הפועל חולון התחילה את העונה בבום גדול. בשבוע שעבר, היא פתחה את הופעותיה בליגת האלופות עם ניצחון גדול באיטליה על ברינדיזי, כאשר ההפרש שבו המשחק נגמר (27) היה אחרי הנחה שחולון עשתה לאיטלקים בדקות הסיום.
היום היא פותחת את העונה בליגה המקומית מול מכבי ראשל"צ, והשאלה הגדולה היא מה מעיד המשחק הראשון לגבי העונה של הסגולים? האם זו היתה התעלות? האם ברינדיזי היא שסידרה לחולון את הפתיחה המוחצת, או שחולון מכינה לנו עונה גדולה?
קשה לנתח ולאבחן את מצבה אחרי משחק אחד, אבל יש דברים ברורים שאפשר להגיד על חולון מודל 21/22. הקבוצה הגיעה מוכנה מאוד לעונה: הסגל נסגר מוקדם, הבנייה היתה מושכלת, ההכנה היתה טובה מאוד ואת סימני החיבור כבר ראינו בקדם העונה. נראה שחולון הגיבה טוב לשינוי שעברה בסגל ולחילופי המאמנים.
גם נראה שאת שיעורי הבית לעונה עשו שם בצורה טובה מאוד. מה תהיה ההשפעה של זה על העונה עצמה? נצטרך להמתין ולראות, אך הסימן הראשון היה מרשים.
חולון היתה אמורה להמשיך לעונה נוספת עם סטפאנוס דדאס, עד שזה קיבל הצעה לחזור למולדתו לא.א.ק אתונה. למרות ההלם הראשוני התגובה היתה מהירה, והונחת כאן מאמן בעל שיעור קומה - מאוריציו בוסקאליה. ההפך הגמור מדדאס, גם מבחינת האופי הסוער וגם מבחינת פילוסופיית המשחק. דדאס נתן הרבה חופש התקפי, אבל המאמן האיטלקי מתחיל הכל מההגנה.
על הפרקט, חולון תיראה שונה. בעונה שעברה היו לה בקו האחורי שני יוצרים סקוררים - טיירוס מגי וסי.ג'יי. האריס, שאף אחד מהם לא היה רכז טבעי. הפעם חוזרים למבנה הקלאסי: רכז - ג'ו רגלנד, שמגיע מאילת, וקלע - סטיבן גריי, כאשר רפי מנקו יהיה הסמול פורוורד.
צעד חשוב היה השארתו של העוגן, שאין אצלו יום רע כי הוא תמיד נותן הכל - כריס ג'ונסון. הגבוהים, מייקל קייזר ומחליפו מארק אוגדן, הם לא שחקני מטרה שיכווצו הגנות, אבל הם אתלטים ויעילים מאוד.
המטרייה מהספסל - עם גיא פניני הבלתי נגמר, פרד בורדיון המגוון ששומר מצוין וניב משגב בעמדת הרכז - נותנת הרבה אופציות לבוסקאליה.
חולון מבטיחה לא מעט, וזה לא פלא שאצל רבים היא - ולא הפועל ירושלים - מסומנת כקבוצה השנייה בטיבה בליגה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו