אנחנו נמצאים בימים של חג, ימים של מסורת. בדיוק כפי שהדלקת נרות חנוכה היא מסורת יהודית עתיקה, בדיוק כפי שלהתכנס סביב עץ האשוח ולחכות שסנטה קלאוס ירד מהמרזב עם שק מתנות בחג המולד היא מסורת נוצרית ותיקה, כך גם ניצחון על בית"ר ירושלים בכל מפגש מחדש היא מסורת באר שבעית ידועה ומחייבת. איך אומר יניב ביטון בחיקוי של אריה דרעי בארץ נהדרת? "מה לעשות? זה בתרבות שלנו, זה במורשת שלנו".
אתמול היה ערב קריר בטרנר, היום החורפי הראשון האמיתי השנה; אולי בגלל זה האווירה הייתה קצת מנומנמת באופן יחסי ביציעים שלנו. עבור צופי הכדורגל הניטרליים זה היה משחק מהנה מחוף אל חוף אמנם, אבל עבורנו ההסתבכות אמש הייתה קצת מאכזבת.
במקום לתת להם 4 ולגמור את המשחק בשלב מוקדם, איפשרנו להם לחזור משום מקום ולאיים עלינו באיבוד נקודות חשובות בדרך לא אופיינית. אבל בסופו של דבר הצדק נעשה, הקבוצה היותר טובה ניצחה, והשחקנים הוכיחו אופי בפעם המי יודע כמה והצליחו לשמור על המסורת. טוב בכל זאת, רבים מהם שומרים מצוות.
היכולת על המגרש הייתה כבר הרבה יותר טובה מאשר בצמד המשחקים האחרונים מול אשדוד. הקבוצה הגבירה הילוך, אבל ניכר שנדרש עוד קצת זמן להיכנס לקצב גבוה. אם היה שחקן אחד שהגיע לו להבקיע את שער הניצחון זה היה דור מיכה. הכוכב בכושר הטוב ביותר בקבוצה כבר תקופה ארוכה, לא פתח אמנם בגלל שיקולי רוטציה אבל התכבד בשער המרגש והיפה שהציל אותנו ממפח נפש מול קבוצה סימפטית ותו לא. מיכה חייב להיות באנקר בהרכב של ברדה, פשוט חייב. כמו שמיגל ויטור הוא כזה, כמו שהלדר לופז, כך גם הוא צריך להיות.
אבל מי שבלט מעל כולם היה אדריאן פאון: הוא רשם מספר מהלכים יפים, לא פעם שיחרר לחץ והוציא את הקבוצה קדימה עם מסירות יפות ומדויקות, והדובדבן שבקצפת - השער שכבש במבצע סולו מרשים. הזר הרומני, שחתם על הארכת חוזה לא מזמן פורע שטרות, אבל הפציעה דווקא באחד המשחק הטובים שלו מאז הגיע, העיבה מעט על החגיגות. על פי הדיווחים הראשונים זה לא נראה טוב כרגע, אבל נחזיק אצבעות ונקווה לבשורות טובות.
גם שגיב יחזקאל נכנס והיה מעולה. משחק ההתקפה של הקבוצה נראה שונה ב-180 מעלות איתו מאשר עם דדיה. המגן הימני החדש יחסית ממשיך להוכיח שההחלטה של ברדה להסב אותו לתפקיד הייתה מצוינת ואולי שינתה את כל העונה עבורנו. למרות שיש לו גם חלק בשער השני של בית"ר (כי לא היה באזור לסגור את תומאס), הוא היה שותף בשער הניצחון וכמעט גם כבש בעצמו.
המטרה הושגה
מאז חזרה הקבוצה מהפגרה, ההגנה שלה טרם התייצבה. הפקרות וטעויות לא אופייניות של ויטור ואיתן טיבי, אפשרו לבית"ר לחזור משום מקום למשחק, להעלות את מפלס הלחץ בקרב הקהל ולגרום לניצחון שהיה בכיס כמעט לברוח לנו. איתן טיבי כבר לא בכושר השיא שלו בלשון המעטה, נקווה שעם אבו עביד נראה יותר טוב.
פתיחת פער של עשר נקודות מהמקום הרביעי כבר בשלב מאוד מוקדם של העונה, היא הישג מכובד ויפה מאוד של ברדה והשחקנים, אולי הכי משמעותי שלנו מתחילת העונה – שמעיד על כך שלמעט הכישלון בגביע, מדובר בעונה מוצלחת מאוד עד עכשיו. המטרה הייתה להתברג שוב בשלישיה הראשונה, ובהתאם לפער מהמקום הראשון לתאם ציפיות מחדש. כרגע מכבי חיפה ומכבי ת"א נראות עוצמתיות יותר מאיתנו, אבל ראינו כבר שדברים יכולים להשתנות. אמנם זה עוד מאוד מוקדם לסכם באמת, אבל כל ניצחון שלנו, גם ביכולת לא גדולה, יגביר את הביטחון אצל השחקנים לקראת מאבקי הפלייאוף.
בשבוע הבא הקבוצה יוצאת למבחן משמעותי שיספר המון על המשך העונה ועל הסיכויים שלנו לרוץ צמוד עד הסוף - משחק סופר קשה בסמי עופר מול המוליכה מהכרמל. המאזן שלנו במגרש הזה הוא לא כזה שאפשר להתפאר בו, אבל המאזן שלנו במשחקי החוץ השנה הוא קצת יותר טוב והוא זה שמעניק תקווה. עמה יעמיק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו