"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.
Your browser doesn’t support HTML5 audio
0
{{#enabled}}{{/enabled}}
שיתוף כתבה
"יש צביטה על התקופה בבית"ר ירושלים, חייתי שנה שלמה על כדורים עד שהבנתי שזה נגמר"
מיקי סירושטיין פורש מכדורגל בגיל 36, אחרי שהבין שלא יוכל לתת יותר מאה אחוז מעצמו: "היו לי הצעות להמשיך" • הוא לא מתחרט כמעט על דבר: "אני שלם עם הקריירה שלי" • מתגעגע לגדי קינדה: "קשה לדבר עליו בלשון עבר" • ומביט קדימה: "אני רוצה לתרום לכדורגל הישראלי"
"יש צביטה על התקופה בבית"ר ירושלים, חייתי שנה שלמה על כדורים עד שהבנתי שזה נגמר"
מיקי סירושטיין פורש מכדורגל בגיל 36, אחרי שהבין שלא יוכל לתת יותר מאה אחוז מעצמו: "היו לי הצעות להמשיך" • הוא לא מתחרט כמעט על דבר: "אני שלם עם הקריירה שלי" • מתגעגע לגדי קינדה: "קשה לדבר עליו בלשון עבר" • ומביט קדימה: "אני רוצה לתרום לכדורגל הישראלי"
הגדלת מספר הזרים לשמונה בקבוצות ליגת העל, הפך לשיח המשמעותי ביותר בקיץ האחרון בכדורגל הישראלי. רוב המועדונים הביעו תמיכה, ואילו בקרב השחקנים הישראלים מדברים על פגיעה ישירה בהם ועל חשש כי חלק גדול מהכישרונות ייעלמו מעולם הכדורגל.
בין השאר ברור כי לא מעט שחקנים משמעותיים בעבר בליגת העל כלל לא היו מגיעים לרמות הגבוהות, לו בתקופתם היה ריבוי זרים, ואחד מהם הוא מיקי סירושטיין.
הבלם בן ה-36, פרש השבוע מכדורגל פעיל והסביר בראיון ל"ישראל היום": "זה אסון לשחקן הישראלי. אני מהשחקנים שלא היו מקבלים צ'אנס לעולם בעידן של שמונה זרים. כל בעלים ירצה לחסוך מיסים ויעדיף זר במקום ישראלי, ואצלנו בניגוד לאירופה שיכולים לעבור לליגות קרובות, אין לאן ללכת".
סירושטיין מסכם קריירה ענפה, שכללה עונות גדולות בבית"ר ירושלים, חוויה בתאילנד, יריה לקבוצות קטנות ולליגות הנמוכות, וגם הרבה מחשבות על היום שאחרי תליית הנעליים. "מהרגע שהרגשתי כאבים בברכיים וחייתי שנה שלמה על כדורים ולא יכולתי לעמוד בעומס, והייתי מגיע הביתה ובקושי מצליח ללכת, הבנתי שנגמר", הוא מספר.
מיקי סירושטיין. קריירה עמוסת פציעות, צילום: עמי שומן
נשמע כמו תהליך ארוך?
"כבר שנה שלמה שאני מנסה להשתקם ואני מרגיש שאין לי מיניסקוס. ניסיתי כל מיני זריקות אבל שום דבר לא עזר. אומנם הגיעו אליי הצעות, אבל הרגשתי לא כן ולא נעים להתחייב למישהו ללא אפשרות לתת מאה אחוז מעצמי".
כמה היה לך קשה להשלים עם העובדה שלא תוכל לשחק יותר?
"מאוד קשה. ראיתי שקבוצות מתחילות להתאמן ומשחקות ואני לא שם. זה דבר שעשיתי אותו כל החיים ופתאום הוא מת אצלי. הייתה תקופה ארוכה שלא הייתי יכול להמשיך לראות כדורגל ורק לאחרונה חזרתי לראות מעט משחקים".
סירושטיין במדי הפועל חיפה. רק לאחרונה חזר לצפות בכדורגל, צילום: אלן שיבר
מה עשית כדי להתכונן ליום הפרישה?
"בשנים האחרונות התחלתי ללמוד במכללה של עומרי אפק בקריית אונו ועשיתי תואר ראשון, וכבר התחלתי תואר שני בניהול ספורט ואני שמח על כך. אני גם עובד היום באגף הספורט של עיריית רחובות. בנוסף התחלתי להשקיע בשני סטארטאפים בעולם הספורט וקרנות סיכון שקשורות לספורט. השופט לשעבר, אורן סימיניאן, היה זה שחיבר אותי לזה ויש לא מעט שיתופי פעולה ואני רוצה להישאר קשור לספורט".
התייעצת עם מישהו מעולם הכדורגל לפני הפרישה?
"עם הרבה אנשים והדעות היו חלוקות. היה חלק שאמר לי להמשיך כל עוד אוכל והיה חלק שאמר לי להתקדם ליום שאחרי ולהתפתח מחדש. שמעתי גם לא מעט פודקאסטים של שחקני עבר כמו יניב קטן, מאור מליקסון וגילי ורמוט, וזה עזר לי להישאר רגוע ולצאת לדרך חדשה בצורה שלווה יותר".
אתה חושב להתחיל בתחום האימון?
"עשיתי קורס והשגתי את כל התעודות, אבל אימון ילדים פחות מעניין אותי כרגע. אם אתחיל לאמן אז זה יהיה בקבוצת בוגרים. מעמדו של המאמן בישראל לא זוהר במיוחד ולכן אני עוד שוקל את זה".
סירושטיין במדי מ.ס אשדוד. עבר לא מעט קבוצות בקריירה, צילום: אלן שיבר
"התקופה הכי מרגשת הייתה עם אלי טביב"
שיחקת בלא מעט מועדונים בישראל. לאיזה מהם הכי נקשרת?
"יש שניים - מ.ס אשדוד ובית"ר ירושלים. התקופה הכי מרגשת הייתה בעונה בבית"ר עם אלי טביב, שהגענו למקום שני וגמר גביע המדינה. זאת הייתה עונה מטורפת. מצד שני, כולם זוכרים אותי מימיי באשדוד שחיבקו אותי לאורך הקריירה".
שיחקת כאמור במועדון גדול כמו בית"ר, אבל הייתה זו קדנציה קצרה מדי.
"נכון ויש צביטה בגלל זה. סיימתי בבית"ר כי נגמר לי ההסכם ואז הגיעה לי ההצעה מתאילנד ורציתי להכיר משהו חדש. זו היתה הצעה כלכלית מפתה וזה היה משמעותי".
אתה חושב שמיצית את מלוא הפוטנציאל שלך?
"אם אני מסתכל על כל הקריירה, ומכך שהגעתי מהפועל רעננה הקטנה ושהייתי צעיר היו הרבה בלמים וקשרים ותיקים ואיכותיים והיה קשה לפרוץ, אז כן. הגעתי לאשדוד בגיל 23 ופרצתי בגיל מאוחר יחסית ובכל זאת אני שלם עם הקריירה שלי".
סירושטיין במדי בית"ר ירושלים. קדנציה קצרה מדי, צילום: אלן שיבר
שיחקת בעבר עם גדי קינדה. כמה מילות פרידה ממנו?
"היו לנו המון חוויות ביחד באשדוד, אבל הדבר שהכי אזכור ממנו זה מהעונה באשדוד שכבשתי 12 שערים, והזיכרון יהיה ממשחק בתחילת העונה שהיה פנדל לטובתנו והוא היה אמור לבעוט, אבל גם ראה את הרצון שלי לבעוט וויתר לי. כבשתי חמישה פנדלים באותה עונה. הוא היה חייכן ומפרגן לחברים שלו והיה איש טוב במלוא מובן המילה וקשה לי לדבר עליו בזמן עבר".
עברת ילדות לא פשוטה עם אמא שהייתה שחקנית כדורסל ואבא שעזב לאוסטרליה. זה חישל אותך ברמה הנפשית?
"מבחינה ספורטיבית זה אכן חישל אותי, כי ההורים לא היו שם בשבילי בתחילת הקריירה והצלחתי בזכות עצמי. אני זוכר שביקשתי מאמא שלי כמה שקלים להירשם לחוג כדורגל וזה עשה אותי שחקן יותר רעב להצליח ולהוכיח ולא הייתה לי תוכנית ב'.
"היום אני רואה שחקני נוער שלא מוכנים לשבת על הספסל ומהר מאוד פורשים ועוברים לעסק של אבא, בעוד אני חיכיתי להזדמנות שלי בכל אימון ובכל משחק ובכלל עשיתי קריירה ארוכה של המון פציעות ולעולם לא ויתרתי".
פלומין ומיקי סירושטיין, צילום: אלן שיבר
הטעות הגדולה
אתה יכול להצביע בדיעבד על טעות שעשית בקריירה?
"אני חושב שהמעבר מהפועל חיפה באמצע העונה לבני יהודה בליגה הלאומית. החלטה שפגעה בי מקצועית אחר כך, אבל אני מסוג השחקנים הלאה שרוצה לשחק וקשה לו לשבת בחוץ, ובמצב שנוצר אז בהפועל חיפה שהיה לי חוזה גבוה ולא רצו שאשאר, אז העדפתי ללכת למקום אחר".
אתה חושב שלא העריכו אותך מספיק כשחקן?
"האמת שהייתי אנדרייטד והיה לי קשה לקבל צ'אנסים בהרבה מקומות בגלל בלמים ותיקים וטובים שהיו בתקופה שלי. בגלל זה גם לא הגעתי לנבחרת, שזו עוד נקודת פספוס עבורי".
מיקי סירושטיין, צילום: אודי ציטיאט
שלב השאלות הקצרות
מי המאמן שהכי השפיע עלייך?
"אייל לחמן. הוא ראה בי משהו שאף אחד לא ראה והרבה בזכות הגעתי לליגת העל".
מי השחקן הכי גדול ששיחקת איתו או נגדו?
"שיחקתי עם הגדולים ביותר, אבל הכי כשרוני בעיניי היה מיכאל אוחנה, שאני בטוח שגם יפתיע ויצליח במכבי חיפה. נגד דייגו קוסטה היה לי מאוד קשה".
משהו שלא השגת והיית רוצה להשיג בקריירה?
"תואר וגם את העובדה שהילדים שלי לא ראו אותי משחק מספיק בגלל הפציעות שלי".