המצב הביטחוני המעורער, שכבר החליף את החזית המרכזית מדרום לצפון, הפך סדרי עולם ושינה גם את מה שהתרגלנו לראות בהקשר המלחמתי במגרשי הכדורגל. הערב, בהפרש של שעות ספורות, התקבלה ההחלטה שמשחקן של מכבי חיפה ובית"ר ירושלים בסמי עופר יידחה בקצת יותר משבוע, בעוד באצטדיון הי"א, בעיר הנמל למודת הטילים והיירוטים, התקיים המשחק בין מ.ס המקומית למכבי ת"א. חיפה אאוט, אשדוד אין.
רק כשזה הגיע לכדורגל נטו, אשדוד היתה באאוט טוטלי. הבדלי הרמות בינה לבין האלופה היו ברורים מהרגע הראשון. גם אם לרגע היה נדמה שהמארחת עושה קולות של מי שיכולה להישאר בתמונה, אז הצד המנטלי נכנס לפעולה ואשדוד נתנה כתף לצהובים, כדי שאלה ייתנו לה נוקאאוט. זה התחיל בדקה ה־27, כשההגנה של אלי לוי עשתה אודישן ל"צלם נולד". שחקן אחרי שחקן פספסו את הכדור או קפאו במקומם, ועשו זום לטווח אפס כדי לאפשר לדור תורג'מן לכבוש את הראשון. חלפו תשע דקות, וגם שוער אשדוד אריאל הרוש (הוחלף במחצית) קיווה לליהוק בתוכנית הריאליטי ועזר לנמניה סטואיץ' לכבוש את הראשון שלו עבור מכבי - 0:2 במחצית.
נראה שהקבוצה של ז'רקו לאזטיץ' למדה מהר מאוד את הדרך בה מאמנה החדש בחר ללכת העונה, בהתאמה לעומס הצפוי לה עם ההשתתפות בליגה האירופית. בניגוד למערכה הצבאית, הקרואטי דוחף את השחקנים שלו לחיסול מוקדם ומהיר של היריבות בפרט ושל הקרב על תואר האליפות בכלל. אמנם אנחנו בשלב מוקדם מאוד של העונה והכל על הנייר פתוח, אבל בינתיים נראה שהתוכנית הוטמעה בהצלחה בדרך לניצחון מוחלט, לפחות עד שמכבי ת"א תיתקל בהתנגדות של ממש, גם מצד המזל שעמד לצידה כבר מספר פעמים בעונה.
אשדוד מצידה, בניגוד לעמידתה האיתנה כעיר מול הטרור הארטילרי מעזה, הרימה ידיים מהר מאוד כקבוצת כדורגל. נראה שהיא רק רצתה לצאת בשלום מהמשחק הזה, משמע עם הפסד לגיטימי ולא תבוסה. חוץ מלהשתטח על הקרקע עם ידיים מעל הראש היא שידרה זאת בכל פעולה שלה, גם שהמאמן לוי צעק ונופף בידיו לחניכיו - בייאוש ניכר לעין - להתעורר או לפחות להשתדל. למזלו, מכבי הורידה הילוך כשהרגישה ששלוש הנקודות מובטחות לה, וכך כבר בדקה ה־60 נכנסנו לגארבג'־טיים.
בשלב הזה לאזטיץ' כבר הרשה לעצמו לעשות חילופי רוטציה וחלוקת עומסים, ולהסתכל הכי רחוק שאפשר מהאצטדיון הדהוי באשדוד - למשחק הפתיחה בליגה האירופית ביום חמישי הקרוב מול בראגה.
