תמיד קשה לראות את האהובה שלך מרחוק, לא כל שכן כששבת יוצאת מאוחר בנקודה בה אתה נמצא ביוון, כל שכן כשאתה חווה את המשחק לא במגרש אלא דרך עדכונים חיים מהאתרים השונים ובדיליי של חו״ל.
משחק פתיחת עונה הוא תמיד חגיגה. איכשהו, ולא בפעם הראשונה יצא שדווקא את המשחק הזה אני חווה מרחוק, ולא מקרוב במגרש עצמו, או לפחות דרך הטלוויזיה.
לחוות את משחק הפתיחה מרחוק זה בעיקר לקסוס ציפורניים ולנסות ולהרגיש את התחושות מהדשא, אבל ממרחק ובתיווך.
זאת תחושה שאוהדי כדורגל שהולכים אחרי הקבוצה שלהם מכירים היטב, המשחק מתרחש בו בזמן, אבל אתה, מכל סיבה שלא תהיה, לא יכול לקחת חלק משמעותי ולדחוף ולעודד בזמן אמת.
ובכל זאת, סרטון ששלח אליי מהמגרש חברי ליציע, איתי רביב, מספר את הסיפור הבית״רי כולו - קיבלנו רביעייה, במשחק לא פשוט, ובכל זאת, אלפים במגרש בנתניה נשארו עד סוף המשחק וצעקו בקול חד וברור ״ללב נכנסת, התאהבתי בך, יהיה מה שיהיה שתדעי בית״ר אני אוהב אותך. לעולם - לעולם לא תצעדי לבד״.
כי למרות כל הקשיים, אנחנו בית״רים. לפני רגע וחצי היינו כפסע מלהיות בליגה א׳, אז גם הפסד לנתניה במשחק הפתיחה לא ישבור אותנו.
בשבוע הבא מגיע כבר האתגר הבא - הפועל ב״ש. אין ספק שחייבים להתחזק אחרי שפתחנו את העונה באיחור ניכר, אבל האוהדים מאמינים במערכת, מאמינים במאמן, מאמינים בדרך ארוכה - ובעזרת השם, ככל שהקהל ימשיך את הדחיפה הנקודות יבואו.
אנחנו לקראת עונה מורכבת, אבל אחרי שראיתי את הקהל הבית״רי בסיום המשחק, אני אופטימי.
