דעה
ערן זהבי, מואנס דאבור, דיא סבע ושות': יוסי בניון צריך לקחת אחריות על הרעש שהוא מייצר בנבחרת ישראל
אף אחד לא יכול להוציא את שמו של קשר העבר מספרי ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי, אבל הוא צריך לתת דין וחשבון בשקיפות מלאה על מה שקורה תחתיו בשנה האחרונה • זהבי וסבע הם דוגמא טרייה ללא מעט שאלות שיש לאוהדים ונראה שאנחנו בדרך לראות עוד חילוקי דעות

1. יוסי בניון נחשב ללא ספק לאחד השחקנים הכי גדולים שהיו למדינת ישראל. הוא רשם קריירה ארוכה בחו"ל כשבין היתר לבש את המדים של ליברפול, צ'לסי וארסנל – מועדוני פאר באנגליה. הוא ערך 102 הופעות במדי הנבחרת, כבש 24 שערים ורשם לא מעט רגעים יפים על אדמת ישראל ומחוצה לה. את שמו בספר ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי אי אפשר להוציא. הוא שם לנצח.
יחד עם כל זה בניון היה מעורב בלא מעט עימותים במהלך הקריירה שלו. עם אלי כהן השריף כשלא רצה להיות מוחלף כבחור צעיר בעונת 99/2000, עם דרור קשטן שמעט האנשים שהיו יכולים בכלל לפנות אליו וספג אש מבניון רק כי העז להחליף אותו במשחק נבחרת מול לטביה, משה סיני, אוהדי מכבי חיפה ועוד רבים. הילד הטוב למראית עין הוכיח לא פעם שכשהוא יוצא מקור הרוח שלו קשה לו לעצור את עצמו. ההודעה על עזיבת מכבי חיפה, רגע אחרי הזכייה בגביע ב-2016 שפגעה בחגיגות של הקהל הירוק הם עוד דוגמא לכך. העובדה שנפרד ממרקו בלבול מהר כל כך לאחר המינוי למנהל המקצועי של הנבחרת היא דוגמא נוספת.
2. בשנים האחרונות בתקופת הצוות האוסטרי אמנם הנבחרת לא הגיעה לתוצאות משמעותיות אבל נראה היה שסגנון המשחק מחזיר מעט את הקהל הישראלי. אנדי הרצוג ו-ווילי רוטנשטיינר הצליחו להביא איזשהו חיבור שאבד עם השנים. האוסטרים גרמו לשחקנים לרצות ללבוש את המדים הכחולים-לבנים ונראה היה שאנחנו בדרך למשהו, שצריך עוד קצת זמן ושבאמת עניין הלאומיות, ערבים, יהודים נדחק עם הזמן הצידה.
ההחלטה של ראשי ההתאחדות לשנות פאזה היא זכותם המלאה, אבל בנקודת הזמן הזו, היה אפשר אולי לתת לאוסטרים הזדמנות נוספת. בזמן שאנחנו כל הזמן רק מדברים על תהליכים ארוכי טווח, במדינות קטנות כמונו באמת מיישמים אותם. תשאלו את בלגיה, קרואטיה, איסלנד ודומיהן.
3. אי אפשר לומר שמונאס דאבור לא עשה טעות קשה עם הפוסט שפרסם בזמן מבצע שומר החומות ובמדינה שכל משפט שלך יכול לקטלג אותך כאויב הציבור, הוא היה צריך חשוב טוב לפני מה שעשה. יחד עם זאת נראה שבניון וחזן הלכו על הדרך הקלה כשאפשרו לו לפרוש מהנבחרת ולהיכנע לשריקות הבוז, ככה יוכלו לצאת טוב אולי לקראת החלטות מעוררות מחלוקת בהמשך.
בסאגת ערן זהבי שנטחנה לא מעט בחודשים האחרונים, גם כן נראה שבסוף האגו הוא הדבר היחידי שמשחק פה תפקיד. זהבי כבר קיבל בעבר חדר לבד בנבחרת ואם גם הוא סובל לעיתים מהתקף אהבה עצמית ששמורה לגדולים ביותר, נראה שדווקא בניון, שגם זכה לחדר לבד במשחקי הנבחרת יכול היה לנהל את הדברים בצורה אחרת. כל צד מציג את הדעה שלו אבל נראה שיש מתחת לפני השטח מתח שאפשר לראות מתחת להר געש ביכול להתפוצץ בכל רגע.
אם רוצים באמת מישהו מבחינה מקצועית, עושים הכל כדי לחבר אותו. אם לא, אפשר להיפרד מדרך יפה. אמר אייל ברקוביץ' בעבר כשהודח מהנבחרת על ידי אברהם גרנט שבישראל לא יודעים להיפרד משחקנים וותיקים. בניון שבעצמו היה שחקן, היה צריך לנהל את הדברים בצורה שונה, בטח מול השחקן היחידי שתפקד בקמפיינים האחרונים ומי שבגיל 35 עדיין בעמדה לסיים כמלך שערי ליגת העל, כשרבים חשבו שלא יעבור מספר דו ספרתי.
הבוקר (חמישי) גם הגיעה פרשת דיא סבע. אמנם הוא לא עשה מספיק לטובת הנבחרת בשנים האחרונות אבל גם הוא לא יהיה בסגל למשחקי הנבחרת הקרובים על אף יכולתו העונה בטורקיה וגם במכבי חיפה. וגם אם הוא טעה בדרך שלו, מי שצריך לתת את התשובות הוא בניון. יש יותר מדי סימני שאלה, אין מספיק שקיפות ובמה שקשור לנבחרת, השקיפות היא הדבר החשוב ביותר. הנבחרת היא של כולנו, לא של בניון ולא של אף אחד אחר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו