עד כמה נבחרת הנוער של ישראל, שהעפילה לגמר אליפות אירופה, היא שינוי, מעידה דווקא מסיבת העיתונאים של המאמן האנגלי איאן פוסטר. "הנבחרת הישראלית היא אנגלית מאוד", הוא אומר. פוסטר מדבר על הארגון, על המערך הקשה מאוד לפריצה, ומשתמש בביטוי "Industrious", שבתרגום חופשי פירושו לא רק נבחרת שעובדת קשה - אלא כזו שאוהבת לעבוד קשה.
וזו מחמאה לחדר המנועים של הנבחרת, ששם יש שניים שהסיפור שלהם כמעט בלתי סביר. הקפטן איליי מדמון נולד להיות חקלאי ומגיע ממשפחת עובדי אדמה מעוטף עזה. אל־ים קנצפולסקי, כפי שמעיד שמו, נולד להיות גולש - סבא גולש אגדי, אבא סגן אלוף אירופה והוא עצמו נולד בהוואי. אז גולש ומושבניק פירקו את הקישור הצרפתי, והערב ינסו לעצור גם את האנגלי.
כשחבריהם מריצים אותם ב"רונדוז'", בחום המהביל ששרר אתמול במתחם האימונים המדהים של הספורט הסלובקי בשאמורין, אתה רואה משהו מהחדווה הזו.
למדמון נותרה עוד בעיה אחת לפתור. הוא נוהג לשלוח הודעות לקבוצת הנבחרת (״בלי השחקנים״ מעיר אופיר חיים) בלילה לפני המשחק. ולפני המשחק בוודאי ינאם. עוד לא חשב על הניסוח. ״זה יבוא מהלב״.
כשאומרים לפוסטר שראש ממשלת ישראל (והיו לישראל רק שניים השבוע) התקשר לברך את נבחרתו - הוא אומר שזה אמנם לא קורה באנגליה, אבל גארת' סאות'גייט, המאמן הלאומי, בהחלט דיבר איתם והזכיר להם שאין הפרדה בין נבחרות אנגליה במתחם סיינט ג'ורג'. החום המהביל ששרר בחצי הגמר מול איטליה הוא, למשל, הכנה טובה למונדיאל 2026, שבין היתר יתקיים גם במקסיקו, ובו חלק מהשחקנים הללו אולי ישתתפו.
"חוץ מג'וד בלינגהאם מדורטמונד (שכבר משחק בנבחרת הבוגרת, ר"ד), אלו מיטב השחקנים שיש לאנגליה להציע. פוסטר קיבל כל שחקן שהוא ביקש", אומר הנרי ווינטר מ"הטיימס".
אתה יודע, השחקנים שלכם בוודאי רוצים לזכות יום אחד במונדיאל, ביורו או בצ'מפיונס ליג - שחקני ישראל יהיו אגדיים אם ינצחו משחק אחד הערב. אולי יהיה פער במשמעות המשחק עבור הנבחרות?
"תראה, אנחנו לא זוכים מספיק בטורנירים הללו. הם מאוד־מאוד חשובים לנו".
קפטן הנבחרת, הרווי וייל, שלו חמש הופעות בבוגרים של צ'לסי, אומר שזה המשחק הגדול בקריירה שלו. שהוא מקבל הרבה מאוד עידוד ממועדונו, וגם מוסיף שאינו מייחס שום משמעות לניצחון בשלב המוקדם משום "שישראל כבר ידעה שהיא עלתה". והם גם קיבלו ממחלקת המחקר את ההוראות לפנדלים. אף אחד לא מזלזל בישראל.
מקדימה את זמנה
אני שואל את בוני גינצבורג, היום עוזרו של יילה חוס, המנהל הטכני ההולנדי של הנבחרות הצעירות, למה דווקא אופיר חיים. למה הכדורגלן הטוב־אך־לא־אגדי, ומי שקריירת האימון שלו במועדונים לא ממש התרוממה - יזכה להיות הערב המאמן הישראלי הראשון מאז עמנואל שפר שמשחק משחק גמר משמעותי. "בסופו של דבר, הוא יודע איך להגיע לנפש של השחקנים. אנחנו בהתאחדות נתנו לנבחרת הזו 20 משחקי אימון. כל אחד מהם זו נסיעה ושהות משותפת, ויש לך פה נבחרת שהתגבשה".
אופיר חיים מקבל באהבה את מחמאת ״האנגליות״ של עמיתו האנגלי. ״הוא חבר אמיתי. נפגשנו לפני הטורניר ודיברנו קצת. יש לי הארכה עצומה למה שהוא עושה. הנבחרת האנגלית היא הכי טובה פה. הוא אמר לי שהלוואי שנעבור ביחד לחצי הגמר, והנה אנחנו נפגשים שוב״.
האגפים מטרידים קצת את חיים. הוא מתלבט על אגף אחד, אבל אחמד סלמן מהפועל ירושלים יפתח בודאות.
חיים פגש פעם לפני שנים את עמנואל שפר, המאמן הישראלי האחרון לאמן נבחרת ישראלית בגמר - ב-1965 מול בורמה בטוקיו. יותר מדי שנים עברו בלי הישג כזה.
הייתה לך קריירה מעורבת עם קבוצות. אימון צעירים הוא עכשיו הייעוד שלך?
אני מאמין שהייתי מגיע למקום שלי בסופו של דבר עם האמת שלי גם דרך מועדונים. אבל צעירים זה נהדר. הם נהנים להקשיב, ללמוד.
"הנבחרת הזו היא קצת תקלה", צוחק גינצבורג. האמת היא שהיא קצת הקדימה את זמנה מבחינת הצוות הטכני, והיא עדיין לא חלק מתוכנית האקדמיות הנוכחית. אבל מערכי משחק ושיטה קבועה הם כמובן לא המטבע הכי חשוב בספורט, אלא ביטחון. ישראל תנצח או תפסיד הערב בטרנבה, אבל הדורות הבאים בכדורגל הישראלי יחיו עם התחושה שהישגים הם אפשריים. שהם נועדו גם לישראל.
ישראל לא תעזוב את סלובקיה ברמה של ספרד או אנגליה, אבל היא אולי תהיה סוף סוף בין המדינות, שבימי יורו או מונדיאל אנחנו קוראים על כך שהפרויקט שלהן הצליח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו