כבר יותר משבוע ישראל נמצאת במלחמה היסטורית מול איראן. היחסים בין המדינות הגיעו לנקודת רתיחה, מה שהוביל למתקפה של צה"ל על מתקני גרעין ולכך שארץ הקודש נמצאת תחת מתקפת טילים בליסטיים, שיוצרים הרס רב בכל פעם שהם מצליחים לנחות בקרקע.
הפרופורציות של העם שלנו בהתאם, אבל בראייה של חובבי ספורט ברור כי הדבר הזה ישפיע בוודאות על איך שתיראה העונה הבאה בליגת העל בכדורגל, וכמה סוגיות מרכזיות מעסיקות את ראשי הקבוצות, הסוכנים וגם את השחקנים עצמם.
אי אפשר ואסור לשכוח את העובדה שישראל נמצאת עדיין במלחמה בעזה, שבה מוחזקים 50 חטופים, אשר גם היא השפיעה רבות על הספורט, אבל נראה שהעיתוי של המלחמה באיראן, בדיוק ברגעי ההכנה לקראת עונה חדשה, עשוי לשנות לגמרי את פני הדברים. כדי להבין את המצב טוב יותר שוחחנו עם שניים מהסוכנים הבכירים ביותר בזירה המקומית - גלעד קצב ואבי נימני.
הסוגיה הראשית שהמלחמה באיראן משפיעה עליה רבות היא כמובן הגעת שחקנים זרים, שמפחדים להגיע וחוששים מהמצב. אם שחקנים שכבר שיחקו פה ביקשו או עשו מהלכים כדי לעזוב - דוגמת יוריס ואן אובריים שזכה בשתי אליפויות רצופות עם מכבי ת"א, יורי מדיירוש שהגיע בחורף האחרון לב"ש ועוד - על אחת כמה וכמה שאפשר להבין את אלה שלא באמת יודעים מה קורה בארץ הקודש, ולא רוצים להגיע. הפתרון שהקבוצות ינסו למצוא הוא ניסיון להחזיר זרים שהצליחו בארץ ומכירים את האווירה פה, כאלה שמבינים שמה שמוצג בחדשות ברחבי העולם מעצים את מה שקורה בשטח, אבל גם זה לא ממש נראה כמהלך פשוט, נכון לעכשיו.
"חווינו כבר קשיים בעבר, אבל לא ברמה הזאת", אומר קצב, "אני לא רואה אף זר שמגיע לארץ כרגע, ובצדק. ברור שאם הכל יירגע, יגיעו זרים. גם שחקנים שהיו פה, שמות שכרגע אני לא יכול להזכיר ואנחנו אמורים להחתים אותם בקבוצות, אמרו לי 'בוא נחכה'. אף אחד לא יבוא למדינה בשלב כזה, מקווים שזה ייגמר מהר. המצב בטוח יפגע בקבוצות. גם אם יבואו זרים, אלו לא הזרים שהקבוצות שאפו אליהם. הדברים לא נופלים על כסף. פעם הטילים היו רק באזור העוטף, ועכשיו זה בכל הארץ. אנחנו לא נהיה בעדיפות ראשונה אצל שחקנים, זה ברור".
גם נימני, שאחראי בשנים האחרונות על לא מעט העברות בכדורגל הישראלי ועל הגעת זרים איכותיים לליגת העל, הולך בקו דומה ומוסיף: "כרגע שחקנים לא מוכנים להגיע לפה. גם מי שכבר סגר ביטל חוזים, ומי שחשב לבוא לפה עכשיו לא בסיפור ומחפש אופציות אחרות במקומות אחרים. כסף הוא בכלל לא העניין כרגע. אני חושב שגם להביא זרים שכבר שיחקו פה לא יעזור. כולם רוצים לראות לאן הולך המצב, ואפשר מאוד להבין אותם".
מוחמד כנעאן כדוגמה?
סוגיה נוספת היא העובדה שלנוכח המצב, החשיבות של שחקנים ישראלים בכירים הופכת קריטית. בהיעדר זרים, שחקנים כחול־לבן הופכים ליעד עבור הגדולות, מה שגורם גם לקבוצות הקטנות להקפיץ את המחירים שלהם, ראו ערך מוחמד כנעאן, שחתם בשבת באופן רשמי בהפועל ב"ש תמורת 1.2 מיליון יורו ששולמו למ.ס אשדוד על 60 אחוז מכרטיס השחקן, ו־40 אחוז נוספים ישולמו רק במקרה של מכירה עתידית. כנעאן רשם עונה נהדרת באשדוד, אבל נראה שבימים כתיקונם אלונה ברקת לא היתה מוכנה לשלם עליו את הסכום ששילמה, בטח אחרי שעבר שתי פציעות לא פשוטות. כך גם לגבי נועם בן הרוש שחתם במכבי ת"א, ששילמה להפועל חיפה 750 אלף יורו תמורת המגן. נוסף על כך, הצהובים העבירו שלושה שחקנים בהשאלה לאדומים מהכרמל - איתי בן חמו, אניס פורת עייאש ורוי נאווי.
"השוק של השחקן הישראלי תמיד גבוה, לא רק בימי מלחמה. יהיה יותר קשה להוציא גם שחקנים לחו"ל. אני לא יודע כמה לגיונרים יחזרו, אבל הגדולות תמיד יריבו על הישראלים במצב רגיל, ובטח עכשיו. אין גם הרבה מאוד שחקנים ישראלים", מוסיף קצב, "זו הזדמנות לשחקנים צעירים ומוכשרים, שלא היו מטרה ראשונה, לקבל את ההזדמנות, להבטיח. הרבה הרימו גבה כשאיתמר נוי חתם במכבי ת"א, אבל עכשיו יש סיכוי שהוא יהפוך לשחקן יותר משמעותי. יש שחקנים שיש עליהם הצעות, אבל הגדולות לא מוכנות לשחרר כי יהיה להן קשה להביא תחליפים. בעוד שבועיים-שלושה יש גם משחקים באירופה".
את חוסר הרצון לשחרר שחקנים כרגע לנוכח המצב, אפשר לראות למשל אצל האלופה מכבי ת"א. אצלה טייריס אסאנטה, איסוף סיסוקו, ווסלי פטאצ'י, דור תורג'מן ורוי רביבו מעוררים עניין רב בחו"ל.
נימני עצמו מנסה גם להסתכל על הדברים בצורה אופטימית יותר ומוסיף על דברי הקולגה שלו: "אני מתאר לעצמי שהמצב יסתדר, המלחמה הזו לא תימשך לעד. מקסימום יחליטו בהתאחדות להאריך את חלון ההעברות. אם הדברים לא יסתדרו בעוד שבוע-שבועיים, הם יסתדרו בעוד חודש, אין ברירה. בסופו של דבר, הכדורגל יכול לחכות לכולם. מדינת ישראל חשובה יותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו