המשחק הפגיש את שתי הקבוצות שנמצאות במשבר הכי גדול ביורוליג. מכבי עם שבעה הפסדים רצופים, מונאקו עם ניצחון בשמונת המשחקים האחרונים. אחת אולי תצא ממנו, השנייה רק מעמיקה אותו עוד ועוד ומשווה את שיא ההפסדים הרצופים שלה ביורוליג.
זה היה משחק שמכבי היתה חייבת לקחת מול יריבה בינונית מאוד בעונת הבכורה שלה במפעל. הענין הוא שבמכבי של העונה, בניגוד לעבר, גם תחושת הדחיפות לא משנה דברים. גם הזעזוע של השארת ג׳יימס ננאלי בארץ לא הביאה את האפקט המצופה. מהעבר השני, יש תותח כמו מייק ג׳יימס שחילק מתנות עם 13 אסיסטים.
שוב ברגעי ההכרעה מכבי לא שם. פחות מארבע דקות אחרי שחזרה מפיגור 9 היה לה מהלך לעלות ליתרון. במקום סל פשוט, ווילבקין ניסה 'האלי הופ' לדריק וויליאמס שהחטיא, וגם את הכדור החוזר ז׳יז׳יץ׳ לא הכניס. מכאן החלה מתפרצת בצד השני - קווין בייקון קלע סל והוסיף נקודת עונשין, אח״כ באה שלשה של דיאלו ובמקום יתרון, מכבי במינוס 7 שתיים וחצי דקות לסיום. כאן זה כבר היה גמור.
שוב מכבי בערב התקפי חלש, חסר כלים (חוץ מסקוטי ווילבקין) וחסר רעיונות. ווילבקין קלע בניצחון בארץ על מונאקו 37 נקודות. הפעם הוא סיים עם 31. אז, זה הביא ניצחון, כי היו עוד שחקנים לידו. הערב הוא היה לבד במערכה. ככה זה כששאר חבריו קלעו ביחד 45 נקודות.