בינואר 2011 קיבל סלובודאן דראפיץ' החלטה משמעותית שגרמה להרמת גבות מצד גורמים רבים כשהדיח את השוער הבכיר של בני סכנין מאיר כהן מעמדת השוער הראשון ובמקומו נתן את ההזדמנות למחמוד קנדיל שלקח את ההזדמנות בשתי ידיים – תרתי משמע – והפך לאחד הסמלים הגדולים של הקבוצה מהמגזר עד שעזב אותה בקיץ האחרון.
13 שנים מאוחר יותר חזר דראפיץ' לסכנין וגם העונה החליט לתת הזדמנות לשוער צעיר, בוגר מחלקת הנוער. בניגוד למקרה עם מאיר כהן, הפעם קיבל מוחמד אבו ניל בן ה-22 את הצ'אנס לאחר עזיבתו של השוער הזר ניקולאס האגן בתחילת המלחמה.
בהתחלה בסכנין שקלו לצרף שוער נוסף שייאבק עם אבו ניל על המקום בהרכב בין הקורות, אבל ככל שעבר הזמן הם הבינו שיש בידיהם נכס שהם צריכים לשמור עליו בכל מחיר. "מוחמד הוכיח את עצמו עוד בקיץ לפני המלחמה", אומר גורם בקבוצה. "גם אם האגן היה נשאר יכול להיות שסלובו היה נותן הזדמנות למוחמד. מדובר בשוער מוכשר שמגיע ראשון לאימונים ונשאר בין האחרונים".
שוער העבר, גיא חיימוב, מנתח: "מדובר בשוער אמיץ שלא מפחד מכלום. כבר מהרגע הראשון אפשר היה לראות שהוא קיבל את הצ'אנס ולא רוצה לוותר עליו. הקבוצה גם נמצאת בעונה מצוינת אז בכלל זה הרווח של כל הצדדים".
ואכן, סכנין סיימה את העונה במקום השישי והעפילה לפלייאוף העליון אחרי שנים ארוכות של חוסר יציבות. ההצלחה שלה לא קרתה בזכות משחק התקפה יוצא דופן (רק 26 שערי זכות ב-26 משחקים בעונה הסדירה, מקום 11 בליגה), אלא בעיקר בזכות ההגנה נהדרת בהובלתו של אבו ניל. רק ארבע קבוצות ספגו פחות מהקבוצה מהמגזר – מכבי תל אביב, מכבי חיפה, הפועל באר שבע ובני ריינה.
אבו ניל זוכה למחמאות גדולות ומקומו בהרכב של בני סכנין מובטח לשנים הבאות, כמובן אם ימשיך להציג יכולת גבוהה. עם זאת, בשל הדלילות בשוק השוערים הישראלים אף אחד לא יתפלא אם באחד הקיצים הקרובים הוא יקבל הצעות מקבוצות נוספות, אולי אפילו גדולות יותר מקבוצתו הנוכחית.
"נראה שבני סכנין הרוויחה שקט בעמדת השוער לעוד הרבה שנים", אומר חיימוב. "אנחנו רואים בשנים האחרונות שיותר קבוצות בישראל נותנות הזדמנות לשוערים המקומיים ומי שעושה את זה בדרך כלל לא מתחרט".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו