על רקע מלחמת חרבות ברזל, ההתאחדות הפלשתינית לכדורגל מבקשת להעלות לסדר היום של קונגרס פיפ"א הצעה לנקוט צעדים נגד ההתאחדות הישראלית בגין הפרות כביכול של תקנוני פיפ"א.
אחת הטענות שמעלה ההתאחדות הפלשתינית כלפי ההתאחדות הישראלית מתבססת על הוראה בחוקת פיפ"א לפיה "התאחדות ומועדוניה לא ישחקו על הטריטוריה של התאחדות אחרת ללא הסכמתה". הטענה של הפלשתינים היא כי מועדוני כדורגל באריאל, מעלה אדומים, גבעת זאב, אורנית ותומר משחקים על "הטריטוריה שלה" – ובכך מפרה ההתאחדות הישראלית את הסעיף האמור בחוקת פיפ"א.
הלכה למעשה, ההתאחדות הפלשתינית מבקשת כי פיפ"א תכריע בסכסוך הישראלי-פלשתיני. שהרי, על מנת להחליט האם ההתאחדות הישראלית הפרה את הסעיף האמור נדרשת פיפ"א קודם כל להכריע בשאלה הנפיצה: מהי "הטריטוריה" של ההתאחדות הפלשתינית? ההתאחדות הפלשתינית טוענת כי הטריטוריה שלה חולשת גם על אריאל, מעלה אדומים, גבעת זאב, אורנית ותומר. זאת, לטענתם, "לאור הקונצנזוס בדין הבינלאומי כי מדובר בשטחים כבושים של פלשתין".
אולם תקדימי העבר מלמדים כי במקרים מעין אלו של סכסוכים טריטוריאליים נוהגת פיפ"א לשמור על ניטראליות. זאת לאור הסעיף בחוקת פיפ"א לפיו "פיפ"א תשמור על ניטראליות בעניינים של פוליטיקה או דת". אין זה מתפקידה של פיפ"א לברור ולשרטט את הגבולות בסכסוכים טריטוריאליים בין חבריה, ולפיכך נזהרת פיפ"א מלקבל החלטות אשר עשויות להתפרש כתמיכה בטענות הפוליטיות של צד מסוים. כך בעבר פיפ"א משכה את ידיה מסכסוכים בין ספרד וגיברלטר, סין וטאיוואן, או מרוקו וסהרה המערבית. המקרה של הסכסוך הישראלי-פלשתיני אינו שונה בהקשר זה.
כידוע, אין זה הניסיון הראשון של ההתאחדות הפלשתינית לאתגר את פיפ"א בנושא הסכסוך הישראלי-פלשתיני. ההתאחדות הפלשתינית כבר העלתה הצעות דומות לסדר היום של קונגרס פיפ"א ב-2015 ו-2017. בשנת 2017 שכרה פיפ"א פירמת עורכי דין מובילה על מנת שתייעץ כיצד עליה לפעול לאור חוקת פיפ"א. על פי אותה חוות דעת, פיפ"א מחויבת לשמור על ניטראליות בעניינים פוליטיים, ולכן הומלץ כי היא תימנע מכל פעולה או החלטה אשר עשויה להתפרש כתמיכה בטענות של מי מהצדדים במסגרת הסכסוך הפוליטי ביניהן. הכרה של פיפ"א בכך ש-"הטריטוריה" של ההתאחדות הפלשתינית כוללת שטחים שנויים במחלוקת – עשויה להתפרש כאמירה פוליטית המאמצת את טענות הרשות הפלשתינית בסכסוך הטריטוריאלי עם ישראל. לאור זאת, החליטה מועצת המנהלים של פיפ"א כי לא תמליץ לקונגרס פיפ"א לנקוט צעדים נגד ההתאחדות הישראלית בעניין זה עד אשר תשתנה המסגרת המשפטית או העובדתית.
כעת עולה השאלה: מה נשתנה?
ראשית, פיפ"א מורכבת משני גופים: המועצה של פיפ"א מצד אחד, אשר מתפקדת כמעין "ממשלה"; וקונגרס פיפ"א מצד שני, אשר ניתן להמשילו ל-"כנסת". בעוד מועצת המנהלים החליטה למשוך את ידיה מהסכסוך, קונגרס פיפ"א יכול להחליט אחרת. לאור העובדה שההצבעות בקונגרס פיפ"א עשויות להיות מושפעות מאינטרסים פוליטיים ובריתות אזוריות – לא ניתן לשלול חשש כי קונגרס פיפ"א לא יאמץ את הקו של מועצת פיפ"א.
שנית, ההתאחדות הפלשתינית טוענת כי במסגרת המלחמה בין רוסיה ואוקראינה אופ"א ופיפ"א נקטו עמדה פוליטית לטובת הצד האוקראיני בכך שהשעו את נבחרת רוסיה ומועדונים רוסים מהשתתפות במפעליהן בעקבות המלחמה באוקראינה. אולם קיים הבדל מהותי ויסודי בין שני המקרים: פיפ"א טענה מלכתחילה כי ההשעיה של רוסיה נבעה מטעמים אדמיניסטרטיביים ומעשיים בלבד לאור הקשיים שהתעוררו עקב המלחמה – ולא בשל כוונה או רצון להעניש את רוסיה בשל הפרה של תקנוני פיפ"א. בעוד בענייננו, הטענה היא כי יש להעניש את ישראל בשל הפרה של חוקת פיפ"א. הפלשתינים, הרי, העלו בעבר את הטענות לגבי פעילות המועדונים בשטחי הגדרה המערבית ללא כל קשר למלחמה בעזה או השפעותיה, אלא בשל הטענה העקרונית שלה כי המועדונים הישראלים הללו פועלים על הטריטוריה שלה.
שלישית, ניכר כי הפלשתינים סבורים כי האווירה הבינלאומית סביב המלחמה בעזה עשויה להשפיע על הקונגרס. קונגרס פיפ"א רווי בפוליטיקה, בריתות ואינטרסים, וייתכן כי אלו יגברו על המסקנה המשפטית כי פיפ"א לא צריכה לנקוט עמדה אשר עשויה להתפרש כתמיכה בטענות הפוליטיות של אילו מהצדדים.
גם אם קונגרס פיפ"א יקבל החלטה נגד ההתאחדות הישראלית – לא מדובר בסוף פסוק מבחינה משפטית. ההתאחדות הישראלית תפנה לבית הדין העליון לבוררות ספורט (הקאס) כדי לבטל את ההחלטה בטענה כי מדובר בהחלטה אשר עומדת בניגוד לחובה של פיפ"א לשמור על ניטראליות בעניינים פוליטיים. על אף שלישראל טענות משפטיות טובות ומבוססות – יש לקוות כי גם הפעם – כמו בפעמים קודמות – תשכיל פיפ"א למשוך את ידיה מהסכסוך.
עו"ד בועז סיטי, שותף במשרד עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן, תחום דיני ספורט
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו