דה ז׳ה וו. זה מה שהרגשנו אתמול בסיום המשחק בסמי עופר. גם הפעם כמו במפגש הקודם מולם היינו עדיפים, שוב שלטנו, הגענו למצבים אבל גם הפעם מכבי חיפה יצאה עם ידה על העליונה ואנחנו נותרנו רק עם המחמאות. במאבק אליפות בשלב זה של העונה זה לא מספיק וככל הנראה המאבק תם. כמובן שעד שזה לא נגמר פורמלית צריך להמשיך לשחק, אבל פער 7 נקודות יהיה מאוד קשה לסגור.
האווירה אתמול הייתה לוהטת כיאה למשחק עונה. מגרש מלא, תצוגה של הקהלים והמון רעש ומלחמה. אך צריך להודות ביושר מכבי חיפה קבוצה איכותית יותר, היא ניצחה אותנו בכל המפגשים העונה ונמצאת בצדק נגיעה מאליפות שלישית ברצף כמו שברק בכר אוהב לקחת.
הפועל באר שבע השנה היא קבוצה חזקה, עם אופי ונחישות. מדובר בחבורה של לוחמים, שלא מוותרים בקלות. העניין הוא, שאליפות לוקחים עם מלחמה אבל גם עם איכות וזה לצערנו חסר לנו מאוד בחלק ההתקפי.
אין לנו ״קילר״, אחד כזה שאפשר לסמוך עליו שייקח את המשחק עליו. מהצד השני מכבי חיפה עלתה עם חמישה שחקני התקפה שכל אחד מהם הוא כזה, מכל אחד פחדנו שהוא יעשה מהלך אחד ״ויקבור״ אותנו.
הגרלת הפליאוף לא עשתה עמנו חסד, אם המפגש הראשון היה בטרנר יכול היה להיות שהתוצאה הייתה הפוכה ולמפגש הבא מולם היינו מגיעים בסיטואציה אחרת והעניין בפליאוף היה מתארך. שכן אין אוהד אחד שלא יודה שמדובר במגרש קשה מאוד עבורנו. אך כידוע זה לא מה שקרה כך שנותר לנו רק לתהות מה היה אם.
למרות היתרון האיכותי של מכבי חיפה, את המשחק הזה אי אפשר לסכם בלי להתייחס לשיפוט הביתי החד צדדי שהיה אתמול. המועדון התריע מפני שיבוצו של אוראל גרינפלד, התרעה שנפלה על אוזניים ערלות. גרינפלד נמנע משריקות מחייבות והוצאת כרטיסים צהובים נגד הקבוצה הביתית, גם כשמיגל קיבל מרפק לפנים מסק, גם כאשר שרי נתן לו סטירה שעל הרבה פחות מנה שחקנים עפו ליציע. כאמור זה היה סוף ידוע מראש.
אם בכל זאת אצטרך לבחור את המצטיינים שלנו אתמול הרי שאציין את מיגל ויטור ומראיינו בריירו על כמות חילוצים אדירה, אשר מנעה מהחלק ההתקפי והאיכותי של חיפה לייצר מצבים, וכן את רועי גורדנה שבפעם המי יודע כמה הוכיח כמה הוא אנדרייטד רציני בליגה הזאת. אך כאמור החלק ההתקפי היה פחות טוב שקיבלת החלטות לא טובות.
בסיכום הדברים מאבק האליפות אולי תם אבל לא נשלם. כל עוד יש סיכוי תיאורטי אנחנו צריכים להמשיך לשחק עד הסוף עם הנחישות והאופי המאפיין אותנו השנה. אמנם אין הבדל בין מקום 2 ל-3, אבל מבחינה תודעתית, וכן לטובת הגברת המוטיבציה להתחזק ולרוץ חזק יותר בעונה הבאה, אנחנו חייבים לסיים לפחות כסגנית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
