ברוכה הבאה, ליגת העל - "הליגה השישית בטיבה באירופה", כפי שכינה אותה בזמנו אבי לוזון. ליגה שיש בה מועדונים עם תקציבים מטורפים מצד אחד, וקבוצות שמתקשות לעבור את הבקרה מהצד השני.
הליגה הישראלית לא אימצה לעצמה את המודל הסקנדינבי, שמהותו גידול דור ההמשך בליגה המקומית ומעבר הכוכבים, ששווים כסף גדול, לליגות עשירות יותר. כאן אצלנו מציעים בקבוצות הגדולות סכומים שעולים על ההצעות באירופה, כך שהשחקנים הישראלים הבכירים והוותיקים מעדיפים את הלחות המזרח־תיכונית והקרבה למשפחה על פני הקור והדרישות באירופה.
הקונספט הישראלי מייצר לנו העונה שלוש "קבוצות־על" בקנה מידה ישראלי (מכבי חיפה, מכבי ת"א והפועל ב"ש), אבל לא ממש מקדם את הענף ברמת ההתפתחות הטבעית של השחקנים הצעירים, שזקוקים לדקות משחק.
רק לפני כמה שבועות הגיעה נבחרת הנוער שלנו לגמר אליפות אירופה, ואוסקר גלוך ואילי מדמון, שניים מהשחקנים הבולטים בנבחרת, רואים בקבוצתם את הספסל יותר מאשר את הדשא.
אז יש כוכבים ויש צעירים שמבקשים לפרוץ ונחסמים, לא רק בשל הכסף הגדול, אלא גם בגלל הצורך הבלתי מתפשר של המועדונים לנצח, שעלול להינזק משחקן צעיר שעושה טעות של חוסר ניסיון.
כל שחקני נבחרת הנוער ששיחקו באליפות צריכים לשחק בקבוצתם באופן קבוע בהרכב, אך ברור שלא אמורה להיות להם זכות רק מעצם העובדה שהם צעירים והם יצטרכו להוכיח את עצמם.
יחד עם זאת, אני מצפה שהצעירים הללו, עתיד הכדורגל כאן, יקבלו את ההזדמנויות הראויות ולאורך זמן, אחרת לא נתקדם אף פעם. זה דור מוכשר של שחקנים חרוצים עם מנטליות טובה, אז למה לא לתת להם את הקרדיט?
זה נכון שיש גם את מ.ס אשדוד, שעובדת במתכונת של גידול ופיתוח שחקנים צעירים, השבחתם ומכירתם. זה נכון גם שבקבוצות נוספות שואלים שחקנים צעירים מהמועדונים הבכירים והם מקבלים דקות משחק, אבל זה לא מספיק.
ההזדמנות הגדולה העונה לפיתוח קבוצה צעירה ואיכותית היא דווקא של הפועל ת"א. במשך כמה שנים מחלקת הנוער של המועדון עובדת בצורה טובה, ובעונה שעברה כבר אפשר היה לראות פירות ראשונים.
קנצפולסקי, סניור, דוידה, ישראלוב, למקין - הם רק חלק מהשמות שעשויים להביא למהפכה במועדון.
המנהל המקצועי, עומר בוקסנבוים, אמור לנווט את העניין. הוא מכיר את השחקנים הללו מהתקופה שבה ניהל את מחלקת הנוער של המועדון, וזו צריכה להיות המטרה.
בפעם האחרונה שזה קרה בהפועל ת"א, היה זה דרור קשטן שנתן את ההזדמנויות לעמרי אפק, פיני בלילי, אודי כפיר, שמעון גרשון, ועוד. זה נגמר בתארים ובהצלחות באירופה. האם גם קובי רפואה יכול ללכת בדרך הזאת? שאלה טובה שרק הזמן יוכיח. בכל מקרה, הקהל האדום ישמח לחזור לתקופת "תינוקות קשטן" - מהיפות של המועדון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו