במשך שנים אוהדי בית״ר ירושלים נעים בין תקוות לא ממומשות לאשליות רגעיות. עונות של התלהבות שמתחלפות בדצמבר באכזבה, או גרוע מזה - בהשלמה שזה מה יש. אבל העונה הזו שונה. משהו במועדון התבשל, שקט, נחוש. פתאום יש תשתית, יש סגל, יש המשכיות ובעיקר יש ציפיות.
בית״ר מגיעה לעונה הזו עם ציפיות שלא היו פה שנים. קיץ רגוע יחסית, סגל שנשמר כמעט במלואו, והבנה שזו לא עוד עונה להעביר - זו עונה ללכת בה עד הסוף. אליפות, קמפיין אירופי מוצלח - אלו דברים שלא נשמע מופרכים. אבל כדי שהפנטזיה תקרום עור וגולים, חייבים משהו שאין לנו כבר הרבה זמן - חייבים ווינר. לא עוד מישהו עם כישרון ברגליים, אלא מישהו שמאמין בעצמו גם כשהכדור שוקל טון והקהל עצבני. מישהו שבשבילו שער בדקה 93 זה לא נס - זו סטטיסטיקה.
ערן זהבי הוא האיש הזה. הכדורגלן הכי חד בדור האחרון ואחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. לא רק בגלל השערים שכבש או התארים שלקח, אלא בעיקר בגלל מה שהוא מייצג. מנטליות של ניצחון. ריח של דם ברחבה. שחקן שמציב רף חדש לכל מי שסביבו. זה בדיוק מה שחסר לבית״ר, גם כשהיא מנצחת.
לא בשביל הכסף
חתימה של ערן זהבי בבית״ר ירושלים היא לא עוד רכש נוצץ. זהבי לא בא בשביל הכסף, וגם לא כדי לפרוש בשקט. הוא בא, אם יבוא, כדי לנצח. כדי להשאיר חותם. בית״ר צריכה את זה כמו אוויר. לא כי אין לנו כישרון בסגל - אלא כי חסר לנו שחקן שאפשר לבנות סביבו תרבות של הכרעה. מישהו שגורם לכולם להאמין שהם לא רק יכולים - אלא צריכים לקחת אליפות.
בשנים האחרונות התרגלנו לראות שחקנים בסדר גודל כמו של זהבי עוקפים את טדי. מי שראה את עומר אצילי בעונה הקודמת מבין כמה שחקן אחד יכול להקפיץ את המועדון כולו. אף אחד לא חשב שאצילי ילבש צהוב־שחור - עד שזה קרה. ומה שקרה אחר כך היה הרבה יותר גדול ממסירות, גולים או מספרים. זה היה ניצחון הרוח על הכסף של יעקב שחר, מיטש גולדהאר ואלונה ברקת. זו הייתה הצהרה שבית״ר חזרה ובגדול. ובאותה מידה - זהבי יכול וצריך להיות ההצהרה הבאה.
לזהבי יש את כל מה שצריך כדי לקחת את בית״ר עוד צעד קדימה. הוא מבין את הקצב של המשחק. הוא יודע בדיוק מתי ללחוץ, מתי לשחרר, ובעיקר - מתי להכריע. וכשחושבים על זה עוד קצת, לזהבי יש רק מה להרוויח. הוא לא צריך את בית״ר כדי להוכיח משהו. הוא לקח אליפויות עם מכבי, ריגש בנבחרת, שבר שיאים באירופה - אבל אליפות עם בית״ר, ועוד כזו שתבוא אחרי כמעט שני עשורים? זה לא עוד תואר - זו חתימה נצחית על דפי ההיסטוריה. זה סיפור מהאגדות. זה סיפור שאף שחקן אחר לא סיפר.
תוסיפו לזה את העובדה שנשארו לו רק 29 שערים כדי לעבור את אלון מזרחי ולהפוך למלך השערים בכל הזמנים של ליגת העל. וכן, תאמינו לי שזה שיקול עבור ווינר כמו זהבי. כשהוא רואה קישור שיש בו מבשלים כמו ירדן שועה, דור מיכה, אצילי, ירין לוי וטימוטי מוזי - הוא יבוא עם רעב מסוג אחר ואנחנו נקבל מכונת שערים.
וזה לא רק מקצועי. זה גם תודעתי. בית״ר עם זהבי זו קבוצה שבאה לקחת, לא רק להשתתף. זה קהל שיבוא בטירוף יותר מהעונה הקודמת, זה אצטדיון שיתמלא בכל משחק עם אוהדים שאבדה להם התשוקה בשנים האחרונות, עם ילדים שיגידו לאבא ״קח אותי לראות את זהבי״. זה יהיה משהו בקנה מידה אחר.
עונה גדולה לפנינו
הכדורגל הישראלי נכנס לעונה מעניינת במיוחד. מכבי תל אביב ממשיכה להתחזק, מכבי חיפה מתקנת טעויות שעשתה בעונה הקודמת, הפועל באר שבע שומרת על הסגל ומוסיפה לו עוצמה, והפועל תל אביב עושה הכל כדי לחזור לקדמת הבמה. העונה הקרובה מריחה כמו עונה גדולה ותחרותית מאוד. בית״ר ירושלים והכדורגל הישראלי רק ירוויחו אם ערן זהבי יגיע לבית וגן. עוד מועמדת לאליפות, עוד צבע לליגה, עוד מהלך מעניין שעשוי להיות הסיפור של העונה.
ברגעים בהם נכתב הטור הזה, רצות שמועות כאילו זהבי כבר סיכם בבית״ר ירושלים. ואם כן, מדובר במהלך מנצח. ואז זה כבר לא תהיה שאלה של ציפיות. זו תהיה שאלה של ביצוע. וזהבי, יותר מכל אחד אחר, בנוי בדיוק לזה.
