אוהדי מכבי חיפה, על מה אתם בוכים?

עם המתנה של עשרות אלפים למינויים שנתיים, עם 100 מיליון שקל נזילים לעשות איתם מה שבא להם, עם תקשורת מקומית מגויסת ברמת כוח ואגנר אם מישהו מעז להגיד מילה לא טובה על הקבוצה שלהם, ועם שובע מקצועי אחרי שנים אדירות, אפשר לרדת קצת ממכבי חיפה.

כן אפשר להעביר ביקורת בכוח, על זה שמסאי דגו יכול לאמן את הקבוצה הזאת בערך כמו שאיתמר בן גביר מסוגל לעצור את האלימות שמשתוללת ביהודה ושומרון, על זה שהארנק נשאר סגור בינתיים ועל זה שמכבי ת"א והפועל ב"ש יכולות לסכן את ההגמוניה.

אבל בחייכם, תהיו רציניים לכמה רגעים. ליגת העל מתחילה רק בעוד חודשיים, והסיכוי שמכבי חיפה תגיע לליגת האלופות נותר קטן על אף ההצלחה של השנה שעברה. כניסה לשלב הבתים של הליגה האירופית או זה של הקונפרנס ליג, שתכניס עוד הרבה כסף, היא משימה ריאלית הרבה יותר - וגם בינואר עוד אפשר לרוץ לאליפות.

בטח בליגת העל המקומית. חוץ מזה, לבכות על מצבה של מכבי חיפה זה להיות בכיין ברמה של הזיה. יש אוהדים של קבוצות שלא יראו כל החיים שלהם את מה שהאוהדים של הירוקים ראו בשלוש השנים האחרונות.
צריך לזכור, הבדלי האיכויות בכדורגל הישראלי כל כך גדולים, שהחיפאים יכולים להרשות לעצמם להיות זחוחים לזמן־מה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אחרי הכל, הם הולכים והופכים לגרסת הכדורגל של מכבי ת"א בכדורסל בימיה הגדולים - ואפשר להתווכח אם זה סימן טוב או רע.