קפיצת ראש: האם יפתח זיו ישנה סדרי עולם במכבי ת"א?

הדריכות שלי לקראת העונה הקרובה של מכבי ת"א מתמקדת ביפתח זיו. מאז הצמד קטשפר, לא היה גארד ישראלי שהוביל את המועדון באמת. ב־1999 הגיע אריאל מקדונלד להחליף את קטש שעבר ליוון, ומאז, במשך יותר מ־20 שנה, תמיד הוליך את הקבוצה רכז זר ודומיננטי (משאראס, דרך קרלוס ארויו, טייריס רייס ועד סקוטי ווילבקין).

האם זיו מסוגל להחזיר את היוקרה הישראלית וליטול את שרביט הגארד הבכיר? האם זו בכלל ציפייה ריאלית? דרושים כמה צירים לניתוח האפשרויות.

בוחן ההיסטוריה. כשיפתח זיו החליט לעבור למכבי בקיץ, הרבה ניסו להזכיר לו את הנפילות של כרם משעור, אלישי כדיר, ובוודאי רכזים כמו דרור חג'ג', מורן רוט ורבים אחרים. אבל ההשוואה המתבקשת היא לגארדים הישראלים שדווקא הצליחו במכבי בעשורים האחרונים - טל בורשטיין, יוגב אוחיון, ואני מרשה לעצמי להכניס את גל מקל, דווקא כי את ההצלחה הוא השיג מחוץ למכבי.

זיו יכול ללמוד מיוגב על רמת המחויבות לקבוצה, ההקרבה האישית למען המועדון, היכולת לקבל הגעה של גארדים זרים על העמדה שלו באהבה וכאתגר, ואז לזכות במקומו על המגרש. הוא יכול לשאול מבורשטיין את החוכמה לתת למשחק לבוא אליו, לא לקחת בכוח, להשלים את הכוכבים הזרים, ולבלוט בזכות יציבות וחוכמת משחק.

וגם לקחת ממקל את החוסן המנטלי והפיזי, היכולת לחזור ממשברים ומפציעות, ואת ההליכה בדרך שלך, גם אם זה אומר (מתישהו) למצוא מקום אחר. לזיו יש כישרון משחק שלא נופל מזה של כל אחד מהם, ואם ישלים את התכונות המנטליות האלה, הוא יוכל להיאבק על מקום בכיר ברוטציה.

רמת האתלטיות. יפתח זיו הוא סופר־אתלט גם דרך גנטיקה (כבן למתעמל קרקע וספורטאית איירון מן), וגם דרך עבודה יסודית מגיל צעיר על יסודות גופניים. משחק הכדורסל המודרני מקדש את הזריזות והמהירות, הכוח המתפרץ והניתור, ואלה יתרונות של זיו אפילו על גארדים אמריקנים. היכולת להשתמש ביכולות האלה, קודם כל בהגנה, בהצלחה לעצור חדירות גארדים ללא עזרה מהגבוהים, תקבע את מספר הדקות שלו על המגרש.

אם יוסיף על כך 5-4 כדורים חוזרים למשחק (יוכל ללמוד מניסיונו של עוזר המאמן דורון פרקינס, שהיה בזמנו מלך הריבאונד של מכבי מעמדת הרכז), וגם שלוש חטיפות שיובילו לסלים קלים שלהם משוועת התקפת מכבי - הוא יקנה לעצמו יתרון חשוב בעמדה.

ההתאמה המקצועית. סקוטי ווילבקין הוא עדיין המנהיג של מכבי ת"א, ומי שיעשה את סקוטי טוב, יעשה טוב למכבי, למאמן שלה, ולהנהלה שלה. זיו יכול לשחק בשתי עמדות הגארד, וחייב להראות שאפשר לסמוך עליו בהולכת הכדור, ושאיתו ווילבקין משתחרר לשלשות חופשיות. זה יאפשר לקואץ' יאניס להאמין בו, וזה קריטי להצלחה.

הנקודות שלו יבואו מהתרכזות ההגנות בכוכבים האחרים, ואז כמובן השלשות הפנויות צריכות להיכנס בשיעורים גבוהים. אבל בתחילת העונה - לאט־לאט, תן למשחק לבוא אליך, שום דבר לא בכוח.

מבחן האופי. זיו הגיע למכבי בגיל בשל, אחרי כמה עונות של הובלת קבוצות קטנות, והוא מרגיש שזה הזמן שלו. אבל עדיין יהיו משחקים מתסכלים, שבהם יהיה חייב לעודד מהספסל עם מגבת ולפרגן לשחקנים אחרים, גם כאלה שמתחרים איתו על העמדה. ואולי יהיו משחקים שבהם לא ישחק בכלל, בשל כושר לקוי, או השפעת הקורונה, או סיבה מקצועית כלשהי, והוא יהיה חייב לבוא שמח לאימון הבא עם אותו הברק בעיניים. מאמנים אוהבים שחקנים כאלה, וכאמור המאמן הוא הדמות המרכזית בעתידו.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אלמנט המזל. הפציעה של ז'יז'יץ', ולפני כן של בנדר, משחררות את מכבי למשחק מהיר ואתלטי, ויש לקוות שזו תהיה הגישה גם כשיחזרו - מכבי לוחצת ורצה בכל הזדמנות. לזיו כדאי שאוואנס יהיה מספיק טוב, כדי שההנהלה לא תחתים רכז בכיר נוסף. ובעיקר צריך להישאר בריא. בעונה עמוסה יהיו פציעות וקורונה, וייווצרו הזדמנויות. גם אם ההתחלה תהיה קשה, זיו חייב להישאר מרוכז ולזנק על כל הזדמנות. בהצלחה.