ממאה לאפס: הפועל באר שבע הולכת ומתרחקת מצמרת הכדורגל הישראלי

חמש עונות עברו מאז שצלחת האליפות עשתה את הדרך הארוכה לדרום בפעם האחרונה. מאז, שנה אחרי שנה, החלום לראות אותה שוב בטוטו-טרנר רק הלך והתרחק (טוב בסדר, היו רגעים בעונה שעברה שזה איכשהו עוד נראה אפשרי). מעבר לכך, התחושה במהלך השנים האלה היא שהפער בין הפועל באר שבע לשאר הגדולות - זה שהיה שם לפני עונות האליפות - חזר בענק.

את עונת 2023/24 סיכמו עבור הפועל באר שבע עוד לפני שהיא התחילה ("אלופה בטוחה"), וסיכמו שוב אחרי המשחק הראשון של העונה ("תגידו תודה אם תסיימו בפלייאוף העליון"). נדמה ששום קבוצה לא עשתה מעבר כזה חד ממאה לאפס אי פעם. ואל תתנו לי עכשיו עוד דוגמאות, זה הדבר היחידי שחסר לי על הראש.

ה"מחטף" האחרון של שגיב יחזקאל לאנטליספור הטורקית ביום שישי בערב, די הלם בנו. מאיפה זה הגיע? מה הקשר עכשיו? ומה, במקום להתמקד בלהביא חלוץ או פליימקר, יתמקדו בלהביא מגן ימני חדש? כן, בדיוק ככה רצים לאליפות, בטח.

אף שחקן לא צריך לעצור את עצמו מלבצע קפיצת מדרגה ולצאת לחו"ל, אבל מה יהיה, אפילו עשרה משחקים לא עברו מתחילת העונה ומרגיש שמשהו לא טוב קורה בבירת הנגב, לא טוב בכלל. שחקנים מחפשים לעזוב, חלקם הצליחו-חלקם בדרך, ומי נשארים איתנו? הצרצרים.

איתמר שבירו, שיחזור לבאר שבע עם רוח גבית ענקית מהקהל, הוא אמנם בגדר כדור הרגעה עם השפעה מיידית, אבל עם תופעות לוואי נלוות. הוא יגרום לאובדן הזיכרון של החלוץ הזר שרצינו, וישכיח גם את הפליימייקר שייחלנו לו - המחליף הלא קיים של רמזי ספורי - שיגרום למשחק שלנו סוף סוף לחיות.

אליניב ברדה יכול לעלות מחר בצד ימין של ההגנה עם חאתם עבד אלחמיד, איאד אבו עביד או רחמנא ליצלן עם יוני סטויאנוב או אלתור אחר, וכמובן גם ארי מרנשטיין הצעיר זו אופציה. הגנתית אולי יהיה שיפור (לא סומך על זה) מיחזקאל, אבל תחליף ראוי לא יהיה. עוד מינוס.

שורה תחתונה, אנחנו בבעיה. צריך לקרות נס אמיתי כדי שעונה נוספת יהיה מאבק משולש בצמרת, אבל כרגע אין בינינו, אוהדי הפועל באר שבע, אחד שחושב שאפשר לנצח את המשחק הבא מול מכבי חיפה או מכבי תל אביב. במצב הנתון, בהתחשב שהפערים בסגלים כל כך גדולים, מספיק לנו שתטרפו את הדשא. שתעשו כל מה שאפשר כדי לנצח. שהמרמור יסתלק, נדבר שוב.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות