לפני עשור הודיע הכדורגלן, רפי דהן, על פרישה מכדורגל בגיל 25. במשך שנה ניסה דהן לחזור מפציעה קשה אותה ספג במשחק של בני יהודה מול מכבי חיפה כאשר שחקן הירוקים, רובן ראיוס, תיקל אותו בצורה חריפה. גם דהן לא האמין אז שעשור מאוחר יותר יהפוך לרב ולאחד הרבנים שמנסים לרתום אנשי כדורגל לדת.
השבוע תפסנו את דהן לראיון נרחב וזאת רגע לאחר שערך שיעור תורה לשחקני קבוצת הנוער של הפועל חדרה. "אני לומד בכולל ומוסר שיעורי תורה", מספר דהן.
אז מאיפה באה ההתקרבות לדת?
"במשך ארבע שנים אחרי הפציעה לא מצאתי את עצמי, היה לי מעט משעמם והחלטתי ללכת לשיעור תורה. התחלתי לשמוע ביוטיוב את הרב ליאור כחלון ואז הלכתי לבית מדרשה שלו והייתי הולך לשעה ביום. צריך להבין שבאתי מראש מבית מסורתי שהייתי מניח תפילין והייתי מדבר עם בורא עולם לאחר כיבוש שער שהייתי צעיר.
"לאט לאט ראיתי שהשיעורים מחזקים אותי מכל הבחינות ועשו לי טוב בנשמה ואף שילמתי לאברך שילמד אותי. אט אט התחלתי ללכת לשיעורים מ-9 בבוקר ועד 1 בצהריים. אשתי לא שמרה שבת ובהתחלה היה לה קצת קשה עם זה. יום אחד אמרתי לה שזה רפי החדש, היא קיבלה את זה, ראתה את השינוי שלי בתוך הבית וגם ביחס בבית ואז גם היא התחילה לשמור שבת והתקרבנו לדת.
"בכל מקרה, הרב שהייתי הולך אליו אמר לי אז כדי לא לעשות שינוי קיצוני להפוך את זה למדים, כמו חיילים או שחקני כדורגל, ככה שהייתי יוצא עם חליפה שחורה בתוך האוטו ולפני הכניסה לכולל הייתי מחליף בגדים ומחליף בכניסה הביתה. היום אני רואה שאשתי ואני עשינו תהליך משנה חיים. גם המשפחה של אשתי, שהייתה חילונית והייתה להם מסעדה לא כשרה, אט אט התחזקו, עשו תהליך גדול ואותה מסעדה כיום כשרה למהדרין והכול בדרך של עבודת ה"'.
אתה חושב מדי פעם מה היה קורה אם לא היית פורש מכדורגל? או שאתה שלם לחלוטין עם הצעד שעשית?
"אם לא הייתי פורש יכול להיות שהייתי מאמן כדורגל, הייתי הולך ללמוד אימון ומכניס את עצמי לכניסות ומקומות לא טובים. במקום זה אני נכנס כל בוקר לכולל ולפני שאני נכנס אני מסתכל לשמיים ואומר לבורא עולם שאני מודה לו שהוא שלח את ראיוס הגוי הזה. כמה שאני מודה לבורא עולם שהוא קירב אותי אליו וזר לא יבין זאת. מדובר בתקופה לא פשוטה כי בהתחלה היו לי משכורות של 100 אלף שקל בחודש ואז מגיעה הפציעה הקשה, אתה חי מול תביעה ענקית ואז נשאר בלי שקל. פתאום גם החברים שהיו לך בכדורגל כבר לא נמצאים לידך ואתה נשאר לבד".
תחזיר אותי לתקופה של ארבע השנים לפני החזרה בתשובה ולאחר הפציעה?
"לא הלכתי לפסיכולוג, אבל הייתה לי את האשה שלי שהייתה שם ברגעים הקשים והיו הרבה רגעים שמיררתי בבכי ונכנס להזיות. צריך להבין שכל הקריירה שבניתי לעצמי עם העתיד נעלמה לי ברגע. תמיד האשמתי ואמרתי למה דווקא לי זה קרה, אבל אני שמח שבאה לי הזכות להתקרב לבורא עולם. כדורגל אלו חיים עם הרבה יצר ואגו וקשה עם חיי המשפחה. כשאתה מפסיד אז כל המשפחה נפגעת וזה יכול לקחת כמה ימים ואז הגיע בורא עולם שלקח אותי קרוב אליו".
בכל זאת, לא היה קשה לפרוש ולוותר על פרנסה?
"זאת הייתה תקופה לא פשוטה כי אתה מתרגל לרמת חיים אדירה. כשחקן מכבי תל אביב אתה הולך לכיכר המדינה ולוקח איזה בגדים שאתה רוצה, הולך ברחוב וכולם רוצים להצטלם איתך ופתאום אין לך אלף בחשבון ואתה מוציא המון כסף מהכיס לטיפולים. עברתי שיקום מאוד קשה וארוך, היו לי שרירים חלשים ופיזית לקח לי הרבה שנים לחזור לעצמי, אז לשמחתי קיבלתי מתנה כשזכינו בתביעה מול ביטוח לאומי וגם מול מכבי חיפה שזכינו בכמה מיליונים ופתאום גם נכנסו ילדים לתמונה".
אתה בקשר עם הרבה כדורגלנים, ונותן להם שיעורים. מה אתה אומר לשחקנים שמתלבטים אם לעשות צעד כמו שלך?
"אני אומר שחד משמעית לא לחשוב על זה ולעזוב את עולם הכדורגל. זה נראה חי, גן עדן וכיף, אבל זה חולף תוך רגע. אומנם יש כסף גדול ופרמיות אבל כאשר היום אני עם התורה אני מרגיש שמח בחלקי ויודע שלא חסר לי דבר".
דיברת על חברים בכדורגל. עם מי אתה בקשר עד היום?
"האמת כמעט עם אף אחד וגם לא ציפיתי שיישארו איתי בקשר כי כל אחד עם משפחתו ועם תחומו. אני אוהב את כולם וחלקם באים לשיעורים שלי ואני נפגש איתם כמו אלון תורג'מן, דודו ביטון, אייל גולסה וערן לוי".
לאן לדעתך יכולת להגיע אם היית נשאר בכדורגל?
"גם אם יכולתי להגיע לברצלונה ולשחק לצד לאמין ימאל אני לא מצטער לרגע ולא חושב על זה. אני מרגיש שדווקא נולדתי מחדש בגיל 24. אני לא מסתכל על זה שסיימתי את הקריירה, אלא תודה לבורא עולם שהוביל אותי לדרך חדשה".
אנחנו רואים שחקן כמו גבי קניקובסקי ואחרים שמצליחים לתמרן ומשחקים כדורגל בשבת. מה דעתך לגבי זה?
"בעיניי רק להעריץ אותו ואשריהם של כל אלה שהולכים בדרכו. מי שלא היה בעולם הכדורגל לא מבין שכדורגל זאת אהבה עיוורת ודבר שחיים אותו מהבוקר עד הלילה ומי שיכול לשלב עם זה מצוות ולשמור שבת, תוך שהוא לוקח מלון הכי פשוט העיקר לא לחלל שבת, אז אני בטוח שהברכה תבוא עמו".
אמרת בעבר שמקרה ראיוס פתח לך משהו חדש?
"האמת שהוא שלח לי הודעות בעבר והוא התנצל, אבל לאחרונה אני לא בקשר כי גם יש לי טלפון כשר ואין לי וואטסאפ, אבל לך אני יכול להגיד לראשונה שאם אראה אותו היום אזמין אותו למסעדה כשרה אצל חמי. שוב, לא רק שסלחתי לו, אלא גם מזמין אותו ופותח לו שולחן עם דג לוקוס ובקבוק יין. בעיניי הוא שליח השם. זה כמו לשתות נס קפה. שמים כפית נס מר, סוכר מתוק, מים רותחים וחלב קר ומברכים שהכול נהיה בדברו. בעיניי זה מסמל שכל אחד צריך לזכור ולהיות שמח בחלקו".
דובר בעבר על כך שכביכול הטלת 'קללה' על מכבי חיפה. מה חשבת על זה?
"לא הייתה 'קללה' מעולם. דווקא הם המציאו את הסטיגמה הזאת ובארבע השנים הראשונות לאחר המקרה מאוד כעסתי והייתי עצוב. אני יכול לספר לך שלפני כשנה יעקב שחר ואיציק עובדיה הגיעו לאירוע באולם של חמי בקיסריה, ניגשתי אליו והבאתי לו בקבוק יין וספרון של ראש השנה ואמרתי לו 'יענקל'ה תודה רבה'. עובדיה אף התבדח ואמר שכנראה לקחתי את הכדור הלא נכון, כי מכבי חיפה צריכה להתנצל על המקרה, אמרתי לו שקיבלתי את הכדור הכי נכון וזה כדור האמונה ובעיניי זכיתי לסיפור האמיתי".
הילדים שלך אוהבים כדורגל?
"הילדים שלי מעדיפים היום ללכת ללמוד תורה ולא ללכת לאצטדיונים. אני רוצה שהבן שלי יהיה תלמיד חכם וילמד תורה, אשתי ואני מתפללים על זה יום ביומו".
אתה עוקב אחרי הכדורגל היום?
"ממש לא. אין לי טלוויזיה בבית ואני שמח מזה. כאשר אני הולך להורים שלי ולכיבוד הורים, אז אבי מאוד מחובר לכדורגל ומספר לי את כל החדשות ואני רואה קצת, אבל בכלל לא עוקב ולא מעניין אותי".
מה ייחשב עבורך סגירת מעגל?
"וואו, סגירת מעגל עבורי תהיה שאקח את המיקרופון באצטדיון טדי ואעשה 'שמע ישראל' עם כל האוהדים וה' יתברך".