זה שש שנים שאוהדי הפועל באר שבע מצפינים לאצטדיון דוחא המרוחק, זה שש שנים שאנחנו חוזרים משם מתוסכלים כי הקבוצה פשוט לא מצליחה לנצח. אתמול (רביעי) תקופת הנאחס הזאת תמה, הפועל באר שבע הצליחה סוף סוף לשחוט את הכבשה שחורה.
בסביבות 150-200 אוהדים עשו את הדרך אתמול לצפון הקר, כאשר החשש מדחייה נוספת מלווה אותם. אבל השורה מתוך הרפרטואר העשיר של שירי האוהדים: "בגביע, בליגה, בכל מגרש ובכל מזג אוויר" היא זו שהובילה אותם וגרמה להם להתגבר על החששות.
ניתן להבין כמובן את האוהדים שבחרו לא להגיע אתמול לסכנין, בכל זאת המשחק שוחק ביום חול, בשעה מאוחרת ובמזג אוויר לא פשוט. אבל מי שכן נסע, זכה לראות את הקבוצה מציגה משחק מעולה.
הקבוצה שלטה ברוב דקות המשחק, הניעה כדור בנגיעה והגיעה למספר גדול של מצבים שהיו צריכים להפוך את ההתמודדות הזאת לקלה הרבה יותר. אך חוסר מזל לצד עוד יכולת טובה של שוער סכנין גד עמוס, הפכו את המשחק לעוד ערב של קרב קשה כפי שהתאפיינו המשחקים האחרונים שלנו. זה נגמר שוב רק ב-0:1 קטן אבל זה הקטן גדול יהיה, זה היה ניצחון ענק! שחקני הפועל באר שבע מוכיחים השנה אופי בלתי מתפשר, בצלמו ובדמותו של הקפטן האגדי והמאמן הצעיר והמוכשר אליניב ברדה.
הניצחון אתמול מרשים אף יותר לאור העובדה שאנחנו עלינו בלי מספר שחקנים מובילים. רמזי ספורי עבר ניתוח ויעדר תקופה, שגיב יחזקאל פצוע ושאפי סולימאנוב שהשלים אתמול את עונש ההרחקה ובשעה טובה חוזר לשחק בשבת. אבל מי שכן שיחק אתמול, נתן הכל על המגרש. האמצע היה חזק, ההגנה עמדה היטב וההתקפה שעוד צריכה לחדד את עצמה, לפחות הגיעה כאמור למספר יפה של מצבים.
בהקשר של החוליה האחרונה אני רוצה לפרגן ליוג׳ין אנסה. השחקן כל העונה משחק מתוך ידיעה שיכול ולהיות שהוא ישוחרר. לאוהדים קשה לעכל אותו, אבל בתקופה האחרונה הוא מגיע לכל משחק, כובש, מבשל, לוחץ ומייצר מצבים. אנסה אולי לא הסקורר הכי גדול ששיחק בישראל בלשון המעטה, אבל יתרון המהירות שלו והשיפור בקבלת ההחלטות הובילו אותו להיות אחד השחקנים המשמעותיים של הקבוצה. וזה עוד לפני החיבור המרגש שלו לקהל. אחלה, אחלה אנסה!
מפטריק קלימלה, חלוץ הרכש החדש קשה עדיין להתרשם ממש שכן לא שיחק הרבה. למרות זאת נראה שיש לו נגיעות יפות בכדור, הוא יודע לשמור עליו ואם יקבל מספיק כדורים לרחבה, הוא גם יתרגם אותם לשערים.
למרות הניצחון הגדול, הפועל באר שבע חייבת לדעת להרוג משחקים ולא לתת לאוהדיה הרבים והמסורים להתמודד עם הלחץ במשך דקות ארוכות. היא חייבת לכבוש את השער השני והשלישי שיגרמו לנו לצפות בנחת ברוב שלבי המשחק. אין לנו לב לדברים האלו כל שבוע מחדש.
החזרה מסכנין הייתה אף שמחה יותר לאור הידיעה אודות איבוד הנקודות של מכבי חיפה נגד חדרה. מה שהוביל אותנו לצמצם את הפער מהמקום הראשון לשתי נקודות. הדרך עוד ארוכה והמסע הזה יהיה קשה. אבל הקבוצה מציגה אופי ויכולת, לצד מאזן הפרש שערים הטוב בליגה אחרי מכבי תל אביב. חדר ההלבשה שלנו שמח ומגובש, יש לנו שחקנים גברים ומאמן שהוא ווינר. קשה לדעת איך העונה הזאת תיגמר, אבל אפשר ואף רצוי ליהנות מהדרך.
לסיום אי אפשר שלא להתייחס לשערוריית הכרטיס האדום שלא נשלף אתמול לסכנין. על עדן שמיר בוצעה עבירה שיכלה לשלוח אותו לשיקום של מספר חודשים, אבל השופט שהיה קרוב אפילו לא חשב שזה שווה צהוב שני. איפה היה ה-VAR? כמה פעמים הפועל באר שבע נענשה בכרטיס אדום ישיר השנה בגלל אותה עבירה? בושה. איגוד השופטים - סרבן הביקורת העצמית, חייב לתת על זה את הדעת במקום לתקוף את מועדוני הכדורגל על ביקורת לגיטימית. במה הם עסוקים שם לעזאזל?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו