החלוץ גיא דהן רק בן 25, אבל כבר רושם קדנציה שנייה בחו"ל וזאת לאחר שגדל במכבי חיפה וכיכב בעיקר בליגה הלאומית במדי הפועל אום אל פאחם והפועל נוף הגליל. בניגוד לשחקנים אחרים מהליגה השנייה שמחפשים במה בליגה הראשונה בחר דהן לצאת לאירופה ומשם להגיע בדלת הראשית למועדונים הגדולים.
דהן, למעשה, עשוי להיות אולי דוגמה נוצצת למתנגדים בסוגיה להגדלת השחקנים הזרים כאשר מדובר בכישרון ישראלי נוצץ שמחפש להתפתח מעבר לים. הוא משחק בזימברו קישינב במולדובה, שם הוא המשתכר הבכיר במועדון, ורק לאחרונה חגג שלושער בניצחון 0:6 על ספרטה סלמט. בראיון מיוחד ל"ישראל היום" הוא מספר על הבחירה לצאת לליגה ששוכנת עם אוקראינה, הרצון להתפתח וגם המחשבה על חזרה למכבי חיפה דרך הדלת הראשית.
נתחיל מהסוף. איך חגגת שלושער?
"שמחתי לכבוש שלושער והתקשרתי למשפחה ולחברים הקרובים. הייתי מאושר ומקווה להמשיך ולכבוש בכל משחק".
רק התחילה הליגה. מה המטרות של הקבוצה?
"המטרות שלנו לנסות ולהעפיל לשלב הבא בקונפרנס ליג ורוצים לעשות עוד צעד מהשנה שעברה כאשר סיימנו במקום השני. העונה המטרה לקחת אליפות אחרי כמעט עשור שהמועדון לא זכה באליפות וכמובן לנסות ולזכות בגביע המקומי".
איך נוצר הקשר עם זימברו?
"פנו אליי בחודש ינואר האחרון ובהתחלה לא התלהבתי להגיע אבל הם המשיכו להתעקש והתחלנו לדבר. שלחו לי תמונות של מתחם האימונים ושל האצטדיון עם הקהל והבנתי שהם בונים עליי ובכלל, בחודש ינואר בנו קבוצה חדשה עם בעלים חדש שהגיע, הביאו 11 שחקנים חדשים, באתי לבקר בעיר ואהבתי את המקום".
לא חששת לעבור למדינה שנמצאת ליד המלחמה באוקראינה?
"בכלל לא. בהתחלה מעט חשדתי אבל במהרה ראיתי שמאוד בטוח. כל האנשים שבורחים מאוקראינה מגיעים לקישינב ופה רגוע ולא מרגישים בכלל מלחמה".
מה בעצם השדרוג המקצועי בלעבור לקבוצה לא מהבכירות בליגה המולדובית? על פניו לא מדובר בשדרוג משמעותי לעומת קבוצות בישראל.
"במולדובה יש שלוש קבוצות גדולות - אנחנו, שריף טירספול ומילסאמי, אבל מבחינתי הגעתי למועדון גדול. גם בינואר שעבר וגם הקיץ היו לי הצעות מליגת העל, אבל החלטתי שאני לא מתכוון לחזור אלא לנסות ולהצליח באירופה".
איך התנאים והמקצועיות במועדון לעומת מה שהכרת בישראל?
"יש פה הכול. אנחנו משחקים באצטדיון של הנבחרת, במתחם האימונים יש שני מגרשים, סאונה ושלוש ארוחות ביום, כך שאני אפילו לא צריך להכין אוכל. פעמיים בשבוע יש לנו שני אימונים ביום ובימים שיש לנו אימון אחד אז גם יש אסיפות וידאו, ככה שהכול מתנהל בצורה מקצועית".
שיחקת בעבר באוסטריה. כמה זה שונה?
"זה אולי שונה מבחינה מנטלית, אבל מקצועית זה דומה כי הליגות מאוד פיזיות ואגרסיביות והייתי רגיל לזה באוסטריה".
איך היחס כלפי ישראל וישראלים?
"ראשית, בעל הבית החדש שהגיע הוא טורקי ובעונה שעברה כל צוות המאמנים והאנליסטים היו טורקים, אבל לעולם לא הרגשתי משהו. מהרגע הראשון שהגעתי הם הסבירו לי שרובם אוהבים את ישראל ולא תהיה כאן פוליטיקה. אני יודע שבתוך המועדון יש בודדים שהם נגד ישראל, אבל מתנהגים כלפיי בכבוד ואני לא מרגיש שום התנגדות אלא להפך חום והערכה".
אתה משחק עם בנו של סרגיי קלשצ'נקו. מדברים קצת על זיכרונות העבר של אבא?
"נכון אני משחק עם ניקי שמזכיר בתנועות את אבא שלו. קראתי על אבא שלו וראיתי סרטונים אז אנחנו מדי פעם מדברים על ישראל, אבל עוד לא יצא לי לראות את סרגיי האב כי הוא מאמן את הנבחרת. מקווה שבקרוב ניפגש".
שיחקת בעיקר בליגה הלאומית. לא היה רצון לחפש הקיץ מקום בליגת העל?
"שוב, היו הצעות, אבל החלטתי שכרגע אנסה למצות את עצמי בחו"ל ואני יכול להצליח כאן".
יש מחשבה שדרך אירופה תגיע לנבחרת ישראל?
"בוודאי וזאת גם מטרה עתידית שלי. אני מאמין ביכולות שלי ובטוח שאם אעבוד קשה ואתקדם באירופה אז אוכל להגיע לנבחרת וזה יהיה כבוד גדול עבורי".
מרגיש פספוס שלא מצאת את המקום במכבי חיפה?
"אני מרגיש חוסר מזל. מכבי חיפה זה מקום שגדלתי בו ואני מאחל להם בהצלחה ובטוח שאגיע לשם בעתיד, אבל דרך הדלת הראשית".
איפה נראה אותך עוד שלוש שנים?
"אני מאחל לעצמי שאהיה בריא ואצליח להתקדם לליגה הבכירה באירופה".
