ליאור ליפשיץ (37) פרש ממשחק פעיל ב־2018, אחרי קריירה עשירה שבמהלכה זכה בגביע המדינה עם הפועל חולון ושיחק בהפועל ירושלים, במכבי ראשל"צ, בהפועל גליל עליון, בעירוני אשקלון, בברק נתניה ובקבוצות נוספות. מאז הפך לפסיכולוג ספורט ולמאמן מנטלי.
בשנים האחרונות הוא משמש פסיכולוג ספורט של נבחרות ישראל הצעירות, לצד עבודה פרטנית עם ספורטאים. בין השאר כתב ספר בשם "מתגבר על עצמי", שמספק כלים פרקטיים להתמודדות עם לחץ ולהעלאת ביטחון עצמי בזמן משחק.
הנושא הפסיכולוגי והמנטלי צובר תאוצה בספורט הישראלי וכמובן גם ברחבי העולם. מה לדעתך הסיבה?
"מקסום ביצועים זה שם המשחק. בעבר הלא רחוק, קבוצות וספורטאים התמקדו בעיקר בהיבטים מקצועיים ופיזיים. כיום, יש הבנה ברורה שללא ההיבט המנטלי - הספורטאי לא יוכל להביא לידי ביטוי את היכולות שלו בתנאי לחץ גבוהים. לאורך זמן הוא יקרוס תחת הלחץ".
בשנים האחרונות יותר ויותר ספורטאים בכירים חושפים ומדברים על הבעיות שלהם. מה המניע לכך?
"נפילות מנטליות היו מאז ומתמיד, רק שעד לא מזמן לא קראו לזה בדיוק כך. ספורטאים התביישו לדבר על קשיים מנטליים כי לא באמת היו מודעות ופתיחות לשתף ולהציף קושי שהוא לא פיזי. היום, לאחר התפתחות ולמידה, אנחנו יודעים שהטובים ביותר חווים לחץ גבוה וחרדה. אני חושב שעצם השיח שהתפתח בעקבות הקשיים הנפשיים של הספורטאי חשוב לא פחות מפתרון המשבר עצמו".
בעבר, כששיחקת, היו מדברים הרבה פחות על נושאים כאלה. מה הסיבה לשינוי?
"היום ספורטאים מבינים בצורה חד־משמעית שהפן המנטלי הוא הדבק שמחבר בין המרכיב הטכני, הטקטי והגופני. הם מבינים שכדי להביא את היכולת שלהם מהאימונים למשחקים - הם צריכים להשתמש בכלים מנטליים שיסייעו להם להגיע לביצועי שיא".
בעידן המודרני, עם הרשתות החברתיות והקצב האינטנסיבי, יש צורך ביותר עבודה מנטלית?
"יש צורך גדול בליווי מנטלי. אני רוצה לשתף בכמה נתונים חשובים מ־2021: 40 אחוזים מהישראלים חוו במהלך חייהם התקף חרדה. כל אדם חמישי דיווח על דיכאון. עכשיו, בוא נעצור רגע ונחשוב על אותו אדם שהוא במקרה גם כדורסלן שעומד לזרוק עונשין כשנותרה דקה לסיום המשחק ושהכל על הכתפיים שלו. תדמיין טניסאית שתוך כדי משחק אבא שלה מעיר לה מהיציע.
"עכשיו תכפיל את העוצמות של הלחץ, החרדה והפחד שאדם חווה, בתוספת של המעמד והעיניים שנשואות מכל עבר לאותו ספורטאי. המסקנה ברורה - ליווי מנטלי מאיש מקצוע מוסמך יעזור להתמודד עם רכבת ההרים הרגשית ויביא לתוצאות טובות יותר".
מהם האתגרים המנטליים המשמעותיים שעימם מתמודדים הספורטאים?
"מובן שיש הבדלים בין ספורטאים בוגרים שאיתם אני עובד לבין ספורטאים צעירים. האתגרים מגוונים וכוללים התמודדות עם לחץ, ירידה בביטחון העצמי, התמודדות עם כישלונות ועוד. בסופו של דבר, האתגר הגדול ביותר הוא הרצון של הספורטאי להביא את היכולות הטובות שלו מהאימון למשחק".
מה יותר קשה, התמודדות עם הצלחה או התמודדות עם כישלון?
"לכל אדם וספורטאי מבנה אישיות ותכונות שונות. כל אדם יפרש אירוע מסוים בצורה אחרת. אחד הנושאים החשובים ביותר שמדוברים אצלי בקליניקה הוא איזו פרשנות הספורטאי נותן להפסד, ניצחון או למשל החטאה. בתהליך הליווי אנחנו מאמצים שיטה שמאפשרת לתת פירוש חדש עבור מצב שנתפס עבורנו כשלילי ובעזרת השינוי להביא לביצוע טוב יותר".
מאמנים בישראל משתפים פעולה עם המאמן המנטלי?
"מניסיוני האישי כן, ומעבר לכך, היום מאמנים מגיעים לאנשי מקצוע כמוני כדי לדעת להתמודד טוב יותר עם העומסים הקוגניטיביים והרגשיים במהלך עונה. המטרה של המאמן ושלי היא אותה מטרה - להוציא מהשחקנים את הטוב ביותר שלהם.
"בשלוש השנים האחרונות ליוויתי את נבחרות ישראל הצעירות. בתקופות ההכנה והאליפות עצמה הרגשתי שהמאמנים מתייעצים, שואלים שאלות ומבקשים ביקורת בונה. יחד אנחנו מוצאים פתרונות שמביאים את הקבוצה להישגים טובים".
אם לך, כשחקן, היה מאמן מנטלי, היית מצליח יותר בקריירה?
"בהחלט כן".
עדיין מתגעגע לפעמים לכדורסל?
"בעבודה היום-יומית שלי עולות סוגיות רבות מהמגרש ומרגעי הלחץ המכריעים. אני מרגיש שאני חווה את הכדורסל ממקום עוצמתי אחר שהוא הרבה יותר מעניין בשבילי".
מי השחקן הכי טוב ששיחק איתך?
"הכי טוב זה עניין של הגדרה. בעיניי השחקנים הכי טובים היו אנשים מאוד מיוחדים. דרור חג'ג', אורי קוקיה, עמית בן דוד הם דוגמאות טובות לכך".
מי השחקן הכי טוב ששיחק נגדך?
"עומרי כספי".
הרגע שלא תשכח.
"הניצחון בשנייה האחרונה בגמר גביע המדינה עם הפועל חולון – רגע שאזכור כל חיי".
הרגע המאכזב ביותר בקריירה?
"ההפסד בגמר אליפות אירופה 2004 בשניות האחרונות נגד סלובניה – אני בעיקר זוכר את סערת הרגשות שהייתה לי אחרי שרצינו כל כך לזכות באליפות אירופה".
