ההודעה על פרישתו של הקשר חנן ממן, כשהוא רק בן 33, תפסה לא מעט אוהדי כדורגל מופתעים. רק ב-2018 הוא נבחר לשחקן העונה בליגת העל, זכה באליפות עם הפועל ב"ש והיה בשיאו. אבל כשאומרים שכדורגל הוא דבר נזיל, השנתיים האחרונות של ממן המחישו עד כמה.
פטירת אחותו אורית ז"ל עקב מחלה קשה ובהמשך פציעה בלבלב, כזו שבכדורגל תראו אחת למיליון, שינו את הכל. בראיון פרישה ל"ישראל היום", הוא מספר איך הכל התחיל ומודה: "אני מתבשל עם זה הרבה זמן, אי שם מתחילת העונה, אחרי כמה ממשחקים שירדתי גמור והבנתי שזה הולך להיות הכיוון. בסוף המחשבה יצרה את המציאות שהגיע הזמן לעצור וללכת למקומות אחרים".
זהו, הרגשת שלא תוכל לתת עוד שנה-שנתיים? שלא תוכל להתאושש?
"יכולתי לתת יותר משנתיים. עד הפציעה בבטן הרגשתי שאני יכול לשחק גם חמש שנים, פיזית מצוין, נתונים טובים וזה קשה לקבל את מה שקורה. אתה לא חושב פתאום על שער או בישול, אלא שהבן שלי לא יבוא למגרשים ויעודד אותי. לא להיות יותר בחדרי הלבשה, שלא יהיה יותר את הלחץ אחרי משחק. זה לא פשוט, אבל בסוף לקחתי החלטה לא קלה עבורי ועבור המשפחה שלי.
אולי הרגשת שזה שילוב של כל הדברים שעברת ברמה האישית, עם פטירת אורית ז"ל וגם הפציעה וכל מה שמסביב?
"אני עובר שנתיים לא קלות ברמה האישית וגם מאז הפציעה. בסופו של יום אתה עם המחשבות והנפש לא שקטה. זאת התמודדות עם המון לחצים, חוסר וודאות ותהיה. אם אצטרך לפרוש, אז מה אעשה אחר כך? איך אפרנס את הבית? את הילדים? אלה מחשבות לא פשוטות". עוד הוסיף: "היו הרבה שלבים של תהייה וניסיון להבין אם זאת תקופה לא טובה, חוסר ביטחון וזה יעבור, או שהגוף כבר לא אותו דבר. ואז פציעה בירך, שמצריכה ממני לקחת כדורים ומגבילה אותי. ומחשבות שאולי זאת פציעה פנימית שמונעת ממני לתת את מה שנתתי, ברמת ריצה, כניסה לתאקלים ודברים כאלה".
כבר החלטת מה תעשה אחרי הפרישה?
"צריך קודם שירצו אותי. אני חושב שכן יהיה לי ביקוש, כי עשיתי דבר או שניים בכדורגל. אני לא רוצה להיות מאמן, אבל ניהול מאוד מעניין אותי".
יואב כץ תמיד שם אותך לצידו והוא אמר תמיד שהדלת פתוחה בפניך.
"אני מאוד מקווה שהוא ירצה שאמשיך במועדון ושנמצא יחד איך זה יקרה וישדרג את המועדון. ויש איך לשדרג. יש פגרה עכשיו, אפשר לשבת, לחשוב. הכל פתוח ואני לא שולל שום דבר. הייתי רוצה להעביר הלאה מהידע שלי, מהניסיון וההתמודדות. תראה, זה מקצוע מאוד מסובך, אנשים חושבים שזה לבוא, לבעוט בכדור וללכת הביתה, אבל ממש לא ככה".
ממן הוא סמל בהפועל חיפה. הוא שיחק במדיה הכי הרבה בליגת העל, 143 פעמים, בהן כבש 53 שערים. לפני 5 שנים הוא קיבל החלטה לעזוב להפועל ב"ש בחודש ינואר בתקווה לזכות עימה באליפות. יואב כץ פתח את הדלת והשאיר אותה פתוחה כדי לקבל בחזרה את מי שהיה שחקן העונה לעונת 2017/18, בה כבש 12 שערים והוסיף 7 בישולים. באותה העונה, למעשה ממן זכה בדאבל, כי קבוצתו הראשונה הפועל חיפה, הניפה גביע ובב"ש הקשר קטף את הצלחת הראשונה בקריירה. "ברמת ההצלחה, זאת היתה החלטה נכונה", הוא משחזר, "זה הרגע הכי גדול בקריירה, לקחת אליפות ותואר אישי כזה, ברור שזה השיא".
איך קיבלת את ההחלטה לעזוב בינואר?
"הייתי בשיא היכולת הפיזית שלי והייתי חייב להגשים את עצמי. רציתי ללכת למקום שלוקח תארים וזה היה או ב"ש או מכבי ת"א בזמנו. בסופו של דבר אני שמח מאיך שזה קרה ומודה על הכל. היו לי גם המון רגעי אושר בהפועל חיפה. היה לי טוב במועדון הזה בכל רגע בקריירה".
הרגע הכי קשה? הפציעה?
"כן, הייתי בשוק. זאת פציעה שאתה לא יודע אם תצא מזה, לא תצא מזה. לראות את אבא שלי (כוכב העבר ברוך ממן, ל.נ) בחוץ זה היה מטורף. הוא היה לא רגוע, בשבילו זה היה שוק לראות אותי עומד להיכנס לניתוח ובטח רץ להם הסיפור עם אחותי. לך תדע לאן המחשבות שלהם הפליגו. להדאיג את ההורים זה הכי קשה".
כשהבנת שאתה לא מצליח לחזור לעצמך, דיברת עם המאמנים?
"ברור שדיברנו, גם עם ניר קלינגר ובהמשך עם רוני לוי, היו הרבה שיחות. הדגשתי שגם להושיב אותי בספסל זה בסדר ואם זה לטובת הקבוצה אז הכל טוב. ניסינו למצוא את המתכונת הכי טובה וזה לא עבד. הכל הוביל להחלטה שאולי כדאי לעצור. את ההחלטה הסופית קיבלתי אחרי דיבור עם אשתי, החלטה של זהו, אני עוצר. זה היה לא קל".
כמה תגובות קיבלת אחרי הפרישה? באת מבית ירוק, גדלת במועדון אדום, שיחקת גם בבית"ר, אבל כולם מפרגנים, קראתי פוסט שאתה "שחקן שאי אפשר לשנוא". אתה גם מרגיש ככה?
"אלה יומיים מרגשים, חבל על הזמן. כמה תגובות, וואו, מכל הקהלים בארץ. אבא אחד שלח לי סרטון של הילדות שלו בוכות ומקריאות את ההודעות על הפרישה. זה הזוי, אבל מחמם את הלב".
בתסריט האופטימי, איפה אתה רוצה להיות בעתיד?
"מנהל מקצועי, אני מקווה בהפועל חיפה. אם לא, אז לעשות משהו כזה שישפיע וישפר את הכדורגל. שישפר את התנאים, האנשים, השחקנים, זה מה שאני
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו