אריאל שרצקי בראיון ל-"ישראל היום": "לי ולסבא יש סיכום שאנחנו לא מדברים על הקבוצה"

מאז עלה לבוגרים במדי עירוני ק"ש לפני כשנתיים וחצי, שמו של אריאל שרצקי עלה לכותרות בגלל דברים שלא קשורים להישגים על כר הדשא, אלא בעיקר בגלל עניינים שקשורים למה שקורה מאחורי הקלעים של הקבוצה הצפונית, גם אם היו לרוב פרי דמיונם של לא מעט אנשים. בעלי אינטרסים, עסקנים ועיתונאים טענו כי סבו והבעלים איזי, התעמת עם מאמנים (סלובודן דראפיץ', ניר ברקוביץ') על הצבתו בהרכב, והבחור הצעיר היה צריך בשלב מוקדם בקריירה לפתח עור של פיל, להקשיב לדברים מהצד ולנסות להתרכז במה שחשוב.

כעת, בשיאה של עונת פריצה חשובה מבחינתו, בראיון עם "ישראל היום" הוא מספר על התחושות באותם ימים, על ההתקדמות שהוא חווה השנה בליגה הלאומית תחת שי ברדה, המצב הקשה בצפון והחלום הגדול להיות חלק מהסגל של נבחרת ישראל למשחקים האולימפיים תחת גיא לוזון בקיץ הקרוב.

"99% מהדברים שדוברו בתקשורת לגביי היו שטויות, אפילו אותם מאמנים אמרו לי שזה לא היה ולא נברא", הוא מתייחס לעובדה שפקפקו ביכולתו והרצון של סבו שישחק היא נטו בגלל הקשר המשפחתי. "אתה צריך לבוא לאימון ולמשחק וללמוד להתעלם. היום אין לי התמודדויות כאלה כבר הרבה זמן אבל גם אם זה יבוא, זה יעבור לידי. בסוף מה שהקרובים אליך חושבים עליך יותר חשוב ממה שאנשים שלא ראו אותך משחק דקה אומרים. ברור שזה פגע בי אבל לקחתי את זה למקום טוב שבו הבנתי שאסור לי להוריד רגל מהגז. גם עכשיו אם אני אשחק כמה משחקים לא טוב – ידברו".

אתה מדבר עם סבא שלך על כדורגל?

"יש בינינו סיכום שהוא לא מדבר איתי על הקבוצה בכלל כי הוא יודע שאני חבר של כל השחקנים. זה מה שאני ואבא שלי מבקשים ממנו. אם אני פצוע למשל, הוא יכול לשאול אותי איך אני מרגיש וכשאני רוצה להתייעץ על דברים, אני מדבר יותר עם אבא שלי שהוא אמנם לא מוכר אבל הוא מאוד מבין בכדורגל. כן קרו מצבים שדיברנו על כדורגל ועל הקריירה יותר כמו סבא ונכד אבל לא קורה שאני מדבר על הקבוצה בשום סיטואציה. ברגע שזה מתחיל קצת אתה לא יודע איפה זה ייגמר, אז סיכמנו שלא נדבר על הקבוצה בכלל".

לא קרה לך שאמרת לעצמך 'למה אני צריך את זה, עדיף לעזוב'?

"ברור שחשבתי. אמרתי לעצמי שזה כבר לא טוב שאני אשאר פה. שנה שעברה וגם בקיץ האחרון היו לי כבר אופציות ללכת לקבוצה אחרת בליגת העל, הדברים כמעט היו סגורים והייתי מאוד קרוב ללכת. אחרי ששי חתם הוא יזם איתי פגישה, דיבר איתי כמה פעמים גם לפני בשיחות טלפון. למרות שאמרתי לו שאני נעול לעזוב, הגענו למסקנה שאני צריך להישאר פה ואני שמח שזה קרה. זה כנראה מה שהיה צריך לקרות ואני שמח שהוא צדק".

עוד מילה על סבא. אתה רואה עתיד לק"ש ביום שהוא לא יהיה במערכת?

"הכל תלוי מה יקרה בדיוק אם הוא יעזוב ומי יבוא במקומו וכמה כסף ולב ישקיעו פה. עצם קיומה של ק"ש חשובה מאוד לכל האזור פה ולייצוג של הצפון. תסתכל עכשיו מה קורה פה, הצפון כרגע לא דומה לאיך שהוא נראה בימים נורמליים, זה לא נראה כמו ישראל בכלל מה שקורה פה. חשוב מאוד שק"ש תהיה בליגת העל ואני מקווה שבסוף העונה באמת נעלה ליגה ומי יודע אולי גם נצליח לזכות בגביע המדינה וזה יגרום לאנשים שוב להבין את החשיבות של המועדון הזה בכדורגל פה".

בזמן שאנחנו מדברים, בטלוויזיה מודיעים כי שני חיילים נפצעו מירי טיל נ"ט לעבר קיבוץ מנרה ושרצקי ג'וניור שבימים כתיקונם גר לבד בצפון כבר מספר שנים בקיבוץ דפנה וכעת חזר לתקופה לארסוף לגור עם הוריו, מספר על הקושי להתמודד על עלייה בזמן שהצפון רחוק מלהיות בשגרה. "אין לנו משחקי בית כל העונה וזה מאוד משמעותי. אם אתה מסתכל על זה מבחינה יותר עמוקה יש שחקנים שלא גרים בבית שלהם כבר חודשים וזה קשה עונה שלמה גם לשחק טוב וגם להתאמן טוב שהראש שלך לא בדיוק במקום. אין לנו חדר הלבשה נורמלי של קבוצה שאתה משאיר דברים אישיים, תמונות, נעליים. אנחנו מתאמנים בשפיים בבית הנבחרות אחרי שתקופה ארוכה נדדנו אבל זה לא מרגיש בית. כל השחקנים שמפונים גרים במלון הרודס בהרצליה. זה לא אידיאלי אבל אנחנו מבינים שיש דברים יותר רעים".

אתה עד כה העונה עם 7 שערים ו-4 בישולים בכל המסגרות. הפכת לשחקן משמעותי. מה גרם לפריצה שלך?

"דבר ראשון השנה אני שחקן הרכב קבוע ואני יכול להראות יותר מה אני שווה. יש לי יותר ביטחון ושקט לשחק. אני מאמין שעד גיל 25 יש מקום וזמן להשתפר מקצועית ומנטלית ובכל פגרה אני עובד על עצמי ובקיץ האחרון עשיתי הכנה טובה מאוד. גם בצד המנטלי רציתי השנה להוביל. לקחת את הקבוצה למקום שהיא צריכה להיות בו והבנתי שזה הזמן שלי. יש שחקנים בנבחרת הבוגרת ובנבחרת הצעירה שגדלתי איתם. אני יליד 2001, ככה שאני יכול להיות בסגל של הצעירה לאולימפיאדה וזה היה חלק מהמטרות לפני שהתחילה העונה. דבר נוסף זה העובדה שיש לי כמו שאמרתי חיבור טוב עם שי, הוא נתן לי הרגשה שהוא סומך עליי וזה הדבר הכי חשוב לשחקן שהוא מקבל גב מהמאמן שלו".

כמה זה באמת מדגדג לראות כל כך הרבה צעירים בנבחרת הבוגרת?

"זה מדגדג מאוד. את חלקם אני מכיר טוב מאוד, חלקם גם חברים קרובים שלי ואני יודע שברמה אני יכול להיות שם גם, אבל זה תלוי בהרבה דברים. אני מקווה שאני אגיע לנבחרת הבוגרת. עכשיו אני יכול להיות בסגל לאולימפיאדה וזה מרגש לא פחות. אני אעשה כל מה שצריך כדי שזה יקרה ואמשיך לתת הכל גם אם לא".

אם ק"ש תעלה, אני מתאר לעצמי שתרצה להישאר במועדון ולהמשיך את התהליך. מה יקרה איתך אם לא תעלו?

"יש עוד הרבה משחקים ופלייאוף כפי שאפשר לראות יש קרב גדול בצמרת וצריך לתת פוש ולהיות מרוכזים עד הסוף. הסוכן שלי גלעד קצב קיבל כמו שאמרתי עבורי מספר הצעות אבל החלטנו שאנחנו לא רוצים להתעסק בזה. לא כקלישאה, עכשיו אני מרוכז בק"ש. בתור מישהו שגדל במועדון, שאוהד את הקבוצה אני מרגיש מחויב להחזיר אותה לליגת העל אחרי שירדנו בעונה שעברה. אחרי שנשיג את המטרה, נראה מה קורה הלאה איתי באופן אישי, אני לא דואג מזה".

משהו לסיום, איך בחור צעיר מעביר את הזמן הפנוי שלו מחוץ לכדורגל כשהוא גר לבד?

"שבוע לפני המלחמה נרשמתי לתואר בכלכלה בתל חי אז אני נכנס לזום פעמיים בשבוע. אני בזוגיות ועם השנים כשהתחלתי לגור לבד כבחור צעיר הכרתי פה אנשים שנהיו חברים מאוד טובים שלי וזה הקל על הסיטואציה. לגור לבד תמיד בהתחלה מלווה בקשיים קצת אבל אין שחקן שלא צריך להתמודד עם דברים כאלה".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות