עד מתי? הדחף המכוער של הקהל האפיל על דרבי שהפתיע את כולם

שתי קבוצות לחוצות עלו על כר הדשא של בלומפילד אתמול (רביעי) לדרבי הגדול של תל אביב. מצד אחד הצהובים, שהגיעו למשחק אחרי שלקחו 2 נקודות בשלושת המשחקים האחרונים ומאמנם רובי קין נאלץ להתמודד עם המשבר המקצועי הראשון בקריירה שלו. מנגד האדומים, חטפו מכה לא פשוטה ביום שבת מול הפועל באר שבע ובכלל נראים אבודים בחמשת המשחקים האחרונים בהם הפסידו שלוש פעמים וסיימו פעמים בתיקו.

רציתי להתחיל לכתוב על כדורגל, כי באמת קיבלנו משחק נפלא, עם שערים יפים, שינויי מומנטום, קצב נהדר וטעויות שיפוט קריטיות שהשפיעו על גורל המשחק. אבל אנחנו לא חיים בימים רגילים ועם כל האהבה שלי למשחק, החיים המשותפים שלנו פה במדינה חשובים בהרבה וקרה כאן משהו בשביעי לאוקטובר, ששם כל אירוע ספורטיבי ותרבותי בפרופורציה אחרת.

אז נכון שיש המון אמוציות בדרבי והקהל מגיע טעון, אבל הגיע זמן שמישהו בהתאחדות לכדורגל וברשויות האכיפה יעשה משהו עם שירי האוהדים המזעזעים ביציע. מצד אחד שירי "מכבי שואה" ו"מכבי אושוויץ" (מחריד, אין מילה אחרת) של אוהדי הפועל, ומצד שני "הפועל חיזבאללה" ו"טועמה מחבל" של אוהדי מכבי.

סלים טועמה היה שחקן נהדר. אני מכיר אותו מאז שהיה ילד בגדנ"ע יהודה ושיחקנו נגדו כשאני הייתי במכבי נתניה. בהמשך נפגשנו הרבה על המגרש וגם מחוצה לו. מעבר להיותו שחקן מצוין שעשה קריירה גדולה, סלים הוא בחור משכמו ומעלה ועל כך יעיד כל מי שמכיר אותו.

לצערו, בגלל שהוא שחקן טוב ומוצלח, אוהדי היריבות, בעיקר אוהדי בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב, קראו לעברו שוב ושוב קריאות גזעניות, שהמשיכו גם אחרי שפרש ממשחק. אחרי 7 באוקטובר, טועמה התגלה בגדולתו. בלי לדבר הרבה ובלי יח"צ, סלים עבר מלוויה ללוויה, ביקר פצועים, לוחמים, מפונים ללא קשר למוצאם או לדתם.

ישראלי יקר שנרתם למאמץ הלאומי ומנסה לסייע בכל דבר שהוא יכול. לתומי חשבתי שהמעשים שטועמה עשה והטרגדיה הנוראית שעברנו ואנחנו עדיין עוברים, תגרום לאוהדי הכדורגל להיות קצת יותר שקולים במילים שיוצאות להם מהפה. שיבינו את ההבדל בין עיקר לתפל, שיבואו למשחק כדורגל, תחרותי וטעון ככל שיהיה, יעודדו את הקבוצה שלהם, ישמחו בשערים שהיא כובשת, יתעצבנו על הטעויות של השחקנים והמאמן ויפסיקו לשיר את השירים הנוראיים האלו באופן כללי ובטח כלפי אדם כל כך טוב כמו סלים טועמה.

לצערי טעיתי, אבל אני עדיין מקווה שיגיע יום וזה ישתנה. אולי אם הקפטנים של הקבוצות יפנו לקהלים ויבקשו מהם להפסיק ויבהירו שבמידה והשירים הללו ימשיכו הם ירדו מכר הדשא, זה יקרה. אני מסרב לאבד תקווה.

ואם נחזור למשחק, אז התוצאה הסופית לא הפתיעה אף אחד, אבל הדרך שבה המשחק התפתח בהחלט כן. מכבי קטעה רצף של שלושה משחקים ללא ניצחון והרוויחה בענק את שני החלוצים שלה, דור תורג'מן עם צמד נהדר וערן זהבי שחזר לכבוש אחרי בצורת חריגה של שישה משחקים.

רובי קין הראה גמישות טקטית שפתח במערך של שלושה בלמים (שלושה מגנים שמאליים טבעיים בהרכב, שניים מהם פתחו כבלמים) ושני חלוצים, כשבקישור גבי קניקובסקי סיפק משחק אדיר.

האדומים מנגד נתנו את כל מה שיש להם, הצליחו להתאושש בצורה מעוררת כבוד מפתיחת משחק נוראית שנראתה כמו מבוא לשישייה, ואלמלא טעויות שיפוט ושגיאות קריטיות במרכז ההגנה, יכלה גם לצאת עם משהו מהמשחק הזה. אולי בפעם הבאה.

המשחק הבא של הפועל תל אביב הוא מול בית"ר ירושלים, ומעבר לחשיבות המקצועית הגדולה של המשחק לשתי הקבוצות שמגיעות אליו אחרי הפסדים כואבים, הרבה יותר חשוב יהיה לראות ולשמוע מה יהיה ביציעים. כולי תקווה ששתי הקבוצות יאחדו כוחות, יישרו קו ויפנו לקהלים ביחד, כשהם מבקשים מהאוהדים להתרכז בטוב ובמאחד ולנקות את הרע והמפלג. כל השאר יהיה בונוס.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות