרות הכל יצאתי מעודד.
ירדן שועה משתפר
ראשית - בית״ר ניצחה. מגיל קטן לימדו אותי שמה שחשוב בכדורגל זו התוצאה. ובמבחן הזה השחקנים עמדו. ניצחון שני ברצף ולוח משחקים שמאפשר באופן יחסי לצבור ביטחון לקראת המשך העונה.
שנית - ירדן שועה ממשיך במגמת השיפור. בשבוע שעבר זה הסתיים בשני משקופים, אתמול זה כבר התחבר לסטטיסטיקה מעשית עם שער ובישול. לראות את הלחץ על הפנים של ירדן לפני בעיטת העונשין ואז את ההתפרקות אחרי שהכדור נכנס מראה יותר מהכל כמה שועה צמא לחזור לעניינים. ואנחנו חייבים את שועה שמח וביכולת גבוהה להמשך העונה.
שלישית - עומר אצילי ממשיך לכבוש גם במשחק פושר מבחינת יכולת. אתמול הוא כבש את השער ה-100 שלו ואוטוטו מקבל את התואר ״מלך השערים של ליגת העל מבין השחקנים הפעילים״, וזה מעודד מאוד.
רביעית - מיגל סילבה לא טעה. יותר מזה, הוא לקח שערים בטוחים והחזיר במעט אחרי היכולת החלשה מול הפועל. חמישית - צמד הבלמים שלנו עדיין לא נקי מטעויות, אבל ביום בהיר אפשר להתחיל ולראות בעלי בית בחלק האחורי. אם זה ימשיך ככה, אולי נוכל להתרכז יותר בלכבוש מאשר בלא לספוג. שישית - לא קיבלנו כרטיס אדום! אחרי שני המשחקים האחרונים, זה הישג מכובד מאוד.
החודש הקרוב יכריע
החודש הקרוב יקבע ככל הנראה איך תיראה העונה הקרובה. מצד אחד, שלושה משחקים נגד קבוצות שעל הנייר נחותות מבית"ר. שלושה משחקים שצריכים להכניס לקופה 7-9 נקודות, בזמן שהגדולות נכנסות למשחקים ביניהן. מצד שני, גמר גביע הטוטו נגד הפועל תל אביב ומשחק בית קשה מאוד נגד הפועל באר שבע שתגיע לטדי אחרי שני משחקים קשים מאוד שעשויים להשפיע גם על העונה שלה. הביטוי ״אחרי החגים״ מקבל פה משמעות עליונה אם אתה אוהד בית״ר.
יש לי ויכוח עם חבר ליציע. הוא אומר: בית״ר עם פתיחת עונה מצוינת! 8 ניצחונות, תיקו ו-3 הפסדים. וזה למרות הלחץ של הקהל. אני אומר: שהיכולת לא תספיק לאורך זמן ושני ההפסדים הללו היו משמעותיים מידי: הדחה מאירופה והקהל של הפועל חוגג עליך בדקה ה-98. מי מאיתנו צודק? ימים יגידו. ההיסטוריה מוכיחה שאי אפשר להחזיק עונה שלמה ביכולת כזו. מצד שני, אנחנו מצליחים עד כה לא ליפול עם הקבוצות הקטנות - חוץ מהפועל.
אין על הקהל של בית"ר
מילה קטנה לסיום: אין על הקהל של בית״ר בעולם. לא משנה מה נגיד, ומה נאמר. אלפי אוהדים שנסעו עד לנוף הגליל לא הפסיקו לעודד את השחקנים לאורך כל המשחק, בניגוד מוחלט לשבוע שעבר בטדי. לקהל הזה מגיע. מגיע לו שהקבוצה תתפוצץ על המגרש. מגיע לו שהמועדון יעשה הכל כדי להביא תארים. מגיע לו לשמוח ולהנות אחרי המון שנים קשות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו