המכתב המרגש של גבי קניקובסקי למכבי תל אביב - והרמז לקאמבק בעתיד

מכבי תל אביבנפרדה הערב (ראשון) רשמית מגבי קניקובסקי. הקשר בן ה-27 המריא להונגריהלקראת חתימה בפרנצווארוששל המאמן רובי קין ועזב את קריית שלום אחרי שלוש שנים בהן רשם 194 הופעות, כבש 27 שערים, בישל 46 וזכה בשתי אליפויות, שני גביעי טוטו ותואר אלוף האלופים.

קניקובסקינפרד במכתב מרגש: ‏"מיץ' גולדהאר, מועדון, שחקנים, הנהלה ואוהדים אהובים. ‏כבר ארבע שנים שאני לובש בגאווה את החולצה של מכבי ת"א.‏ ארבע שנים של ניצחונות, כישלונות, עליות, נפילות, ובעיקר – של למידה.‏ למדתי מה זה להיות חלק ממשהו גדול ממני. מה זה לייצג מועדון עם נשמה, לב, ומשפחה.‏

"אני לא מדבר רק על האליפויות, או על הרגעים המדהימים שילוו אותי כל החיים – אלא דווקא על הרגעים הקשים, האנושיים, המורכבים – שבהם הייתם שם.‏ אתם, הקהל, הצוות, והחברים – לא עזבתם. גם כשנפלנו. גם כשכאב. גם כשלא היה ברור איך ממשיכים.‏ הייתה לי הזכות לייצג את מכבי באירופה. לעלות למגרש ולדעת שאני נלחם בשם מועדון שלא מוותר.

"‏'נלחמים עד השנייה האחרונה' – זו לא רק סיסמה.‏ כי כשיש בית אמיתי – שום דבר מבחוץ לא יכול לערער אותך. ‏ואתם, מכבי, נתתם לי להרגיש שיש לי בית כזה. ‏וזה לא רק מועדון, זה לא רק המדים, זה לא רק בלומפילד.‏ זו שייכות, זו אהבה, זה ערכים, זו משפחה, ‏זה אלפי לבבות וגרונות שצועקים, מעודדים, בוכים – וחיים את הקבוצה.‏

"בשנתיים האחרונות, בכל יום זיכרון, כשאני עומד ליד הקבר של שאולי (גרינגליק) וירוני (צ'יטיז) ז"ל, אני תמיד רואה שם נר קטן עם הכיתוב 'אחים לסמל'. ‏הנר הזה מזכיר לי שמכבי ת"א זה הרבה יותר מכדורגל. זה סמל, זה לב.‏ אני לא נוהג לדבר ברשתות, אבל חשוב לי להגיד לכם אישית שגם אם בסוף הדברים פחות הסתדרו זה בסדר וזה קורה. זה בטח לא משנה לרגע את המסע המדהים שעברתי כאן איתכם.‏

"היום אני יוצא למסע חדש – מעבר לים, אולי להרפתקה שאינה ברורה לגמרי. ‏מה שבטוח, אני עוזב בגוף, אבל הלב שלי נשאר כאן.‏ ואני יודע, כשאחזור בעזרת ה', אתם תהיו פה. כמו שתמיד הייתם.‏ אז תודה לכם: מיץ', מועדון, שחקנים, צוות, ובעיקר לכם הקהל.‏ אוהב אתכם. לעד. ‏בהצלחה לכולנו,‏ ויאללה מכבי. גבי".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות