רגע אחרי שאושר התיקון לחוק הספורט, פורסם היום (שני) דוח הגזענות והאלימות לסיכום עונת 2021/22 של התוכנית "בועטים את הגזענות והאלימות מהמגרשים", המציג תמונה על הנעשה ביציע במשחקי ליגת העל בכדורגל.
לפי עיקרי הדוח, לאחר סיום הגבלות הקורונה במגרשים חלה עלייה חדה במקרים של התפרעויות אוהדים ביציעים - פריצות למגרש, השלכת חפצים אל הדשא, עצירת משחקים בעקבות השלכת רימוני עשן ואבוקות. כמו כן, נרשמו כמדי שנה מספר מקרי אלימות קשים.
בנוסף, בעונה האחרונה נרשם שיא עגום של 110 אירועי התפרעויות אוהדים והשלכת חפצים למגרש, המספר הגבוהה ביותר מאז החלו המדידות בשנת 2000, ודווח על 21 פריצות של אוהדים לכר הדשא במהלך משחק.
"שיאניות" שירי הגזענות הן מכבי תל אביב (17 קריאות) ובית"ר ירושלים (9 קריאות). במקביל נרשמה עלייה חדה בכמות שירי השואה שהושמעו ביציעים, בעיקר בקרב אוהדי הפועל תל אביב ומכבי חיפה. ביציעי בני סכנין נשמעה בפעם הראשונה קריאה "שתהיה שואה למכבי".
מכבי ת"א נמצאה אשמה בבית הדין של ההתאחדות לכדורגל 26 פעמים במהלך עונת 2021/2022 של ליגת העל, אחריה הפועל ת"א (25), בית"ר ירושלים (24), מכבי חיפה (20), בני סכנין (17), מכבי נתניה (16) והפועל ב"ש (15). מכבי ת"א עמדה לדין 5 פעמים בגין קריאות גזעניות, אחריה בית"ר ירושלים (3) ומכבי נתניה והפועל קריית שמונה (פעם אחת כ"א).
עוד צוין, כי לראשונה השנה קבוצה עמדה לדין בגין קריאות הומופוביות (מכבי תל אביב) והואשמה. כזכור, בשבוע שעבר עבר תיקון לחוק שקובע כי אמירות הומופוביות במגרשי הכדורגל והן מעתה עבירה פלילית. בנוסף, "שיר האונס", שמהווה אלימות מילולית קשה נגד נשים, חזר ליציעי מכבי ת"א.
גם אירוע האלימות המשטרתית החריג שהתרחש במשחק בין הפועל ת"א למכבי חיפה באצטדיון סמי עופר במהלך העונה, צוין בדוח.
גל קרפל, רכז התוכנית מסר: "אחרי תקופה הגבלות הקורונה, עושה רושם שהרשויות איבדו שליטה על המתרחש ביציעים הכדורגל. אני מברך על כך שיש חוק שנועד לשפר את האכיפה. עם זאת, יש לוודא כי החוק אכן יוריד את כמות האלימות ביציעים, ולא ייצר קרקע פורייה לעימותים שבועיים בין שוטרים לאוהדים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו